מחצית השקל/אורח חיים/תקסו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מחצית השקל ‏ אורח חיים תקסו

(ד) (ס"ק ד) לדונו כו' וכ' הב"ח כו' דודאי תענית בה"ב שאחר הפסח וסוכות אף שהראשונים הקשו ותמהו על המנהג באמירת עננו וקרית ויחל דראוי לקרותו תענית יחיד. דהא השיב רבי לאנשי נינוה אף שהיתה עיר גדולה והיו צריכים למטר בימות החמה. אעפ"כ א"ל רבי דדינם כיחידים ואין רשאים לשאול ותן טל ומטר. וה"ה לענין תעניתים הנ"ל. ע"ז השיב הרא"ש דל"מ תענית בה"ב באשכנז עושים כדין בעננו וקריאת ויחל. לפי שהכל מתענין ועשאן קבע (ואף דבזה"ז אזיל ליה האי טעמא. דהא בדורותינו אין הכל מתענים. אדרבא רובם אין מתענין. ומ"מ אכתי שייך טעם אחר שכ' הרא"ש ע"ז והוא) דאפי' שאר תענית שגוזרים על כל צרה שלא תבא. אף שאין מתענין רק הקהל ההוא מ"מ ש"ד לומר ענינו ולקרות ויחל דדוקא שאלת ותן טל ומטר דהוא שינוי מטבע הברכה אסור. אבל להוסיף ברכה כיון דאין משנין מנובע הברכ' שקבעו חכמים אפי' יו"ד שמתענים יש להם דין צבור בזה. אולם דוקא כשמתענים על כל צרה של"ת אבל כשמתענים לשם תשוב' בזה מחלוקת הפוסקים. די"א אפי' לדעת הרא"ש דין יחידים יש להם כי כ"א מתענה על עונותיו ואין להם חיבור בזה לקרותו תענית צבור. וי"א שגם זה מיקרי תענית צבור:

(ה) (ס"ק ה) יו"ד כו' נ"ל דאם יש בהם א' כו' וכתב הטור דאפי' למ"ד אפי' בשביל וי"ו. ולי"א אפילו בשביל אחד שלא שמע קדיש וקדושה אומרים ופורסים על שמע וכמבואר בסי' ס"ח. התם הטעם דאין אומרים דבר שבקדושה פחות מעשרה. וניהו דליכא עשרה שלא שמעו ברכו או קדושה עכ"פ איכא עשרה דצייתו ואומרים עכשיו ברכו וקדושה אף שיש מהם שכבר שמעו. אבל לענין קביעת ברכה בעי עשרה. וכתב בתשובת עבודת הגרשוני סי' נ"ז שכ"ש שלא יקראו ויחל. אבל לומר הסליחות תוך י"ח בזה מקיל. אבל כ' שידלג ב' תיבות אלו בסליחה המתחלת תענית צבור (וי"ל תפלת צבור וכן בסליחה המתחלת אלהים בישראל כו' יש לדלג פוקדך קדשו צומות לקבוע. וכן בסליחה המתחלת תענית צבור כו' יש לדלג הקדשנו צום עוללים כו':

וכן בכ"מ שמוזכר צום):

(ו) (ס"ק ו) בברכת כו' ונ"ל דאם שכח כו' עסי' רצ"ד סעיף ד'. דכ"מ שאין מחזירין כיון שגמר הברכה אף שלא פתח בברכה שלאחריה אינו רשאי לאומרה משום הפסק. וכ"ה לעיל במ"א סי' תקס"ה ס"ק ב':

(ז) (ס"ק ז) לא כו' עיין בטור. ר"ל דהוא חולק וס"ל דאפי' לכתחלה יכול להתפלל מי שאינו מתענה ולו' עננו ולקבוע ברכה בפני עצמו רק שיאמר ביום התענית הזה. וניהו דהרב"י הסכים עם החולקים היינו לכתחלה וגם דיעבד אם עבר לפני התיבה די בזה שלא יקבע עננו ברכה בפ"ע אלא יאמרנה בש"ת ויסיים בא"י שומע תפלה לבד וכיון שאמר ביום התענית הזה שפיר דמי. דאינו משקר כסברת הטור וגם לא קבע ברכה בפ"ע. וגם הצבור יצאו י"ח. דהא מבואר בס"ק קי"ט דאם שכח הש"ץ לומר עננו במקומו יאמרנו בשומע תפלה. וכתב שם מ"א דגם אם סיים בא"י ש"ת לבד גם כן יוצא ע"ש. ולכן אם הש"ץ אינו מתענה יעשה כן:

(ח) (ס"ק ח) שאין כו' ומכל מקום נ"ל דליכא אסורא אם עולה והט"ז כ' דאיכא משום ברכה לבטלה:

(יא) (ס"ק יא) חוץ כו' דלמא אתי לאחלופי כו' ר"ל דבמנחה של כל השנה אין בה נשיאת כפים משום דאז שכיח שכרות ושכור אסור לישא כפיו. ובמנחה של תענית דל"ל לשכרות. מצד הדין היה ראוי לישא כפיו. אלא דגזרינן אטו מנחה של כל ימות השנה. והיינו דוקא בתענית שיש בו תפילת נעילה שמתפללים מנחה באותה שעה שדרך להתפלל מנחה כל ימות השנה. והיינו דמקדימים להתפלל כדי שיהיה זמן אחר כך לאכול. כי היו דרכן לאכול אחר מנחה כל ימות השנה וכיון גם בתענית מתפללים באותו זמן ליכא היכרא ואתי לאחלופי. אבל בתענית שאין בו נעילה שמאחרין להתפלל מנחה סמוך לשקיעה (דדוקא ביום שיש בו נעילה מקדימים מנחה כדי להתפלל אחריו נעילה) ודומה לתפלת נעילה ולא אתי לאחלופי במנחה של כל השנה. לכן נושאים בו כפים. וע"ל סי' קכ"ט:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.