אליה רבה/אורח חיים/תרעב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תרעב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
גליוני תשובה מאהבה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] סוף שקיעתה וכו'. היינו צאת הכוכבים. וכתב בשיירי כנסת הגדולה דכל יחיד ידליק אחר תפילת ערבית, ומה שכתב מגן אברהם בשם כנסת הגדולה לא ראה לשיירי כנסת הגדולה שחזר בו. מיד כשמגיע זמנו לא יאכל ולא ילמד עד שידליק ואם התחיל פוסק:

ב[עריכה]

[ב] יכול לכבותו וכו'. והב"ח מחמיר שלא לכבותו וגם אסור להנות ממנו אף שנכבה אחר חצי שעה כיון שהוקצה למצוה, עד כאן. וטוב שיתנה בפירוש שאין מקצה השמן אלא כשיעור מצוה ואז מותר לכבות להנות אחר חצי שעה, מיהו כשעדיין דולק יש לחוש לדבריו רש"ל מפני שהרואה סבור שמותר להשתמש לאורו. והנה בט"ז האריך להתיר אפילו בשלא התנה, והקשה על בית יוסף ממה שנגבה לצורך המת דמותר ליורשיו דאמרינן דמה דלא ראוי לא תפיס והוא הדין כאן אין איסור אלא במאי שצריך לנר חנוכה, עד כאן. ולעניות דעתי לא קשה מידי דשאני מת מה שמוקצה למצוה, ועוד כאן דנעשה מעשה בזה שהדליק ממנו שאני מגבו לצורך המת, גם קשיא עליו הא הב"ח כתב כן בשם רבינו ירוחם בשם הגאונים וספר צידה לדרך. ומכל מקום לדינא כשנתערב מותר לבטלו דסמכינן בזה על המתירין ועיין סוף סימן תרע"ז. כתב ליקוטי מהרי"ו סימן ל"ג אין לטלטל נרות חנוכה עד שדלקו כבר חצי שעה, עד כאן, ולפי מה שכתבתי אין לטלטל כלל. כתב הרוקח מדליקין בחנוכה ל"ו נרות, לפי שבחנוכת עולם ויתן אותם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ ואותה האור נשתמש בה אדם הראשון ל"ו שעות יום ו' י"ב שעות ולילה י"ב שעות ויום ז' י"ב שעות:

ג[עריכה]

[ג] כל הלילה וכו'. כל זמן שבני בית נעורים אפילו עד עמוד השחר אבל אם ישנים ידליק בלא ברכה (מגן אברהם):

ד[עריכה]

[ד] [לבוש] שכל לילה וכו'. אף שלא הודלק ליל אחד ידליק ליל שני שנים (דרכי משה), והוא הדין בשמיני שמונה, אבל בספר ראש יוסף פירש שמדליק בשמיני שבעה ולא נהירא וכן משמע בשבלי הלקט:

ה[עריכה]

[ה] [לבוש] אין חשש וכו'. כשיעור צריך עיון דרמ"א לא כתב אלא בזמן ולא בשיעור, וכן מגן אברהם בשם דרכי משה להדיא וכן ראיתי בכנסת הגדולה סמ"ק, ונראה לי דגם הלבוש לא קאמר אלא כשמדליק קודם שקיעת החמה שצריך ליתן שמן עד שתכלה ולדידן אין צריך כל כך רק יתן כמו שמדליק אחר שקיעה כדמסיק ונוהגים וכו':

ו[עריכה]

[ו] [לבוש] לפחות שידליק וכו'. משמע שטוב שיתן יותר, אבל דרכי משה כתב שאין מצוה בנרות ארוכות דהא לאחר שדלקו כשיעור הזה מותר להשתמש בהן, ואין שייך הידור מצוה אלא בשעת מצוה ואין ראיה מנר חנוכה של בית הכנסת דהתם איכא מצוה להדליק נרות בכל יום, עד כאן. וכתב עלה מגן אברהם ולי נראה דודאי בנר של שמן אין הידור בין רב למעט אבל בנרות שעוה כשהם ארוכים הם נאים ביותר למצוה כמו בנרות יום כיפור, וכמדומה לי שכן כתב בכלבו, עד כאן. ובאמת שכלבו כתב הרי"ף היה מצריך לעשות נרות ארוכות וקאי שם בענין נרות שעוה, אבל ראיתי במקור הדין בהג"ה סמ"ק זה לשונו והיה מצריך לעשות פתילות ארוכות, עד כאן. מיהו למאי דקיימא לן בס"ק ב' דאסור להשתמש אפשר שמצוה אפילו בנר של שמן הרבה:

ז[עריכה]

[ז] [לבוש] ודעתו היה וכו'. משמע דאם אין דעתו לכך אלא סבר שלא היה לו יותר ואחר כך נזדמן לו חוזר ומברך וכן משמע באבודרהם ועיין סימן תרנ"א:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.