מחצית השקל/אורח חיים/רה

מחצית השקל ‏ אורח חיים רה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) (ס"ק א) וקטניות כו' וכמ"ש סי' ר"ח ס"ד בהג"ה בכוסס שעורים:

(ב) (ס"ק ב) וכרוב כו' וכ"מ בגמ' דמליח כו' לשון וכן אינו מדוקדק דדין כבוש שי"ל דין מבושל לענין ברכה מבואר ס"ס זה אלא מ"א כ' דין בפני עצמו דגם מליח י"ל דין מבושל לענין ברכה מדאמרי' בברכות דף ל"ח ע"ב אייתי ראיה דשלקות במלתייהו קיימי מדאמר רחב"א אני ראיתי את ר"י שאכל זית מליח (פירש"י שהי' מלוח כמה ימים וקי"ל מלוח כרותח) ובירך עליו תחלה וסוף אא"ב שלקות במלתייהו קיימי בתחלה בירך בפה"ע ולבסוף ברכה א' מעין שלש אא"א לאו במלתייהו קיימי בשלמא תחלה בירך שהכל אלא לבסוף מאי מברך ודחי דלמא בירך לאחריו בורא נפשות הרי דאייתי ראיה לשלקות דבמלתייהו קיימא מדמליח במלתייהו קיימא אלמא דמליח דין בישול י"ל לענין ברכה. וחזי' ג"כ שהוא טוב כצ"ל:

(ג) (ס"ק ג) מבושלים יותר. ז"ל תר"י כו' ר"ל דמלשון הש"ע משמע אם טובים מבושלים יותר מחיים אע"ג שגם חיין ראוים לאכילה מ"מ מברך עליהם כשהן חיים שהכל אבל תר"י כתבו דוקא אם אין נאכלין חיין כו':

וכ"מ סי' ר"ב סי"ב שכ' ואם אין דרך לאכלן חיין אלא מבושלים חיין מברך עליהם שהכל והבין מ"א מ"ש אין דרך לאכלן חיין ע"כ אין ראויים חיין דאל"כ אפי' מבושלים יותר טובים מ"מ דרך לאכלן גם חיין אע"כ בעי' דוקא שלא יהיו נאכלים כלל חיין וא"כ צ"ל דלשון הש"ע כאן הוא לאו דוקא:

ומ"מ אפשר דאם כו' ר"ל דאין ראי' מפטרזי"ל דאפשר דטוב יותר חי ממבושל ולכן מברכי' עליו חי בפה"א ואע"ג דעינינו רואי' שטוב יותר מבושל היינו משום שדרך לבשלו עם בשר ואין השבח מצד עצמו של פיטר"זיל והוי כמו תומי וכרתי דאפשר דאם בשלו פיטר"זיל לבד משתני לגריעותא:

ובגמ' אי' (פסחים דף קט"ו ובטור סי' תע"ג ותע"ה) דאם אין לו ירק לטיבול ראשון בליל ראשון של פסח יקח מרור לטיבול א' ויברך עליו בפה"א אע"ג דמרור שאנו לוקחים למצות מרור טוב יותר מבושל אע"כ כיון שעכ"פ גם חי ראוי אע"ג שטוב יותר מבושל מברך עליו כשהוא חי בפה"א ומזה ראיה לתר"י:

עמש"ל סי' תע"ג שהביא מ"א בשם אבי מהרי"ל אם יש לברך על פיטר"זיל חי בורא פרי האדמה ספוקי מספקא לי' מה"ט הואיל וטוב יותר מבושל מחי וגם על מרור כ' מ"א שם וז"ל וצ"ל דמרור שלהם הי' ראוי לאכול חי כמו לאטי"ך עכ"ל. ואפשר דאותו מין טוב חי יותר ממבושל:

(ד) (ס"ק ד) ותומי וכרתי (כ' בס' א"ר בשם א"ח דכרתי היינו מה שאנו קורין אשלי"ך):

וב"ח פסק כו' ואינו מוכרח. ר"ל דהטור כ' בשם הרי"ף דס"ל תומי וכרתי כשהן חיין מברך שהכל ומבושלים בפה"א:

והרב"י כ' דלא ידע מאין יצא להטור זה בדעת הרי"ף דבאמת מבואר ברי"ף דס"ל בין חיין ובין מבושלים בפה"א והב"ח יישב דעת הטור דכן דעת הרי"ף כמ"ש הטור בשמו וא"כ בין חיין ובין מבושלים איכ' פלוגת' אי יברך בפה"א או שהכל דבחיין ס"ל להרי"ף בפה"א והרב"י ס"ל שהכל ומבושל ס"ל להרי"ף שהכל והרב"י ס"ל בפה"א כמ"ש בש"ע ולכן להוצי' א"ע מספק יברך בין חי ובין מבושל שהכל דק"ל ס"ס ר"ד כל דבר שהוא מסופק יברך שהכל ומז"כ מ"א דאין דברי הב"ח מוכרחים בפי' הרי"ף אלא העיקר כמ"ש הרב"י בכוונת הרי"ף דבין חיין ובין מבושלים מברך בפה"א וא"כ חיין לדברי הכל מברך בפה"א והט"ז כ' בס"ק ב' דבין תומי דהיינו שום ובין בצל כשאכלן כשהם קטנים עד שלא הזקינו אז חיין מברך בפה"א אבל כשהזקינו דאין ראוין לאכלן חי כ"א עם פת אז חי מברך שהכל ומבושל בפה"א כמ"ש הטור בשם הרי"ף:

(ה) (סק"ה) אין כו' לברך על האגוז גמור המטוגן בדבש:

משא"כ כאן דהבשר עיקר. ואין הבשר בא להכשיר ולתקן את תומי וכרתי:

