כף החיים/אורח חיים/קצט

כף החיים ‏ אורח חיים קצט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] השמש שאכל וכו'. דסד"א שאין לו קביעות לפי שהולך ובא קמ"ל ברכות מ"ז ע"ב ב"י ע"ז סק"א. ואעפ"י שאינו קובע מקום לסעודה שהרי צריך ללכת הנה והנה מ"מ כיון שדרכו בכך זו היא קביעתו. לבוש ר"ז אות א' מיהו הפתה"ד בסימן קצ"ז כתב דאין דין זה נוהג בשמש הנהוג בינינו דהטעם שהשמש מצטרף אף שלא קבע משום דדרך אכילתו בכך והוא שדרך השמש היה ליטול ידיו ולברך המוציא ולעמוד לשרת למסובין אבל השמש בזה"ז אין זה דרך אכילתו בכך לאכול משלחן המסובין אלא אח"כ מיסב על שלחנו כדרך כל הארץ ואין דרך לתת לו שים דבר מהשלחן כמו שהיה בזמן התלמוד וכייצא לזה כתב השל"ה דף ס"ב וא"כ הדר דיניה כשאר כל אדם שכתב הרא"ש דאדם אחר שהוא אוכל כעין השמש לא היה מצטרף כיון דאין לו קבע יעו"ש. והביאו השד"ח אס"ד מע' ז' אות ח' וע"כ יש לילך בזה אחר מנהג המקומות דאם נוהגין כזמן התלמוד מצטרף אף בלא קבע ואם נוהגין כמ"ש הפתה"ד אין מצטרף עד שיקבע עמהם:

ב

ב) [סעיף ב'] כותי בזה"ז וכו'. וכותים אותם שהושיב סנחריב בערי שומרון כדכתיב ויבא מלך אשור מבבל ומכותה וכו' ועל שם שהביאם מכותה נקראו כותים ונתגיירו מאימת האריות כדכתיב וישלח ה' בהם את האריות וכו' רש"י קידושין ע"א ע"א. ואח"כ עשאום עכו"ם ממש כדאיתא בחולין ו' ע"א ועיין ב"י:

ג

ג) שם כותי בזה"ז וכו'. ואפילו הוא חבר אבל צדוקי מזמנין עליו אם הוא חבר. ר"ז אות ב' מיהו עיין בש"ך יו"ד סימן ב' ס"ק כ"ד שכתב בשם תשו' ר' בצלאל סימן ג' דה"ד בצדוקי וביתוסי שבזמן הקודם שהיה להן כמה מדות טובות אבל באלו הקראים שבזה"ז שקלקלו מעשיהם הרי הם כעכו"ם יעו"ש. וכ"כ זב"צ שם בשם כמה פו' יעו"ש. וע"כ גם בזימון יש להחמיר. ועיין באות שאח"ז:

ד

ד) שם כותי בזה"ז וכו'. וכן הקראין אינם משלימין מנין ואין מצטרפין לקדיש ולתפילה ולזימון הרמב"ם בשו"ת פאר הדור סימן מ"א. בי"מ אות ג' וכ"כ לעיל סימן נ"ה אות ס"ג יעו"ש:

ה

ה) שם. כותי בזה"ז וכו'. ופשוט דמי שהוא רשע בפרהסיא ועובר עבירות וכ"ש מומר דאין מזמנין עליו דלא גרע מע"ה בזמן התלמוד. מ"א סק"ב. א"ר אות ב' סו"ב אות א' י"א בהגה"ט. ר"ז אות ג' והיינו בעובר עבירות רבות הא משום חדא עבירה דוקא נידוהו אבל אם לא נדוהו מצטרף כבסעיף י"א. א"א אות ב' ועיין לעיל סימן נ"ה סעיף י"א ובדברינו לשם אות ט"ז:

