מחצית השקל/אורח חיים/תרעב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מחצית השקל ‏ אורח חיים תרעב

(א) (ס"ק א) סוף כו' כמ"ש סי' תקס"ב לענין השלמת תענית דסוף שקיעה היינו צ"ה:

במ"ס כו' ואין מברכים כו'. אבל אם טרוד דמותר להדליק מבע"י מפלג המנחה ואילך היינו בברכה. וכמ"ש סי' תרע"ט בערב שבת וכ"כ פרי חדש:

(ב) (ס"ק ב) הלכך כו' משמע דאם הדליק כו' א"צ ליתן כו' וכ"כ פר"ח אולם סיים וז"ל וזהו לדין התלמוד שההיכר הוא לעוברים ושבים אבל האידנא (לפי מ"ש מ"א בס"ק שאח"ז דגם עכשיו בזה"ז צ"ל בה כשיעור זה) לעולם בעי' שיעור הידוע עכ"ל:

ובאגודה כו' לא ידעתי מאי נתחדש לו מדברי אגוד'. ומ"ש האגוד' מיל ע"ש הרמב"ם לא הבנתי הא כתב הרמב"ם להדי' דהזמן הוא כמו חצי שעה או יותר עכ"ל:

(ג) (ס"ק ג) כזה השיעור ואף עכשיו ר"ל שמדליקין בפנים ואין היכר לעוברים ושבים כ"א לבני ביתו:

דהא לאחר כו' מותר כו' היינו מצד עיקר הדין וכמ"ש ס"ק ד'. ואתרוג עסי' תרנ"ו:

בש"ג למד כו' חצי לוג דהיינו ג' ביצים ולכן כ' דלחצי שעה השיעור שמן שמינית ביצה כיון דג' ביצים שיעורו לי"ב שעה ע"ש:

לפי עובי כו' אולם משמע בש"ג ממ"ש אח"ז ע"ד הטור סי' תרע"א שהשיג על בה"ע שכתב דאם הקיף קער' פתילות והם רחוקים זה מזה שיעור אצבע אפי' לא כפה עלי' כלי יוצא. ולא מסתבר להטור. וכ' הש"ג ונ"ל דשפיר הוי גבול אצבע לפי הגבול משמן שצריך ליתן בנ"ח דהיינו שמינית ביצה כמו שזכרנו ולפי שיעור זה צריך שיהיו הפתילות שוות שלא תמהר הפתילה שיעור הדלקת השמן כו' עכ"ל ש"ג ולפ"ז צ"ל דס"ל דגם במנור' היו כל יום הפתילות שוות ודעתו ללמוד שיעור הפתילות בנ"ח ג"כ שיהיו דומים בעוביין כמו פתילות שבמנורה אך בתי"ט במנחות פ"ט משנה ג' כ' לחד פי' דגם במנורה לא היו הפתילות שוות בכל הלילות דבלילות הקצרים היו עושים הפתילות עבות יותר כדי שתכלה השמן בלילה ע"ש:

(ד) (ס"ק ד) יכול כו' ורש"ל כ' דאין להשתמש כו' משום הרואה שלא ידע לחלק בין תוך זמן שעורו בין אחר זמנו. ומה"ט יכול לכבותה. דבזה ל"ל למראית עין:

אין להקל משום דברים המותרים ואחרים נהגו בו איסור. אסור להתיר. אך הב"ח כתב עוד טעם דמדינא אסור לכבותן. כיון דאיכא בגמ' תרי לישלא. אהא דתני' מצותה משתשקע חמה עד שתכלה רגל מן השוק. חד לשנא קאי על תחלת הדלקה דאי לא אדליק בשקיעת החמה יש לו להדליק עד שתכלה רמ"ה ולא יותר לישנא אחריני לשיעורא שצריך ליתן בה שמן שידלק משקיעה עד שתכלה רמ"ה וס"ל לב"ח דללשון א' דלא הוזכר שיעור הכל שוה וכל מה שניתן בה שמן על הכל חל האיסור וניהו דמחמירי' כלשנ' בתר' שצריך ליתן שמן כשיעור משקיעה עד שתכלה רמ"ה. היינו מספקא. אולם מספק יש להחמיר דלמא קי"ל כלישנ' קמא ואם כן הכל אסור אפי' מה שהוא יותר משעורו ומ"א לא העתי' טעם זה חדא דאזיל לטעמיה דדעת הב"ח כדעת הרב"י שהביא מ"א ס"ק ו' דהוי ספק כמאן קי"ל אבל מ"א כתב שם דמשמע דבש"ע חזר בו ופשיטא לי' דקי"ל כלשנא בתרא דקאי לשעורא. עוד י"ל דמאי דפשט להב"ח דללשנא קמא דלא הוזכר שיעור הכל אסור. מ"א ס"ל להיפך וכמ"ש הט"ז דללשנא קמא ודאי המותר מותר ע"ש מיהו בזה ודאי מודה הב"ח ומ"א דע"י תנאי שמתנה בשעה שנותן בה שמן שאינו מקצה כ"א מה שצריך למצותה מותר לכבותה אחר זמנה וכמ"ש מ"א לקמן סי' תרע"ז ס"ק י'. מיהו אפי' ע"י תנאי מ"מ אפילו אחר זמנו אסור להשתמש לאורה כמ"ש מהרש"ל משום מראית העין דהרואה לא ידע שהתנה. רק ע"י תנאי מותר לכבותה וכ"כ א"ר סי' תרע"ז:

(ה) (ס"ק ה) א"צ כו' דאפי' ללמוד אסור משהגיע זמנה ולא ידעתי למה לא יאסר חצי שעה קודם זמנה וע"ל סי' תפ"ט סעיף ד' לענין ספירה במ"א שם:

ואפשר מהרש"ל מיירי בבני אדם שמתפללים ערבית בזמנה וא"כ חצי שעה קודם בלא"ה אסור משום ק"ש וכ"כ בס' ח"י לעיל סי' תפ"ט ע"ש:

ונ"ל דמי שלא התפלל כו' מדליק קודם כו' וכ"כ בכ"ה. ובס' א"ר כ' דבשירי כה"ג הוא עצמו חזר בו שיתפלל תחלה. וכ"כ בתשו' שב יעקב סי' כ"ב דק"ש דאורייתא קודם וגם הוא תדיר אע"ג דנ"ח הוא פרסומי ניס' לענין קדימה תדיר קודם ע"ש שהאריך ואע"ג שכתב מ"א דהדלק' א"צ זמן ול"ל שמא שכח מעריב משא"כ איפכא יש לחוש שישכח להדליק שב יעקב לא חש לה ע"ש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.