קרן אורה/סוטה/ד/ב
אמר ר"י כ"א בעצמו שיער יש לדקדק דא"כ משמע דלא פליגי כלל ומאי נפ"מ בהא דמר אמר בהכי הוי ביעורא ומר אמר בהכי ולפי סדר ברייתא בתרייתא נראה דכל חד להחמיר בא ולמעט בשיעור ר"א אמר כדי חזרת דקל ור"י אמר דכדי מזיגה ג"כ סגי וכל חד מחמיר ואמר דאפשר לשער בזמן קצר ובסתירה כזו ג"כ נאסרת על בעלה אבל א"א לומר כן לפי מסקנה הש"ס דר"י אומר שיעור סתירה מרובה מר"א דלר"א סגי בכדי מזיגה לחוד ולר"ע כדי מזיגה ושתי' וכן בברייתא קמייתא ר"י מיקל מר"א ור"ע מיקל מב"ע וי"ל דדוקא בהני תרתי דחד מילתא הוא הוסיף ר"י לשתותו ג"כ וכן ר"ע הוסיף גמיעה אצליה אבל כל אינך תנאי באים להחמיר ולמעט בשיעור סתירה ובזה יש לישב הך בעיא דרב אשי דמיבעי ליה באינך תנאי דמרחק כו' דמהדק כו' ואינך בעיא משום דקי"ל כהני תנאי דאמרי שיעור מועט ושפיר מיבעי ליה האי שיעורא היכי הוא והיינו דלא מיבעי ליה בהקפת דקל דהך שיעורא הוא שיעור גדול וליכא נפ"מ בהאי שיעורא כיון דאפילו בשיעור מועט איכא כדי סתירה והא דמיבעי ליה לרב אשי אתלתא תנאי בתראי משום דמספקא ליה בהני תנאי איזה שיעור מועט מחבריה אבל כללא דמילתא דיש להחמיר כשיעור המועט מכולן ומש"כ התוס' ז"ל בד"ה דמרחק כו' דהא דלא מיבעי ליה בחזרת דקל בגדול או בקטן משום דידע שיעוריה כדי מזיגת הכוס ק"ק דא"כ מאי מיבעי ליה לרב אשי חזרה כי היכי דאזיל ואתי או אזיל ואתי והדר הא ידע שיעוריה ממזיגת הכוס אבל הרמב"ם ז"ל פסק כר"ע דכדי סתירה הוא כדי לצלות ביצה ולגומעה נראה דס"ל דכל חד פליג אחבריה ופסק כר"ע מחביריו וקצת צ"ע למה השמיט ד' הירושלמי דכולהו לאחר התרת סינר אמרו:
דרש רבי עוירא כל האוכל בלא נט"י כאילו בא על אשה זונה שנאמר כי בעד כו' יכוין כי ענין נט"י קודם אכילה הוא לטהר ידיו אשר המה כלל כל הפעולותו לישא אותם השמימה להורות כי לא יאכל להנאת עצמו ולא ירים ידו זולת ברצון בוראו ולעשות רצון בוראו באכילתו במחשבה הפשוטה לחזק כחו לעבודתו או מי שחננו ה' במחשבות יותר פנימיות וזכות ויתוקן בזה חטא הקודם אשר פשטו יד בעץ הדעת בשביל התגברות החמדה כמש"נ ותרא כי כו' וכי נחמד כו' ע"כ צריך לטהר ידיו בכל עת אשר יפשוט אותם לאכילה אשר היא בחינת עץ הדעת כאמרם ז"ל אילן כו' חטה היה למען לא יתגבר עליו כח המתאוה לזאת אם הוא אוכל בלא נט"י זה יורה על כח המתאוה אשר גבר עליו ולמלאות נפש תאוה כי הרעב הוא אוכל ע"כ סופו ליפול ברשת התאוה המרה והזרה וכאילו בא על אשה זונה כי סופו לבא לידי כך ורבא לא ניחא ליה לפרש הכי כי בעד ככר לחם עד אשה זונה מיבעי ליה אלא דרש הכי כל הבא על אשה זונה לסוף מבקש ככר לחם והוא ג"כ כנ"ל אם הוא פרץ גדר ולתאוה יבקש נפרד ויצא חוץ לגבולו לחבק חיק נכריה סופו ומשפטו כי לא ישיג עוד די תאותו גם הצריכיות ויבא עד ככר לחם ולזה סמך מאמר ר' זריקא כל המזלזל בנט"י נעקר מן העולם והוא כנ"ל כי שב הוא אל חטא הקודם והוא אכילת עץ הדעת ונעקר מן העולם כמ"ש כי ביום אכלך כו' ע"כ שומר נפשו יזהר במצוה זו וכל עוד שיזהר בה יוסיפו לו ברכה:
גמ' אמר רב כל הבא על אשת איש כו' ע' מהרש"א ז"ל בח"א וחשב כאן כל ג' העמודים אשר העולם עומד עליהם עבודה מאברהם אבינו שהקנה שמים וארץ להקב"ה בעבודתו והוא הראשון לבעלי העבודה כמ"ש בבנין מזבחותיו לה' ומשה רבינו הוא הראשון בעמוד התורה ומתן בסתר הוא הראשון בעמוד ג"ח כל אלו לא יועילו להציל גבה לב מדינה של גיהנם ועונה חמור ככל ג' העבירות החמורות ע"א וג"ע כמו שאמרו ז"ל וש"ד הוא בכלל בונה במה כי לשפיכת דם יחשב כל קרבנותיו:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |