אליה רבה/אורח חיים/רה

אליה רבה ‏ אורח חיים רה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] וכרוב וכו'. שקורין שטרונ"ק, ארחות חיים, וב"ח פירש בלשון אשכנז קויל קרו"ט, ובכל אלו צריך לומר אף שהן טובים נמי חיין, מכל מקום אין דרך לאוכלן לרוב בני אדם חיין, וכמו שכתב בסימן ר"ב סעיף י"ב, ובזה נדחה דברי מגן אברהם בס"ק ג' עיין שם ובס"ק ט' עיין שם ודו"ק. ומכל מקום בפיטרזיל ומרור חיין מברך בורא פרי האדמה משום דאי בישלן בפני עצמן הוי לגריעותא, ועיין לקמן סימן תע"ג:

ב

[ב] וכרתי וכו'. כתב מעדני מלך כרתי פירש הערוך פור"י בלע"ז, ושמעתי שהם כמין בצל בתמונת חצי עגולה, עד כאן. אבל בתרגום בהעלותך חציר כרתי, וכתב ארחות חיים שהוא אשלי"ך בלשון אשכנז:

ג

[ג] מברך בורא פרי האדמה וכו'. והב"ח פסק לברך שהכל, וכתבו אחרונים שאין דבריו נראין. והט"ז מחלק כששומין ובצלים עדיין רך מברך בורא פרי האדמה, אבל כשמזקינין מברך שהכל דאז אינן ראוין לאוכלן חי בלא פת. כתב עולת תמיד קטניות שקורין בלשון אשכנז ערביז שוטין בין חיין בין מעושין רצה לומר שרופין קצת בעשן וקורין אותו גיברעטי ערביז שוטין ומצויין הם במדינת פיהם, או אותן קטניות שמבשלין בין שאוכל אותם תוך המרק שקורין ערביז זופא ואף שנימוחים קצת, או שאוכלין לאחר בישולן בלא מרק ודרך לשפוך מהם כל המים הרותחים ואחר כך מנהג ליתן לתוכן מלח ופלפל ואוכל אותן כמות שהן שלימים לקינוח, או שאינן מבושלים במים כלל רק כשהן יבשים שורין אותם במים קרים עד שנשרו הזגין שלהם ואחר כך לוקחין אותן מן המים, ובעוד שהלחלוחית המים עליהם נותנין אותן על המחתות אשר על הגחלים ואותה המחתה היא נקובה נקבים נקבים דקים מאוד ומטגנין אותן בהן כמות שהן בלי שום משקה וקורין אותן בלשון פיהם פאטשלקיז על כל אלו מברך בורא פרי האדמה, עד כאן. ולשון ארחות חיים בין ששופכין מהן המים וקורין אותן גשוועלטי ערביז, ובין שצולין אותן בלי מים וקורין אותן פאטשאלקיז, ובכלל ג' כתב עולת תמיד אם נתמעכו הרבה כגון מה שקורין דיקה ערביז מברך שהכל, עד כאן, ועיין לקמן סימן ר"ח ס"ק י"א. עוד כתב קטניות היבשים האוכלין חיין מברך שהכל שאין טובתן שלימה, עד כאן, וכתב עולת תמיד דדין זה צריך עיון, עד כאן. ולעניות דעתי משמע הכי להדיא בספר שבלי הלקט סימן מ"ד ועיין מגן אברהם ריש סימן זה:

ד

[ד] ואפילו בישלן וכו'. בעולת תמיד האריך ותמה דזה סותר לסימן ר"ב סעיף י"ג באגוז המטוגן בדבש שמתקן על ידי הדבש ואפילו הכי מברך בורא פרי העץ עיין שם. ולעניות דעתי לחלק דשם הדבש טפל לאגוז, אבל הכא הירקות טפלים לבשר או דברים אחרים לכך מברך שהכל וכן משמע במגן אברהם וכן משמע במעדני מלך דף מ"ז. וראיתי שגם הט"ז האריך לתרץ בענין אחר ומתוך כך מחדש איזה דינים ואין להורות כן דפשוט דירקות שמטגנין בשומן או בדבש מברך בורא פרי האדמה שהן עיקר:

ה

[ה] [לבוש] ונראה לי דאפילו וכו'. אישתמיט ליה דברי בית יוסף בסימן ר"ב בשם הרשב"א גופיה דפסק לעיל דמברך שהכל דהכא טעמא הואיל ורוב אכילתן על ידי שליקה מי שליקתן כמותן, אבל לעיל מיירי בדבר שאין דרכו למישלקיה ולא למיסחטיה אלא למיכליה בעינייהו לא אמרינן שיהא מימיהן כהן וכן פסקו כל אחרונים. כתב בתשובת הרא"ש כלל ד' סימן ט"ו מיא דשלקי כיון שעיקר בישולן בשביל ירקות הילכך כיון שנתנו הירקות טעם בהם הולכים אחר הטעם, ואפילו אם בישלו הירקות לצורך מימיהם לרפואה כיון שכל העולם מבשלים אותן לאכילה לא נשתנית ברכת המים בשביל זה, עד כאן. משמע בעשבים שאין מבשלין אותם לאכול אלא רק בשביל משקה אשר ישתה מהן מברך שהכל וכן מי תותים ויין תפוחים שעומדין לשתיה:

ו

[ו] אבל אם בישלם עם בשר וכו'. וזה לשון הט"ז אין להקשות מאי שנא מאגוז המטוגן עם דבש דלא אזלינן בתר הדבש דהאגוז יש לו טעם עצמו גם כן ולא בטיל מה שאין כן במים. ולפי זה נראה לי אם בישל ירקות בחומץ או במשקה שקורין בארש"ט אין לברך עליהם כמו על ירקות, אלא כפי ברכתו של המשקה כיון שיש לו טעם שלו על כן אפילו אם בישלו עם בשר לא הפסיד טעמו, עד כאן. ולעניות דעתי לחלק בענין אחר דשאני באגוז דהדבש טפל לאגוז מה שאין כן בבשר שהוא העיקר וכן הירקות עיקר נגד החומץ או בארש"ט שבישלו בהם, כמו שכתב ביו"ד בסוף סימן ר"ד. מיהו למה שכתב רמ"א שם דצריך להיות ממשות שם אפשר דכיון דאין ממשות בחומץ כששותיהו אין מברך כמו הטעם וצריך עיון:

ז

[ז] [לבוש] רובי"ן וכו'. וכן מערי"ן ועשב לבן וירק שקורין גרין קרוי"ט חיין מברך שהכל מבושלין או כבושין בחומץ או בחרדל בורא פרי האדמה, וכן עשב לבן שהוא כבוש במי מלח שקורין בלשון אשכנז קומפאסט מברך בורא פרי האדמה בין חי בין מבושל, כן כתב עמק ברכה. עוד כתב ירק שדרך כל אדם לאוכלן חיין עם שמן וחומץ קורין אותו שלאטי"ן מברך בורא פרי האדמה אפילו כשהן חיין. ירק שקורין יערסשך או מה שקורין טהארין ועליו הם ארוכים קצת או צנון או חזרת וכדומה חי בורא פרי האדמה ומבושלין שהכל, עד כאן, וכל זה כשלא אוכלין תוך הסעודה:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.