אליה רבה/אורח חיים/תרנב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תרנב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] כל היום וכו'. ואם לא נטלו עד בין השמשות ביום ראשון נוטלו בין השמשות בספק דאורייתא לחומרא ובשאר הימים יטלנו בלא ברכה:

ב[עריכה]

[ב] [לבוש] המדקדק במעשיו וכו'. ומי שאין מדקדק בשאר מעשיו מיחזי כיוהרא (ב"ח), ומפני זה לא נהגו עכשיו בזה (שיירי כנסת הגדולה), מיהו נוהגים שמוליכים בעצמו לבית הכנסת ומחזירם לביתו בעצמו:

ג[עריכה]

[ג] [לבוש] מניחו על וכו'. כן הוא בסוכה דף מ"א, אבל בירושלמי נותנו לחבירו הניחו בארץ אסור לטלטלו, וכתב דרכי משה משמע דלאחר גמר מצות הלולב אם הניחו על הארץ אסור לטלטלו ביום טוב, וצריך עיון דהא קיימא לן אין מוקצה לחצי שבת (עכ"ד), והיינו דהשמיטו בשולחן ערוך, וכן בסימן של"א ס"ק ה' כתבתי סברות להתיר בזה, וכן בש"ס דילן שם משמע דמותר מיהו בספר תניא סוף סימן פ"ה פסק לירושלמי. אך כתב הירושלמי אלולב ושאר מינים קאי אבל האתרוג מותר דהא יכול לאכול ממנו אחר שבירך עליו ביום ראשון עד כאן לשונו, והבאתיו בקצרה בספרי אליהו זוטא. מיהו צריך עיון בסימן תרמ"ט סעיף ה' דביום הראשון כל היום אסור משום מוקצה ותנאי לשאר ימים אם כן אפשר דירושלמי מיירי באתרוג ובלא התנה או ביום ראשון. מיהו נראה לי דבלא אכילה מותר בטילטול דהא מותר להריח כמו שכתב בסימן תרנ"ח סעיף ב', ובתוספתא סוף פרק ב' דסוכה מצאתי ר' יוסי אומר יום טוב ראשון של חג כיון שיצא בו אסור לטלטלו, מיהו יש לומר נמי דקאי אלולב:

ד[עריכה]

[ד] לאכול וכו'. משמע טעימה מותר כמו שכתב בסימן תל"א, ולפי זה קשה על תוס' [סוכה] דף מ"ו ד"ה אתרוג וכו' היכי מטביל ברישא וכו' דילמא טעימה הוי, ומגן אברהם כתב דיש לומר דלשון מטביל משמע דרך טיבול בסעודה וצריך עיון, עד כאן. ולעניות דעתי לא משמע הכי בפסחים דף כ"ד דקאמר לא יאכל סמוך למנחה אבל מטבל וכו' ובסוכה דף ל"ו פירש רש"י והא דנקט מטבל שכל מאכלם היה על ידי טיבול הוא וכן משמע בחולין דף מ"ו:

ה[עריכה]

[ה] [לבוש] לנחם אבלים וכו'. פירש ספר המנהיג בשם רב האי בזמן שהמת נפטר ביום טוב או במועד שעתידין קרובי המת לנהוג אבילות אחר החג ואף שאין נוהג בחג חבירים באין אצלו ליישב דעת אבל אם מת לפני הרגל בטלה הימנו אבילות:

ו[עריכה]

[ו] [לבוש] ויבוא לידי שכחה וכו'. מכאן דקדקתי באליהו זוטא דאם יש אונס שאין לו לולב מותר לאכול. עוד כתבתי הדרים בישובים שצריכין לשלוח אחר אתרוג ולולב ונתעכב לא יתענו יותר מחצי יום וכן כתב מגן אברהם, ועוד כיון דשליח יבוא אצלו דמי ללימוד בלילי שבת בסימן ער"ה, ואם הולך בעצמו יש לדמות לאומר משנת במה מדליקין בליל שבת או לריש פסחים הוא עצמו מחזר אחריו לשורפו ויבוא לאכול ומכל מקום לא יאכל קודם חצי היום:

ז[עריכה]

[ז] ביום ראשון וכו'. והוא הדין יום טוב שני לדידן ט"ז:

ח[עריכה]

[ח] [לבוש] חצי וכו'. לשון רמ"א יותר מחצי שעה וכן מפורש בר"ן דבחצי שעה מפסיק:

ט[עריכה]

[ט] אין צריך להפסיק וכו'. באליהו זוטא הקשיתי דהבית יוסף כתב הר"ן הביא ראיה לדבר ועיינתי ראייתו מקידוש, וצריך עיון הא התוס' דף ל"ח תירצו תירוצים אחרים ומבואר דכל שהוא דאורייתא אף שהתחיל בהיתר מפסיק. הנה הט"ז תמה שני תמיהות על רמ"א חדא בסימן תל"א גבי בדיקת חמץ פסק דמפסיק, ועוד בסימן פ"ט גבי תפילה מפסיק אף שהתחיל מבעוד יום עיין שם באריכות, ויש לתרץ שניהם דגבי חמץ דאיסור כרת החמירו כדלעיל, וגבי תפילה כתב לא תאכלו על הדם:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.