אליה רבה/אורח חיים/תקסו

אליה רבה ‏ אורח חיים תקסו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] העונה לעמו וכו'. בטור ושולחן ערוך לעמו ישראל, ובסידורים שלנו העונה בעת צרה כנוסחאת הרמב"ם שם ואם לא וכו' כבר נתבאר בסוף סימן קי"ט:

ב

[ב] ויחל כשקורין ויחל בתענית שותק החזן והקורא עד שיאמרו הקהל שוב מחרון אפך וגו' וגם ה' ה' וגו' כי הקהל אומרים אותו דרך בקשה, והחזן והקורא אינו רשאי לקרות בלשון בקשה ספר חסידים [סימן] ר"ן, משמע שהחזן והקורא אין אומר אותו עם הקהל כלל רק אחר כך קורין ועיין רוקח סימן רי"א. כתב מטה משה סימן תשנ"ו מנהג ליתן צדקה במנחה דתענית דאגרא דתעניתא צדקתא, ויש אדם שחביב ממונו מגופו תענית אותיות ת"ת ענ"י ובגליון מצאתי כתוב צדק ומשפט מכון כסאך ראשי תיבות צום, ביום הצום יש להרבות צדק ומשפט, עד כאן, ומהאי טעמא מפטירין דרשו במנחה אחר נתינת הצדקה דכתיב בו דרשו משפט ועשו צדקה תוס' פרק הקורא. יש נוהגים לשער מה שהיה אוכל ביום התענית ליתן לעניים בערב. כתבו המקובלים לקרוא ביום התענית בפרשת נצבים מן והיה כי יבואו עליך וגו' עד סוף, עד כאן, וכוונתי שכתבו אין דעתי מסכמת אלא ליודעי נסתרות:

ג

[ג] ומיהו אין דוחין וכו'. כן כתב רמ"א, ומלבושי יום טוב האריך לתמוה עליו שפסק כמהרי"ל נגד הטור, ושכן משמע במסכת סופרים פרק י"ד הלכה ד', וסיים ז"ל לכן פשוט בעיני להורות להלכה דלא כמהרי"ל אבל למעשה דכבר נתפשט המנהג כמהרי"ל לא מלאני לבי עד היום יום ב' כ' סיון תי"ב תענית שגזרו ארבע ארצות וקבעוה לדורות הוריתי למעשה על זה היום שאירע ביום שני לקרות ויחל אף בשחרית, ודוקא לזה היום לכשיחול עוד כן, ובזה אינני סותר המנהג עד כאן לשונו. ולעניות דעתי ליישב דברי הרמ"א ולבוש כי מהרי"ל כתב שמצא כן במנהגים לכך לא חש להסכמת הטור, גם מצאתי כן באגודה פרק קמא דתענית שכתב שראה כן מרבותיו, ואין ספק שאילו ראהו מלבושי יום טוב לא היה משיג על רמ"א ומכל מקום בכ' סיון יש לקרות ויחל, וכמו שכתב הט"ז:

ד

[ד] בפני עצמה וכו'. משמע דיאמרנו בשומע תפילה כיון שהוא תענית ציבור, וכן משמע בתשובת רשב"א סימן פ"א. כתב ב"ח יחיד שאין מתענה שמתפלל עם הציבור צריך לומר ענינו ויאמר ביום צום תעניתינו זה, עד כאן. בתענית ציבור אומרים אלהינו ואלהי אבותינו מי שלא התענה יאמר גם כן (מהרי"ל). יחיד המתפלל עם השליח ציבור לא יאמר עמו ענינו קודם רפאינו תשובת מהרי"ל אבל השליח ציבור יאמר קודם רפאינו אף שלא התפלל כבר, ושליח ציבור המתענה תענית יחיד לא יאמר ענינו כשמתפלל בקול רם אף שלא התפלל בלחש, אלא כשאומר בלחש אלהי נצור יאמר גם ענינו רש"ל פשוט ודלא כשיירי כנסת הגדולה, ובאליה זוטא כתבתי טעמא. ולענין ויחל אם הוא ביום שני או חמישי בשחרית די אם יש בבית הכנסת ששה שמתענין אין שום הוספת ברכה רק שדוחין פרשת השבוע אבל במנחה או בשאר ימי השבוע צריכין שיהיו דוקא עשרה ועיין סימן תצ"ב:

ה

[ה] עשרה שמתענין וכו'. ואם יש בהם אחד שאינו מתענה לא יאמר ענינו עיין סוף סימן תקס"ב מגן אברהם:

ו

[ו] [לבוש] אבל תענית וכו'. כמו ערב ראש חודש יש שמתענין משום תשובה, וכתב מגן אברהם במקום שאין מנהג בערב ראש חודש לקרות אין לנהוג כך לכתחילה, עד כאן. והוא הדין שאין לומר ענינו בין גואל לרופא. כתב התשב"ץ שראה מרבותיו שגזרו תענית ציבור והתפללו תפילת ציבור שחלם אחד שיתענו כל הקהל. כתב ספר חסידים סימן ס' לבנה לוקה סימן רע לשונאיהם של ישראל על כן צריך להתענות, עד כאן. ציבור שגזרו תענית וגזרו שמי שיאכל יתן קנס מי שאכל בשוגג פטור מקנס אך לא יאכל עד שתחשך, תשובת מהרי"ל צ"ה:

ז

[ז] סליחות בברכת סלח וכו'. דוקא סליחות וידוים, אבל למען אמיתך וענינו ואבינו מלכינו אין לומר רק אחר התפילה אף בציבור (ב"ח), ואם שכח מלומר סליחות עד שגמר ברכת סלח לנו יאמר הסליחות אחר תפילת שמונה עשרה (מגן אברהם), ופעמים גזרו רבותי תענית ולא קראו בתורה רק אמרו סליחות כמו שעושין לפני ראש השנה ת"י אגודה מגן אברהם, ופה פראג אומרים כמה פעמים סליחות בתפילת שמונה עשרה על גזירות שהיה משנים קדמונים בעוונתנו הרבים ולא גזרו תענית כלל:

ח

[ח] לא יתפלל וכו'. ואם אירע שהתפלל יאמר בשומע תפילה ענינו ביום צום התענית הזה, והוא הדין אם אין חזן אחר מוטב שיתפלל מי שאין מתענה משיתבטלו לשמוע קדיש וברכו, מגן אברהם:

ט

[ט] יצא הכהן וכו'. עיין סימן קל"ה ס"ק ו' נתבארו דינים אלו:

י

[י] יעמדו שנים וכו'. צריך עיון למה אין נוהגין כן בזמנינו רק ביום כיפור וצריך לומר דאין תענית ציבור בבבל, ועוד יש לומר דעכשיו שכולן אומרים סליחות עם השליח ציבור אין צריך להעמיד אצלו, מגן אברהם, ועיין בלבוש ריש סימן תרי"ט. גרסינן בברכות דף ל"ב רבא לא גזר תעניתא ביומא דעיבא שנאמר סכות בענן לך מעבור תפלה, והביאו של"ה להלכה, ופירש דהתחלת התענית הוא מיום אשר משים לבו לכך ולא גזר ביומא דעיבא, עד כאן, מיהו אפשר דהתנה בגזירתו על תענית עצמו כשיהיה מחר יומא דעיבא לא יתענה אך צריך עיון שהשמיטו הפוסקים, ונראה לי במאי דקאמר הש"ס אחר כך אמר ר' אלעזר מיום שחרב בית המקדש נפסק חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים נדחה הא דרבא דבלאו הכי יש הפסק גדול, ואפילו הכי עושין את שלנו כנ"ל:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.