ו

ו) [סעיף ג'] ע"ה גמור וכו'. פי' דבגמרא ברכות מ"ז ע"ב אמרינן דאפי' קרא ושנה ולא שימש ת"ח להבין טעמי המשניות אין מזמנין עליו אלא שהתו' והרא"ש שם כתבו דהאדנא מזמנין על ע"ה כדי שלא יהא כל אחד הולך ובונה במה לעצמו יעו"ש וכ"כ הטור וכך הם דברי הש"ע:

ז

ז) שם ע"ה גמור וכו'. משמע דאפילו אינו יודע לקרות ק"ש שחרית וערבית מזמנין עליו בזה"ז. מיהו השה"ג פ"ג שאכלו כתב בשם הריא"ז דאם אינו קורא ק"ש שחרית וערבית אפי' בזה"ז אין מזמנין עליו יעו"ש. והביאו כנה"ג בהגה"ט. עו"ת אות ב' וכתב המ"א סק"א דלא שייך בזה שיהא כל אחד בונה במה לעצמו כיון דרוב ע"ה קורין ק"ש וביחיד לא אכפת לן יעו"ש. א"ר אות ב' ר"ז אות ג' בי"מ אות ה' קיצור ש"ע סימן מ"ה אות כ"ג:

ח

ח) [סעיף ד'] עכו"ם אין מזמנין עליו. ובגמרא פשיטא הב"ע בגר בא"י שמל ולא טבל. ב"ח. ואפילו נתכוין לברך לאלהינו אין מזמנין עליו. ר"ז אות ד':

ט

ט) שם ואפילו גר שמל ולא טבל וכו'. וכל זמן שלא טבל כראוי מקרי לא טבל כמ"ש ביו"ד סימן קכ"ד סעיף ב' מ"א ס"ק ב' ואם טבל קודם שמל ספק הוה כמ"ש ביו"ד סימן רס"ח סעיף א' וטמטום צ"ע אם יש לדמותו לנכרת הגיד הכתוב ביו"ד שם או לא והנה פשיטא דבהמ"ז ספק תורה ולחומרא ואין ספק מוציא מידי ודאי. א"א אות ב' וישראל מומר שעשה תשו' י"א שצריך טבילה כמ"ש ביו"ד סימן רס"ז סעיף ח' ובסימן רס"ח יעו"ש וע"כ כ"ז שלא טבל יש לצרפו דוקא לזימון ג' אבל ביו"ד דאיכא הזכרת השם יש להחמיר:

י

י) שם אבל גר גמור מזמנין עליו וכו'. וכ"כ לעיל סימן נ"ג סעיף י"ט ועיין בדברינו לשם אות ע"ג:

יא

יא) שם ויכול לברך בהמ"ז וכו'. אפילו להוציא אחרים. כ"מ בב"י וכ"כ הר"ז אות ד':

יב

יב) [סעיף ה'] אונן וכו'. פי' כל זמן שמתו מוטל לפניו מ"א סק"ג. ועיין סימן ע"א סעיף א' ובדברינו לשם בס"ד:

יג

יג) שם אין מזמנין עליו. ואפילו להאומרים שאם רצה להחמיר על עצמו לענות ולברך הרשות בידו מ"מ כיון שהוא פטור אין מצטרף. ר"ז אות ה' ומיהו עיין בדברינו לעיל סימן נ"ה אות י"ג שכתבנו שם דכשיש רשות בידו לברך מצטרף ג"כ יעו"ש וכ"כ הבי"מ אות ט':

יד

יד) שם אין מזמנין עליו. ואם בירך האונן והוציא אחרים י"ח אין יוצאין דפטור מן הדבר כעת מיקרי. א"א אות ג':

טו

טו) [סעיף ו'] נשים ועבדים וכו'. עיין בטור שכתב דהר' הכהן היה מורה הלכה למעשה להצטרף אשה לזימון אבל הר"ם מרוטנבורג השיב על דבריו וכתב שאין מצטרפות יעו"ש. וכ"כ האגור שלא ראה ולא שמע מעולם מקום שנוהגין בו כן. והביאו ב"י. וכן המנהג עכשיו פשוט שלא לצרף אשה כלל לא לג' ולא לעשרה ובין אם היא אשתו או בתו או אחרת בכל ענין אין מצרפין:

