מחצית השקל/אורח חיים/קפו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מחצית השקלTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png קפו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) (ס"ק א) וספק כו' רש"י כ' הטעם כמ"ש מ"א משום דנשים לא נטלו חלק בארץ ותמהו התוס' דא"כ גם על כהנים ולוים דהא לא נטלו חלק בארץ לכן פי' התוס' הואיל דאמרי' אם לא אמר ברית ותורה בבה"מ לא יצא. ונשים לא יוכלו לומר ברית ותורה כדאי' סי' קפ"ז סעיף ג' ומה"ט אפשר דלא הוי אלא דרבנן:

מצד עצמן ר"ל דודאי מצינו דגם נשים נטלו חלק בארץ כמו בנות צלפחד אלא מה שנטלו לא מצד עצמן נטלו אלא שהיו בנות יורשות ונטלו חלק אביהם:

אבל כו' ערי מגרש כו' ובזה מיישב המ"א תמיהת התוס' הנ"ל דמה"ט לא איבעיא ליה בכהנים ולוים דהם ודאי חייבים מן התורה:

דלא כש"ג שכ' דלפירש"י ה"ה דיש ספק בכהנים ולוים אם הם דאורייתא וע' בתשו' שער אפרים ובמשנה למלך:

(ג) (ס"ק ג) כדי כו' כ"מ סוף פסחים דף קט"ז ע"ב דראב"י סומא פטור מלומר הגדה כ' הכא בעבור זה כו' ופריך והאמרי' מאן אמר אגדתא בי ר' יוסף ואמרו ר"י ובי ר"ש רב ששת והא הוי סגי נהורא וכיון דפטורין מן התורה האיך היו יכולים להוציא את בני ביתם שהיו חייבים מה"ת ומשני דר"י ור"ש ס"ל מצה בזמן הזה דרבנן וה"ה אמירת הגדה ואתי דרבנן ומוציא דרבנן עכת"ד הגמ'. והא עכ"פ ר"י ור"ש הוי תרתי דרבנן אע"כ דאפי' תרתי דרבנן מוציא חד דרבנן:

והתו' ספ"ב דמגילה דף י"ט ע"ב ד"ה ור"י כו' דת"ק ס"ל דקטן אינו מוציא אחרים בקריאת מגילה ור"י מכשיר והקשו התוס' דע"כ מיירי בקטן שהגיע לחינוך דאל"כ מ"ט דר"י דהא הפטור מן הדבר אינו מוציא אחרים וכיון שהגיע לחינוך מ"ט דת"ק כיון דחייב מדרבנן והלא גם השומעים אין חיובן כ"א מדרבנן דהא מגלה דרבנן כמו קטן שאכל מוציא אביו שאכל כזית כיון דגם אביו אינו חייב רק מדרבנן ותי' דגבי בהמ"ז מיירי שהבן אכל כדי שביעה דהוי רק חד דרבנן כמו האב לכך מוציאו משא"כ גבי מגל' דהקטן הוי תרתי דרבנן והשומעים הגדולים הוי חד דרבנן ס"ל לרבנן דאין הקטן מוציאם עכת"ד:

ומשמע שם כו' ר"ל באגוד' (ואינו ת"י) אבל התוס' אדרבא משמע מדבריהם להיפך שהק' התוס' שם במגילה לדבריהם דמחלק בין תרי דרבנן לחד דרבנן. מסוגי' דר' יוסף ור"ש הנ"ל דהוי תרתי דרבנן ואפ"ה הוציאו ב"ב ותי' וז"ל וי"ל דסומא עדיף מקטן שהרי נתחייב כבר מדאוריי' משא"כ בקטן עכ"ל ומדהוצרכו לחלק בין קטן לסומא ע"כ צ"ל דלא ס"ל לחלק בין מגל' לשאר דברים:

עמ"ש סי' תרפ"ט שכ' שם בשם הרא"ש לחלק דדוקא במגלה דאין ביד הקטן להביא א"ע לידי חיוב. שלא יהי' רק חד דרבנן משא"כ בבהמ"ז דאע"ג דלא אכל הקטן רק כדי שביע' והוי תרתי דרבנן מ"מ יש בידו לאכול כדי שביעה ולא יהיה רק חד דרבנן ולכן עדיף. א"מ את האש' דקטן ודאי דרבנן והאשה אפשר דהוי דאורייתא ולפ"ז ה"ה גדול שלא אכל כדי שביעה והאשה אכל' כדי שביעה ג"כ אין איש הגדול יכול להוציא האשה מה"ט וע' בתשו' שער אפרים הנ"ל:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.