מחצית השקל/אורח חיים/תקסה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מחצית השקל ‏ אורח חיים תקסה

(א) (ס"ק א) בצום כו' הב"ח כו' דהיאך יאמר תעניתינו כו'. אך מודה הב"ח די"ל עננו בל' רבים. וכ"כ הט"ז. ורצה הט"ז גם להכריע כן מתשובת הרשב"א עיין שם:

אבל הרשב"א כו' תחלת לשון תשו' רשב"א הובא בט"ז ע"ש:

דא"א שלא יהיה כו' וכ"כ בד"מ ע"ש:

אולם ביחיד בסוף תפלת עננו. נסתפק בספר אליה רבה בכוונת רמ"א במ"ש ולא יחתום כו' אלא כשמגיע לבכל עת כו' יסיים כו' אי ר"ל שיאמר גם ד' תיבות אלו בכל עת צרה וצוקה ואחר זה יאמר כי אתה שומע כו' או לא יאמר ד' תיבות אלו כ"א כי אתה ה' פודה ומציל כי אתה שומע כו' וכתב כיון דהגהת רמ"א נובע מדברי התוספת בתענית דף י"ג ע"ב והתוס' כ' וז"ל יאמר כי אתה ה' עונה בעת צרה ומושיע. ואחר זה כי אתה שומע תפלה עכ"ל. משמע דלא יאמר אלא עד פודה ומציל עכ"ל א"ר. גם כתב בספר א"ר שלא יאמר כ"א עד פודה ומציל כדי שיהיה ס"ג תיבות כמו שמצא בכלבו ועיין שם שהאריך. ולענ"ד ודאי דברי רמ"א בנוים על דברי התוס' הנ"ל שהביא דבריהם הרב"י. ואם כן כיון שמתחילים לו' אף ביחיד כי אתה ה' העונה כו' אף שיסיים כי אתה שומע. כו' למה ישמיט ד' תיבות בכל עת צרה וצוקה אשר היא בנוסח תפלת עננו לדידן בש"ץ הוקבעו ברכה בפני עצמו. ועיקר הקפיד' ביחיד שלא יחתום ברוך אתה ה' העונ' כו' כ"א בא"י שומע. כו'. והתוס' שלא כתבו כ"א כי אתה ה' עונה בעת צרה ומושיע. ע"כ כן היה נוסחתם גם בש"ץ הקובע ברכה בפני עצמו כי אתה ה' עונה בעת צרה ומושיע בא"י העונה כו'. ומ"ש להשלים מנין ס"ג תיבות בזה אין קפיד'. וכמ"ש הרב"י בס"ס קי"ג על דברי הטור שם וז"ל כתב הר"ר אבודרהם יש אנשים שמנו התיבות שיש בכל ברכה וברכ' מי"ח והביאו הפוסקים כו' כמנין תיבת הברכ' כו' ואח"כ כ' נ"ל שאין יסוד ולא שורש כי לא תמצא מקום בעולם שאומרים י"ח בענין א' תיבה בתיבה אלא יש מוסיפים תיבות ויש גורעין וא"כ המנין הזה אינו מועיל כו' ולמה נטריח על הסופרים לכותבו עכ"ל:

(ב) (ס"ק ב) לאחר כו' דהוי הפסק ר"ל כיון דאין מחזירים אותו:

ולזה רמז. ר"ל הרמ"א בהגה דבסי' רצ"ד מבואר כן:

דלא כמ"ש כו' וכן השיג עליו הט"ז בסי' קי"ט:

(ג) (ס"ק ג) התענית הזה כו' ועסי' תקס"ו במ"א ס"ק ז':

ובב"ח. ר"ל שם משמע דלא כמ"ש מ"א. אך יש ט"ס בב"ח ע"ש:

(ה) (ס"ק ה) דרך כו' ועסי' נ"ט. דלמ"ד דקדושה דיוצר אין יחיד אומרה. כ' שם דיחיד אומרה בניגון וטעמים:

בין שם לה'. וז"ל אבודרהם צריך להפסיק בין שם לה' כי בפסוק הוא בטרחא. (ר"ל תחת תיבת בשם כתיב טפחא והוא הפסק מאמר) ורוב המון טועים בזה עכ"ל. אולם אונקלוס תרגם וקרא בשמא דה' והביאו גם רש"י. ולפ"ז פירושו שמשה קרא בשם ה' וא"כ יש להסמיך תיבת בשם לה'. אבל לדעת אבודרהם פי' הפסוק ויקרא בשם. ומי היה הקורא ה'. וע"ש ברא"ם:

(ו) (ס"ק ו) לומר כו' וכ"ה בהג"א סוף תענית ע"ש. ושם קשה להעמיס פי' הב"ח ע"ש:

באמצע כו' משום הפסק:

(ז) (ס"ק ז) להשתבח כו' וכ"מ בגמ' תענית דף י"ב ע"ב דר"י בריה דר"א איקלע לבי ר"א כו' א"ל לטעום מר מידי. א"ל בתענית יתיבנא. א"ל לוזיף מר ולפרע כו' א"ל תענית חלום הוא כו':

וכן מצינו בריב"ל. כתובות ס"פ המדיר. ששאלו רשב"י הנראה קשת בימיך. שכ"ז שצדיק גמור בדור אין הקשת נראה שא"צ לאות ברית כי הצדיק מגין. והשיב הן ומסיק הש"ס דבאמת לא היה נראה אלא כדי שלא להחזיק טבותא לנפשיה אמר כן:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.