טז

טז) שם נשים ועבדים וכו'. עיין עו"ת אות ד' שכתב דחצי עבד וחצי בן חורין מזמנין עליו דכיון דכופין את רבו לעשות אותו בן חורין הרי הוא כאלו בן חורין וצ"ע למעשה יעו"ש. ועיין מ"ש עליו הא"ר אות ה' והמאמ"ר אות א' יעו"ש. ונראה כיון דאין דין זה מבורר יש לצרפו דוקא לג' ולא לעשרה כיון דאיכא הזכרת השם:

יז

טוב) שם משום פריצותא וכו'. ולכן אפילו יש ג' עבדים אין מזמנין עם הנשים בחבורה אחת אבל עם אחרים מזמנין (הנשים) כשיש ג' בלא הנשים כמ"ש סעיף ז' מ"א סק"ד. וה"ה עבדים עם קטנים אין מזמנין יחד משום פריצות העבדים עם הקטנים במשכב זכור. ר"ז אות ז':

יח

חי) שם אלא נשים לעצמם וכו'. כ"ה בהרמב"ם ולא גרס וקטנים לעצמם דקטנים לאו בני זימון נינהו ואינם בני מצות לומר שיזמנו לעצמם. וכן בטורים שלפנינו שנדפסו מזמן מרן ז"ל ליכא אלא כמ"ש כאן בש"ע וכ"ה בטורים שעם הב"ח. מאמ"ר אות ב' וכתב ודלא כפרישה שהביא נוסחא בטור וקטנים לעצמם ונדחק ליישבה דליתא יעו"ש. וכ"כ היפ"ל אות ב' יעו"ש:

יט

יט) שם אלא נשים לעצמם וכו'. משמע אפי' בכוס וכדאיתא בזוה"ק פ' כי תשא דף ק"ץ ריש ע"א אלא שלא ראינו נוהגין כן יפ"ל אות א':

כ

כ) שם ובלבד שלא יזמנו בשם. והטעם שאין מזמנין בשם דהוי דבר שבקדושה וכל דבר שבקדושה לא יהא אלא ביו"ד אנשים גדולים ובני חורין. ב"י לבוש:

כא

כא) [סעיף ז'] נשים מזמנות לעצמן רשות. וי"א חובה כמ"ש בטור וכו' יעו"ש. ע"כ ראוי שילמד איש ירא ה' את בני ביתו שתהיינה מזמנות לעצמן. כשהם אוכלות בג' גדולות אבל אינם יכולות לזמן בשם אפילו הן מאה. חס"ל אות ח"י. בן א"ח פ' קרח אות י"ג:

כב

כב) שם אבל כשאוכלות עם האנשים חייבות דמגו דחל חובת הזימון על האנשים בסעודה זו חל ג"כ עליהם. לבוש.

כג

כג) שם ויוצאות בזימון שלנו. ואם הם ג' ורצו לחלק לזמן לעצמן הרשות בידם אם האנשים הם פחות מעשרה שאין מזמנים בשם. ר"ז אות ו':

כד

כד) שם ויוצאות בזימון שלנו. משמע דדוקא האנשים אומרים ברכת הזימון והנשים יוצאות אבל לא בהיפך שהנשים יאמרו ברכת הזימון והאנשים יוצאים. והטעם נ"ל משום דהנשים ספק אם הם חייבים מה"ת כמ"ש סימן קפ"ו ועיין בדברינו לשם אות א':

כה

כה) שם הגה. אעפ"י שאינם מבינות. ר"ל שיוצאין י"ח זימון מה ששומעין מן המברך אעפ"י שאינם מבינות כמו שיוצאין בבהמ"ז אעפ"י שאין מבינות לדעת רש"י ז"ל ועיין בדברינו לעיל סימן קצ"ג אות ב' ודוק:

כו

כו) [סעיף ח'] אנדרוגינוס מזמן למינו וכו'. וטעמא משום דאנדרוגינוס הוי בריה בפ"ע הילכך למינו מיהא מזמן ב"י ולבוש. מיהו העו"ת אות ה' כתב דאינו מוכרח דגם למאן דס"ל דספק זכר ספק נקבה אתיא שפיר דמשו"ה מזמן עם מינו דכל האנדרוגינוס שוות הם יעו"ש ובהגהת הלבוש:

כז

כז) [סעיף ט'] טומטום וכו'. וטעם הטומטום שאינו מזמן אפילו עם מינו משום דאיכא למיחש שמא ימצא זה זכר והללו נקבה או איפכא. ב"י ולבוש. עו"ת אות ו':

כח

כח) שם אינו מזמן כלל. היינו עם מינו אבל אם יש ג' אנשים שמזמנין יכול להצטרף עמהם לענין לענות זימון דלא גרע מאשה כמ"ש סעיף ז' וכן האנדרונינוס אע"ג דאינו מצטרף לא עם האנשים ולא עם הנשים אם יש ג' אנשים מבלעדו שמזמנין יכול לענות עמהם ברכת הזימון:

כט

כט) [סעיף יוד'] קטן שהגיע לעונת הפעיטות וכו'. היינו כבן ט' או יו"ד וי"א כבן ז' או ח' כל חד וחד לפום חורפיה אבל בציר מהכי אעפ"י שהוא יודע מעצמו למי מברכין אין מזמנין עליו ב"י. ועיין מ"א סק"ו שכתב כס' הראשונה כבן ט' או יו"ד וכן נטה דעת הברכ"י אות ד' דהגם שכתב דדעת מרן ז"ל בש"ע שסתם נראה כל שהוא גדול מבן שש ויודע מעצמו למי מברכין כמ"ש הריב"ש מ"מ כתב דיש להחמיר עד שיהא בן ט' יעו"ש. וכ"כ בשיו"ב. והביאו הזכ"ל אות ז' בי"מ אות י"ד. וכ"כ החס"ל אות י"ג בן א"ח פ' קרח אות י"א:

ל

ל) שם. בין לג' בין לעשרה. ודוקא אחד אבל לא ב' בין לג' בין לעשרה. ריא"ז הביאו שה"ג פ"ג שאכלו. מ"א סק"ו. מיהו בב"י כתב בשם הכלבו דלעשרה יש מצרפין אפי' ג' קטנים כמו שמצרפין ג' אוכלי ירק וכ"כ בס' א"ח דף ל"ד ע"ד. והרז"ה בס' המאור כתב דאפילו ד' קטנים. אבל הר"אש והגמי"י כתבו בשם ר"ת דקטן מצטרף לעשרה כי איכא ט' גדולים דטפי מאחד ליכא יקרא דשמיא וכו' יעו"ש. והב"ד הברכ"י אות ג' וכתב דהעיקר כדברי הריא"ז וכן פשט דברי הפו' והכי מוכח בירושלמי יעו"ש. וכ"כ בספרו מחב"ר אות ד' בשם המאירי יעו"ש. וכ"כ הער"ה אות ב'. בי"מ אות ט"ו. חס"ל אות י"ג:

לא

לא) שם. בין לעשרה. מיהו לברהמ"ז של חתן וכלה דיומא קמא או פנים חדשות דצריך עשרה אין קטן מצטרף לעשרה אף לדעת הש"ע. שכנה"ג בהגב"י אות ו'. עו"ת אות ז'. בי"מ אות ט"ז. יפ"ל אות ד'. ועיין באה"ע סי' ס"ב סעי' ד':