וא"כ כשמטגנין הירקות בשומן דאז אע"פ ששבח הירקות ע"י השומן מ"מ כיון שהשומן בא להכש' ולתקן הירקות מברך על הירקות בפה"א:

(ו) (ס"ק ו) על המים כו' והכ"מ כו' להעביר הזוהמ' מן הירקות ור"ל ואח"ז לשפוך המים אבל אי הי' דעתו לאכילת הירקות. וגם המים ג"כ מודה הרמב"ם דמברך על המים בפה"א דלא כמשמעות הד"מ דכה"ג לרמב"ם מברך שהכל:

וז"ל הרא"ש כו' ר"ל הד"מ כ' וברא"ש משמע דאין לחלק ועז"כ מ"א דברא"ש משמע דמחלק אלא היפך סברת הרמב"ם אלא דאם דרך לשלקן בשביל אכילת הירקות אז יברך על המים בפה"א ואם הדרך לשלקן רק בשביל המים מברך שהכל והמרדכי כ' כו' ר"ל דבדברי ד"מ משמע דהרא"ש ומרדכי בחד' שיטה קיימי אבל לא משמע כן במרדכי ניהו דפליג על הרמב"ם מ"מ גם על הרא"ש חולק אלא דס"ל דתלי' אם המים עשוי לטבל או לשתיה נמצ' יש ג' מחלוקת בדבר:

וכ"מ ביומ' כו' דאם עשוי לטבל מקרי אוכל דקי"ל שיעור אכילה לחייב עליה ביוה"כ הוא ככותבת ואם אכל כחצי כותבת ושתה משקין כחצי כותבת אין מצטרפים לחייבו דאין אכילה ושתיה מצטרפים ואמרי' התם דציר שע"ג ירק מצטרף לאכיל' ירק ואם יש בשניהם כותבת חייב דאכשורי אוכל מיקרי וע' במ"א ריש סי' ר"י דוק' ציר שע"ג ירק מצטרף לאכילת ירק וא"כ אין משם ראיה וע"ש במ"א:

וכ"מ בתוס' דף ל"ח ע"א ד"ה האי דובש' כו' שנתנו טעם שמברכים על שכר שעורים שהכל אע"ג דקי"ל כל שיש בו מה' מינים מברכים במ"מ סיימו וז"ל ועוד בשתיה אומר שהכל עכ"ל משמע כהמרדכי אם לא נעשה לטבל אלא לשתות מברך שהכל:

לעיל סי' ר"ד וע"ש במ"א ס"ק ט':

הלכך כו' מתפוחים מברך שהכל ויוצא לד"ה כצ"ל:

ור"ל דלדעת הרא"ש והמרדכי מברכי' שהכל דהא לא נעשו לטבל וגם לא לאכול הירקות ולהמרדכי בעי' שנעשו המשקין לטבל. ולהרא"ש בעינן שנעשה לאכול הירקות אלא דלהרמב"ם ראוי לברך בפה"א דהוי כשלקן לשתותן כיון שהוא מחלוקת הפוסקים וטוב להוצי' נפשיה מפלוגת' לברך שהכל ויוצא לכ"ע דעל כלם אם אמר שהכל יצא:

וזהו לטעם הרמב"ם כו' האמת כ' דהש"ג ס"ל כטעם הרמב"ם ולכן מחלק בין מי שלקות שדרך לשתותן משא"כ מי הלביבות אין דרך לשתותן אבל גם לדעת המרדכי אין לברך על מי הלביבות כ"א שהכל דהא לא נעשו לטבל ולא בא מ"א אלא לאפוקי לדעת הרא"ש יברך במ"מ וכמו שמסיים:

מברך במ"מ כמ"ש התניא. והביאו מ"א סי' קס"ח ס"ק ל': ואם הי' רך. ר"ל כשבישל קמח עם מים או משקין והי' רך שראוי לשתות. בטל ע"ג הלביבות. משא"כ בסי' ר"ח דאין שם דבר שיברך עליו במ"מ שיתבטלו המשקין לגביה. א"כ ראוי לברך על המים תחלה ואח"כ על הלביבות. דאפ"ת דהמים עיקר מ"מ הלביבו' שהן מה' מינים לא נתבטלו אגב המים אף שהלביבו' הם מועטי' כמ"ש סי' ר"ח סעי' ב' ולכן צריך על הלביבו' לברך במ"מ ואי יברך תחל' על הלביבו' במ"מ ואח"כ על המים שהכל כדינו להקדי' ברכת במ"מ לברכת שהכל כיון דלא ברירא ליה להמ"א דהזופ' עיקר כיון דהלביבו' הן מה' מינים דאין הולכין בהן אחר הרוב. (ועס"ס ר"ד) ואם כן אי יברך תחלה על הלביבות יהי' אחר כך ספק אי נפטרו המים לכן יברך תחלה על המים שהכל דאפי' המים טפלים מ"מ כששותהו קודם העיקר מברך תחלה על הטפל שהכל וכמ"ש רמ"א בהגה"ה סי' רי"ב סעיף א' וע' שם:

וכמו שכ' סי' ר"ח ס"ד במגן אברהם סעיף קטן ז':

(ח) (סק"ח) סחטן דאשתני לגריעות' והוי ככל המשקין היוצאים מפירות דמברך שהכל כמו שכ' בסי' ר"ב סעיף ח':

(ט) (סק"ט) הלפת כו' וצ"ל מפני שאין צורתן עליהן כלל. וכמ"ש סי' ר"ב סעיף ז' בתמרים וגודגניות שמיעכן וע' שם במ"א ס"ק י"ח שמסיק דאפי' נימוחו לגמרי אם עדיין צורתן עליהן מברך עליהן כברכתן:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.