מנחה חריבה/סוטה/ד/ב
מנחה חריבה 
סוטה ד ב
תוס' ד"ה היא תצודנו לדינה של גיהנם וכו'. וק"ק מפרק הזהב דאמר הבא על א"א מיתתו בחנק ויש לו חלק לעה"ב וכו'. וא"ל דדוקא התם בחגיגה שאסרה על בעלה נטרד מן העולם. והתם בהזהב דיש לו חלק לעה"ב מיירי בלא אסרה על בעלה ומיירי דהוא היה מזיד והיא אנוסה דאינה נאסרת על בעלה ישראל. ועוד יותר דהתם קאי בדוד והתם הכי הוי עיין כתובות דף ט' ע"א ועיין מנ"ל בהל' סוטה והגהות ציון וירושלים לירושלמי סוטה ושו"מ במלא הרועים כאן שהעיר בזה באופן אחר. וראש דבריו לא הבנתי כלל. וביתר דבריו מה שהעיר דב"ש קטנה היתה האריכו בזה האחרונים ואכ"מ. וע"ש בהגהות ציון וירושלם לירושלמי פ"ה הל' א' בשם הגאון מוה"ר אבי עד שר שלום פכ"ד ע"ש. ועיין בהגהות הנ"ל לירושלמי פ"ג הל' ד' בשם הגאון המקובל הנ"ל פירש התוספתא יע"ש והנה התוס' מביאים מההיא דיבמות דבלא הוליד ממזר דבר תשובה הוא. ועיין בענין זה בשו"ת מהרי"ט ספר שני חאור"ח סי' ח' אריכות אם מהני תשובה עיי"ש הלכה למעשה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |