12,333
עריכות
אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/כתובות/לב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (תיקון פרמטרים) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 62: | שורה 62: | ||
ובמקום אחר {{ממ|[[פנים יפות/עקב|פ' עקב]]}} הקשה הפנים יפות כעין זה על דתן ואבירם שנאבדו מתוך הקהל וגם ממונם אבד עמם - ומדוע, הלא משום רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות. ויישב, שכיון שהם עשו גם כן שתי רשעיות, שחלקו על הכהונה וגם ביישו את משה, לכן נענשו בשתי רשעיות. וכיון שהממון הוא שגרם שיעיזו פניהם בפני משה, כמו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/משלי/יח#כג|משלי יח כג]]}} "ועשיר יענה עזות" - לכן כעונש על דבריהם למשה נעשו באבדן ממונם. וכן הם יצאו לפני משה בקומה זקופה ככתוב {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/טז#כז|במדבר טז כז]]}} "ודתן ואבירם יצאו נצבים" [ועמידה בקומה זקופה מורה על עזות פנים, כמו שאמרו חז"ל בברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/מג/ב|מג:]]}} כל העומד בקומה זקופה כאילו דוחק רגלי שכינה] - לכך נענשו באיבוד ממונם, המעמידו על רגליו {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/קי/א|סנהדרין קי.]]}}. ואמנם אם ננקוט שבדיני שמים אין אומרים 'כדי רשעתו' ו'קם ליה בדרבה מיניה' פשוט שאין כל קושיא מדין קרח ודתן ואבירם. | ובמקום אחר {{ממ|[[פנים יפות/עקב|פ' עקב]]}} הקשה הפנים יפות כעין זה על דתן ואבירם שנאבדו מתוך הקהל וגם ממונם אבד עמם - ומדוע, הלא משום רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות. ויישב, שכיון שהם עשו גם כן שתי רשעיות, שחלקו על הכהונה וגם ביישו את משה, לכן נענשו בשתי רשעיות. וכיון שהממון הוא שגרם שיעיזו פניהם בפני משה, כמו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/משלי/יח#כג|משלי יח כג]]}} "ועשיר יענה עזות" - לכן כעונש על דבריהם למשה נעשו באבדן ממונם. וכן הם יצאו לפני משה בקומה זקופה ככתוב {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/טז#כז|במדבר טז כז]]}} "ודתן ואבירם יצאו נצבים" [ועמידה בקומה זקופה מורה על עזות פנים, כמו שאמרו חז"ל בברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/מג/ב|מג:]]}} כל העומד בקומה זקופה כאילו דוחק רגלי שכינה] - לכך נענשו באיבוד ממונם, המעמידו על רגליו {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/קי/א|סנהדרין קי.]]}}. ואמנם אם ננקוט שבדיני שמים אין אומרים 'כדי רשעתו' ו'קם ליה בדרבה מיניה' פשוט שאין כל קושיא מדין קרח ודתן ואבירם. | ||
ובתהילים {{ממ|[[תהילים/קו#טז|קו טז-יח]]}} נאמר: "ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש השם. תפתח ארץ ותבלע דתן ותכס על עדת אבירם. ותבער אש בעדתם להבה תלהט רשעים". ויש לדקדק מדוע כאן כינה דוד את אהרן בתואר 'קדוש השם'. ואפשר לומר כעין דברי הפרשת דרכים, שכן דרשו חז"ל {{ממ|[[בבלי/סוטה/יג/ב|סוטה יג:]] ובספרי}} את הפסוק "וירא ראשית לו" זה משה שנקרא ראשית תרומה של עולם {{ממ|[[אדרת אליהו/וזאת הברכה|אדרת אליהו פ' וזאת הברכה]]}}. ומעתה יש לומר שבא דוד בזמירותיו לבאר מדוע נענשו עדת קרח בשני עונשים אלו, בבליעת נכסיהם ובשריפתם, ועל זה הקדים ואמר 'ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדש השם' היינו שנחלקו על משה ועל אהרן, ומשה הוא בבחינת תרומה, ואהרן הוא בבחינת קודש - אשר בשני דברים אלו מבואר בתוספות שאין אומרים 'קם ליה בדרבה מיניה' - ולכן 'תפתח ארץ ותבלע דתן... ותבער | ובתהילים {{ממ|[[תהילים/קו#טז|קו טז-יח]]}} נאמר: "ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש השם. תפתח ארץ ותבלע דתן ותכס על עדת אבירם. ותבער אש בעדתם להבה תלהט רשעים". ויש לדקדק מדוע כאן כינה דוד את אהרן בתואר 'קדוש השם'. ואפשר לומר כעין דברי הפרשת דרכים, שכן דרשו חז"ל {{ממ|[[בבלי/סוטה/יג/ב|סוטה יג:]] ובספרי}} את הפסוק "וירא ראשית לו" זה משה שנקרא ראשית תרומה של עולם {{ממ|[[אדרת אליהו/וזאת הברכה|אדרת אליהו פ' וזאת הברכה]]}}. ומעתה יש לומר שבא דוד בזמירותיו לבאר מדוע נענשו עדת קרח בשני עונשים אלו, בבליעת נכסיהם ובשריפתם, ועל זה הקדים ואמר 'ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדש השם' היינו שנחלקו על משה ועל אהרן, ומשה הוא בבחינת תרומה, ואהרן הוא בבחינת קודש - אשר בשני דברים אלו מבואר בתוספות שאין אומרים 'קם ליה בדרבה מיניה' - ולכן 'תפתח ארץ ותבלע דתן... ותבער אש בעדתם'. | ||