בית יוסף/אורח חיים/תרנב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בית יוסףTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תרנב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מצות לולב ביום ולא בלילה בספ"ב דמגילה (כ.) ומייתי לה מדכתיב ולקחתם לכם ביום הראשון ביום ולא בלילה:

ומ"ש וכל היום כשר לנטילת לולב שם במשנה:

ומ"ש שאם לא נטלו שחרית יטלנו ערבית כלומר לא תימא כיון דתנן כל היום כשר ללולב אפי' לכתחלה יכול לעסוק בעסקיו ואח"כ יטול לולב בחצי היום או בסופו דליתא אלא לכתחלה צריך ליטלו בתחלת היום דזריזין מקדימין למצות וכדאיתא בריש פסחים (ד.) גבי מילה בזמנה כל היום ואפ"ה מצוה למקדם מצפרא כדכתיב וישכם אברהם בבקר וה"ה לנטילת לולב דצריך לאקדומי מצפרא ולא אמרו שכל היום כשר לנטילת לולב אלא דהיכא שלא נטלו שחרית שיטלנו ערבית פי' בסוף היום וכדתנן בפ' לולב הגזול (לח:) לא נטל שחרית יטול ערבית שכל היום כשר ללולב:

ומ"ש שמצותו מע"ה לאו עיקר מצותו לכתחלה קאמר דעיקר מצותו לכתחלה אינה אלא משתנץ החמה כדין דברים שמצותן ביום וכדתנן פרק ב' דמגילה (כ.) אין קורין את המגילה ולא מלין ולא טובלין ולא מזין וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ החמה וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר:

ומ"ש עיקר מצותו בשעת ההלל הכי משמע מדתנן בפרק לולב הגזול והיכן מנענעין בהודו לה' תחלה וסוף וכו':

ומ"ש ואם צריך לילך בדרך ואינו יכול להמתין נוטלו מיד ברייתא בפ' תפלת השחר (ל.) השכים לצאת לדרך מביאין לו שופר ותוקע לולב ומנענע:

והמדקדק במעשיו יעשה כאנשי ירושלים שהיה אדם יוצא מביתו ולולבו בידו וכו' עד משגרו ביד בנו או ביד עבד בס"פ לולב הגזול:

ומ"ש שאני הכא כיון שדבר מצוה הוא לא חיישינן פירושו דס"ת ותפילין אין מצוה לאוחזן והויין עליו למשא ולפיכך טרוד במשאן וכבד עליו משאן ושמירתן אבל לולב נטילתו ולקיחתו מצוה היא ומתוך שחביבה מצוה עליו אין משאן ושמירתן כבד עליו ולא טריד וכן פירש"י ואהא דאמרינן קורא בתורה ומניחו ע"ג קרקע נכנס לב"ה משגרו וכו' פי' קורא בתורה צריך להניח הלולב לפי שגולל ס"ת ופותחו נכנס לביה"מ טריד בשמעתא ויפול מידו והמרדכי כתב קורא בתורה ונושא את כפיו מניחו לארץ שמעינן מהכא הקורא בתורה אוחז בעמוד התורה בשעת ברכה וקורא מדמניחו לארץ:

ואסור לאכול קודם שיטלנו שכח ואכל קודם שנטלו והוא על שולחנו ביום הראשון שהוא מן התורה יפסיק וכו' בפרק לולב הגזול תנן מי שבא בדרך ואין בידו לולב משיכנס לביתו יטול על שולחנו ופירש"י אם שכח ולא נטל קודם אכילה צריך להפסיק סעודה וליטול לולב ואסיקנא בגמ' דמתני' בי"ט ב' איירי מדקתני מי שבא בדרך והא דמפסיק סעודתו ונוטלו על שולחנו איירי בשאין לו שהות ביום אבל אם יש שהות ביום אינו מפסיק כי ההיא דתנן גבי תפלה אם התחיל אין מפסיקין ודוקא בי"ט שני אבל בי"ט ראשון אפילו אם יש שהות מפסיק והכי אמרינן התם דמפסיקין לקרות ק"ש שהוא דאורייתא ותמהני על הרי"ף למה לא הביא שקלא וטריא דגמרא עכ"ל הרא"ש ז"ל וכתב הר"ן דהא דאמרינן דלמידי דאורייתא אפילו אם התחיל מפסיק ה"מ בדאתחיל בתר דמטא זמן חיובא או סמוך לו דהיינו חצי שעה אבל אתחיל מקמי הכי אפילו בדאורייתא כיון דאיכא שהות לא מפסיק והביא ראיה לדבר:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.