מחצית השקל/אורח חיים/תקסז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מחצית השקלTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תקסז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


(א) (ס"ק א') יכול כו' ואפשר דאפי' כוונתו להנאת עצמו. ולא לטעום התבשיל. כיון דאינו בולע:

כמ"ש בי"ד ר"ס רל"ח. דאם אמר שבועה שלא אוכל. ניהו דאוסר בכ"ש דחצי שיעור אסור מן התורה ומסתמא כיון שאמר שלא אוכל נתכוין לשיעור אכילה האמור בתורה באסורים דשיעורייהו בכזית לחיובא. ואסורם בכ"ש. אבל אם נשבע שלא אטעום חייב אפי' בכ"ש הרי דפחות מכזית אינו בכלל אכילה ולכן אינו חייב עליה כ"א באומר שלא אטעום. ואע"ג דשם אפי' בלעו אינו חייב. מ"מ לענין תענית בעי' דוקא שיפלוט:

וכ"מ ברוקח. עמ"ש ר"ס ריו"ד. שם האריך יותר והביא לשון הרוקח:

(ג) (ס"ק ג) בכל ת"צ. דבשלמא כו' ר"ל דעת הרב"י דוקא יוה"כ וט"ב וה"ה י"ז תמוז ויוד טבת. דדוקא תענית שצריך קבלה אמרי' דאכילה קיבל עליה ולא איסור הנאה משא"כ ד' תעניתים הנ"ל דא"צ קבלה דמקובלים ועומדים אפי' הנאה אסורה. אבל בשאר תעניתים שגוזרים הצבור על כל צרה של"ת כיון דצריכים קבלה מותר טעימה דאמרינן הנאה לא קיבל עליה. ודעת רמ"א דבכל ת"צ טעימה אסורה אף דצריך קבלה מ"מ לאו בדעתיה תליא מלתא דהא עכ"פ צריך לקבלו:

(ו) (ס"ק ו) לא כשר כו' דוקא ביה"כ וט"ב. וה"ה יוד טבת וי"ז תמוז כצ"ל:

וצ"ל דמיירי ביותר מרביעית ומ"ש בסיפא ואפי' כו' יותר מרביעית משום תענית יחיד נקט לשון אפי' אבל באמת אפי' בת"צ שרי רביעית לדעת הרב"י. ומ"מ הוא דחוק דהא בד' צומות אפי' פחות מרביעית אסור. ואיך סתם דבת"צ לא כשר כו' ויהיה הדברים חלוקים דבד' צומות אפילו פחות מרביעית אסור. ובשאר ת"צ דוקא יותר מרביעית. ואפשר כיון דדרך רחיצה ביותר מרביעית לכך סתם:

(ז) (ס"ק ז) ואפי' כו' ונ"ל כו' בחומץ עסי' תרי"ב ס"ט בהג"ה. דבעי' שלא יהיה מזוג. ואפשר בעי' שיהיה חזק כ"כ שכשמשליכים אותו לארץ מבעבע כמ"ש מ"א שם:

(ח) (ס"ק ח) ומותר כו' ומשמע דאף שאר אוכלים מותר כו' דהא המרדכי יליף התירה מדקאמרינן מותר לטעום דאכילה קיבל עליה ולא הנאה והאי לעיסה רק הנאה מקרי ולא אכילה. א"כ ה"ה בשאר אוכלים דומיא דטעימת תבשיל. ועיין תשובת חות יאיר סי' ק"ס דלא ברירא ליה לענין ברכה אם אכילה שוה לשתיה. ואפשר דבפולט מודה ע"ש:

הא דאמרינן כס פלפלין פטור. דמיניה מייתי ראיה להתיר לעיסה ואף דלא אמר אלא פטור. מ"מ ר"ל מותר. והא דקתני פטור כיון דבאכילה איכא חיוב נקט בלעיסה לשון פטור. עייו בב"י. וכ"כ בס"ח ועסי' צ' סעיף י"ג וע"ש במ"א בשם ס"ח שלא ילעוס עט"ב ועיה"כ שורש שקורין לאקרי"ץ שישאר המתיקות בפיו. וכשיבלע רוקו יבלע המתיקות משמע דסתם רוק שרי לבלוע. ועכ"פ יזהר בלאקריץ בעיה"כ ועט"ב:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.