מחצית השקל/אורח חיים/תרנב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מחצית השקל ‏ אורח חיים תרנב

(א) ס"ק א יטלנו אח"כ. עב"י סי' תרס"ה בשם הר"ן שכ' על מאי דקי"ל אתרוג בשמיני עצרת מותר דכבר עבר מצותה והקשה הר"ן דמ"מ יאסר משום מיגו דאתקצאי לב"ה שהיה ספק שמא עדין יום שביעי הוא ואתקצעי לכל היום. (ועמ"ש מ"א לקמן סי' תרס"ג בשם הרא"ש ע"ז) ותי' הר"ן וז"ל משום דלב"ה גופי' לא אתקצאי שהרי ב"ה אינו ראוי למצות אתרוג. שאפי' לא נטל כל היום אינו נוטלו ב"ה כיון דלולב בזמן הזה דרבנן בר מיום אחד. וב"ה ספק הוא וספק דרבנן לקולא עכ"ל. הרי דלא כתב שאינו נוטלו ב"ה אלא משום דהוי ספק דרבנן. וא"כ ב"ה דיום א' דהוי ספק תורה מודה דצריך ליטלו:

ומ"מ נ"ל דיטלנו ב"ה בלי ברכה. לכאורה משמע דזה קאי על ב"ה דשאר ימים. דניהו דאין חייב ליטלו דהוי ס' דרבנן. מ"מ מהיות טוב כו' ראוי לו ליטלו. כיון דאין לו הפסד בזה שלא יברך כיון דפטור מנטילה מן הדין. אבל ב"ה של יום א' דחייב ליטלו דהוי ס' תורה מברך ג"כ עליו. (וכ"מ שהבין בספר א"ר). והטעם כמ"ש הפר"ח סי' ר"ט דקי"ל אם נסתפ' אם בירך בהמ"ז. צריך לברך בספק. כיון דבהמ"ז דאורייתא וס' תורה לחומרא וכמ"ש ס"ס ר"ט. וכ' פר"ח דאפי' ברכת הטוב והמטיב צריך לברך. אע"ג דברכת הטוב ומטיב דרבנן מ"מ כיון דצריך לברך מספק ג' ברכות ראשונות של בהמ"ז. צריך לברך גם הטוב ומטיב כסדר בהמ"ז ואייתי ראיה מסי' ס"ז שכ' ספק קרא ק"ש או לא קרא. חוזר וקורא ומברך לפניה ולאחריה. אע"ג דהברכות הן דרבנן. וא"כ ה"ה בב"ה של יום א' כיון דהוי ספק תורה וצריך ליטלו. גם יברך עליו כמו בק"ש. אולם אפשר מ"ש מ"א דיטלנו בלי ברכה קאי אפי' על ב"ה דיום א'. וכן כתב לעיל סי' תקפ"ה ס"ק ג' וז"ל אם ספק לו אם שמע תקיעה או נטל לולב. ביום ראשון תוקע ואינו מברך וביום שני א"צ לתקוע עכ"ל הרי דאפי' ביום א' דהוי ספק תורה אינו מברך. וע"כ צ"ל דס"ל דוקא בק"ש אם נסתפק צ"ל גם הברכות דכך היתה התקנה כ"ז שצריך לקרות ק"ש יברך לפניו ולאחריו. אבל לא בשאר ספק' דאורייתא וראיה דהא בשמיני דסוכות מיתב יתבי' ברוכי לא מברכים וכמ"ש מ"א ר"ס ס"ז בשם רשב"א:

אבל מדברי תר"י לא משמע כן אלא על כל ספק תורה מברכים ועיין בכ"מ פ"ב מהל' ק"ש הביא דברי רשב"א ותר"י הללו. וצ"ע:

(ב) (ס"ק ב) משתנץ החמה. ואם נטלה כו' וכ"ה בטור. ומה"ט כתב המחבר אם צריך להשכים כו' נוטלו משעלה ע"ה:

(ג) (ס"ק ג) בשעת התפלה דכיון דלקיחתו מצוה כו' ר"ל אע"ג דקי"ל לעיל סי' צ"ו דאסור לאחוז בידו בשעת תפלה לא תפלין ולא כתבי קדש ולא סכין כו' משום דמטרד בהם וע"ז כתב כיון דלקיחתו מצוה כו' והם דברי הש"ס בסכה דף מ"א ע"ב וסיים רש"י ומתוך שחביבה מצוה עליו אין משאה ושימורה כבר עליו ולא טריד עכ"ל רש"י. וע"ש בחידושי רשב"א מ"ש ע"ד רש"י הנ"ל:

ושל"ה כ' כו' ועכ"פ יזהר במקומות שמשכימים לבה"כ שלא יברך בסכה קודם הנץ החמה. ושיעור זמן שיש בין ע"ה עד הנץ החמה מבואר במ"א לעיל ר"ס פ"ט:

(ד) (ס"ק ד) אסור לאכול כו' אך מדברי התוס' שכתב כו' שהקשו אהא דר"ח מטביל באתרוג (ר"ל חתך מן האתרוג ואכלו) ונפק בי' (בהנותר דס"ל דחסר כשר בשאר הימים) והא אסור לאכול קודם הנטילה ותי' דאכל ממנו היום אחר הנטילה. ויצא בהנותר למחר. ויש לדחות דלשון מטביל משמע בסעודה ובס' א"ר הקשה האמרי' בפסחים דף ק"ז ע"ב השמש מטביל בבני מעים וכן אמרו שם מטביל במיני תרגימה. וכתב רשב"ם מיני תרגימי פירות ובשר בלא לחם. (משום דקאי התם על ערב פסח דאסור לאכול פת מן המנחה ולמעלה) והא דנקט מטביל שכל מאכלם ע"י טיבול. כ"כ רש"י שם. ולענ"ד י"ל קצת. דמבואר לעיל ס"ס רל"ב בטור וש"ע דאכילת עראי מיקרי כביצה פת. ויותר מכביצה מיקרי אכילת קבע. אבל פירי אין להם שיעור והכל מיקרי עראי אבל הכ"מ פ"ו מהל' תפלה. כת' וז"ל ונ"ל דאכילת פירות ככיצה הוי טעימה אבל יותר מכביצה או כזית מפת (לאו כצ"ל) אכילת עראי מקרי ואסור עכ"ל. וניהו דלא קי"ל הכי (וע' בס' א"ר שם) מ"מ התוס' י"ל דס"ל כן דאכילת פירות יותר מכביצה מיקרי קבע ואסור. וא"כ אין ראיית התוס' מלשון מטביל שאכל סעודה עם פת וכמ"ש בס' א"ר כנ"ל. אלא לשון מטביל משמע שיעור קביעות דהיינו יותר מכביצה ולדעת התוס' דס"ל כמ"ש כ"מ כנ"ל גם פירי אסורים קודם נטילה. ומי שבא כו' כמ"ש סי' קפ"ב. דלמ"ד בהמ"ז טעונה כוס אם אין לו כוס ומצפה שיהיה לו כוס דעת הטור דצריך לעבור זמן אכילה עד שיגיע לו כוס ואייתי ראי' מסי' רצ"ו גבי הבדלה דהדין כן. ואע"ג שמ"א בסי' קפ"ב חולק על הטור. היינו דוקא כוס בהמ"ז ומטעם שכ' מ"א שם. דאינו דומה להבדלה דבכוס בהמ"ז כשישב לאכול עדיין לא חל עליו חיוב דכוס בהמ"ז עד אחר אכילה. משא"כ בהבדלה דעכשיו חל עליו חיוב הבדלה. משא"כ הכא דחיוב הנטילה חל עליו מיד ודומה להבדלה. וא"כ מודה מ"א:

מחצי היום ער"ס רפ"ח. דעד חצי היום מן הסתם אין עליו שם תענית. אבל אחר חצות דאכילה אז הוי כזורק אבן לחמת. יש עליו שם תענית ואסור:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.