לב

לב) שם בהגה. דאז מחזקינן ליה כגדול וכו'. פי' דא"צ לבדוק אחר ב' שערות אבל אם ידעינן שלא הביא ב' שערות אין מזמנין עליו וכמ"ש סי' נ"ה סעי' ה'. ואם הביא ב' שערות קודם י"ג לא מהני. מ"א סק"ז סו"ב אות ג'. וכן אם אכל מבעוד יום ולא בירך עד הלילה ונעשה בר מצוה בלילה נראה דאין מצטרף לסברה זו דבתר התחלת סעודה אזלינן כמ"ש לעיל סי' קפ"ח סעי' יו"ד יעו"ש:

לג

לג) שם. דאז מחזקינן ליה כגדול וכו'. ויכול אפי' לברך ולהוציא אחרים י"ח והכי נהוג. ב"א עו"ת אות ח'. אבל המ"א שם כתב דלהוציא אחרים בעינן דידעי בודאי שהביא ב' שערות ע"י בדיקה או שנתמלא זקנו וכמ"ש בח"מ סי' ל"ה דהא בהמ"ז דאורייתא הוא ולא סמכינן אחזקה יעו"ש. וכ"כ התשב"ץ ח"ג סי' קע"א והביאו הער"ה אות ד'. וכ"כ א"ר אות ו'. סו"ב שם. ר"ז אות ט'. מיהו אם כל אחד מברך לעצמו לית לן בה. מ"א שם. א"ר שם. סו"ב שם. והיינו הגיע לי"ג אלא דלא ידעינן שהביא ב' שערות אבל אם לא הגיע לי"ג אפילו כל אחד מברך לעצמו אינו יכול לומר ברכת הזימון דכיון די"א שאין מצרפין אותו לזימון כלל כ"ש שאינו יכול לומר הוא ברכת הזימון ואפילו לדעת הש"ע דמצטרף קטן פחות מבן י"ג לומר הוא ברכת הזימון נראה דיש להחמיר. ועיין לעיל ססי' קפ"ו:

לד

לד) שם בהגה. וכן נוהגין וכו'. וכ"כ הלבוש ב"ח. א"א אות ו'. ר"ז שם. וכ"כ האחרונים רבני האשכנזים דכן נוהגין אבל הספרדים נוהגין כדברי מרן ז"ל. וכ"כ שכנה"ג בהגב"י אות ה'. בי"מ אות י"ג. והיינו דוקא לענין צירוף אבל לא לענין שיאמר הוא ברכת הזימון כמ"ש באות הקודם:

לח

לח) שם בהגה. וחרש ושוטה וכו'. ומיירי בחרש המדבר ואינו שומע דאלו סתם חרש שדברו חכמים שאינו שומע ואינו מדבר אינו מצטרף. וכן לא לא מיירי בשוטה שדברו חכמים אלא בשוטה שאינו חכם והעם מחזיקים אותו לשוטה. ל"ח פ"ג שאכלו. אות נ"ד. שכנה"ג בהגב"י אות ז'. עו"ת ט'. מ"א סק"ח. א"ר אות ז'. סו"ב אות ד'. ואלם ששומע ואינו מדבר עיין א"א אות ח' שהניח בצ"ע וע"כ כתב בן א"ח פ' קרח אות י"ב דאינו מצטרף יעו"ש. ועיין לעיל סי' נ"ה סעי' ח'. ובדברינו לשם בס"ד:

לו) שם בהגה. אם מכוונים ומבינים וכו'. ושכור שהגיע לשכרותו של לוט אין מצטרף לזימון. בית יהודה ח"א סי' מ"ה. י"א מ"ב בהגב"י אות ד'. וכן הנכפה בעת כפייתו אין מצטרף כמ"ש לעיל סי' נ"ה אות ה"ן יעו"ש:

לז) [סעיף יא'] מי שנדוהו וכו'. אין מזמנין עליו. לא בג' ולא ביו"ד. כ"כ ב"י סי' נ"ה בשם הרשב"א יעו"ש. וכ"כ ל"ח פ"ג שאכלו אות נ"ד. ועיין לעיל סי' נ"ה סעי' י"ב ובדברינו לשם אות ס"ה ואות ס"ז:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---