מחצית השקל/אורח חיים/קסה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מחצית השקל אורח חיים קסה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"



דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) (סק"א) יטול כו' ויברך תחלה אשר יצר כו' יהי' אשר יצר הפסק בין נטילה לברכה ואם יברך תחלה ענ"י ואח"ז אשר יצר יהיה א"י הפסק בין ברכה להמוציא כנ"ל:

(ב) (סק"ב) ועל השכי' כו' בסי' קנ"ח כ' דיטול כו' ר"ל אי נטל לדבר שטבולו במשקה ואח"כ רצה לאכול פת יטול שנית בלי ברכה:

אבל הכא איכוין עלה ר"ל דלעיל בסי' קנ"ח הקשה מ"א דיברך ויעלה לו הברכה לנטילה ראשונה ותי' כיון דבנטילה א' לא נתכוין אין שייכות לברך עלי' ע"ש וא"כ הכא דנתכוין בנטיל' א' תעלה הברכה לנטילה ראשונ':

ובשל"ה כ' בשער האותיות אות קו"ף שיגע במקום כו' משום קושיא הנ"ל כיון דכבר נטל אין לברך על נטילה שני':

ולגרום ברכה. ר"ל אי חייש כו' דאלו לא נגע לא הי' צריך לברך על נטיל' שני' ומדמינן לי' להאי דסי' קנ"ח א"כ אסור ליגע במקום מטונף להביא עצמו לידי ברכה דהא אסור לגרום ברכה וכמ"ש לקמן סי' רט"ו:

(ג) (סק"ג) ומשפשף מיירי שמשפף היד בעצמה כו' דל"ל יד אחת בחברתה דהא מיירי שישפשף מיד אחר נטילה ראשונ' דעדיין לא חל עליו ברכת על נט"י ואז אי משפשף יד א' בחברת' טמאה וצריך לנגב וליטול שנית אע"כ מיירי שישפשף היד בעצמ' באצבעו' זב"ז:

עסי' קס"ב סעיף ד' כוונתו לדחות תי' זה דמבואר בסי' קס"ב דיש ליטול ע"י שאחר ישפוך על ידיו ואם אין אחר כו' והטעם כ' מ"א שם משום דצריך לשפשף אחר נטיל' ראשונ' ואי נוטל כל יד בפני עצמה אז אסור לשפשף יד באחרת דיטמא כל יד בחברתה כנ"ל ולכך צריך לשפוך על שתי ידיו כאחת והוי שני הידים כיד אחת ומותר לשפשף זב"ז וע"י עצמו קשה לשפוך על שתי ידיו כאחת לכן ישפוך לו אחר על שתי ידיו כא' וע"ש במ"א וא"א הא יכול בעצמו לשפוך על כל יד בפני עצמה וישפשף כל יד לעצמה באצבעות זב"ז אע"כ שפשוף כזה ל"מ או ק' לעשות כה"ג א"כ איך א"ל דהטור וש"ע מיירי כה"ג שמשפשף האצבעות כו':

ואפ"ה לא חל כו' ר"ל דלא תיקשי כיון דשפך על כל יד רביעית א"צ ניגוב וחל עליו חיוב ברכות על נט"י וא"כ כיון דחלו שני הברכות אשר יצר ועל נט"י עדיין אנחנו לא נדע לאיזה ברכה יקדים וכמ"ש מ"א ריש הסי' לזה תי' דאפ"ה לא חל כו' דהב"ח לשיטתי' שכ' מ"א לעיל סי' קנ"ח בשם הב"ח דאפי' נטל רביעית צריך ניגוב דלא כמ"ש בש"ע שם ונ"ל דמיירי כו' שניהן כאחד. ר"ל שנטל בפחות מרביעית אלא ששפך שתי ידיו כא' דמבואר בסי' קס"ב דאז נחשבי' כיד א' ומותר לשפשף שתי ידיו זה בזה אפי' אחר נטילה ראשונה ע"ש:

וא"כ נתיישבו דברי מהרי"א. שהבית יוסף הביא בשם מהרי"א שהקשה על תקנה זו דהא מיד אחר שפיכה ראשונה נטהר היד ואם רצה לנגב ידיו מהני ואינו צריך לשפיכה שני' ולא באו מים השני' כי אם לטהר מים הראשוני' וכיון דהיד טהור מיד אחר שפיכה ראשונ' חל עליו מיד ברכת על נט"י ואיך יברך אשר יצר ותי' מהרי"א וז"ל מים שנים אע"פ שבאים לטהר הראשונים עכ"ז טהרת הידי' הם שהרי אם הי' נוגע במקום שנגב ידיו ממים הראשוני' חזרו ידיו להיות טמאות וא"כ כל זה צריך בשלימות טהרת ידים לאכיל' עכ"ל ובשלמא לפי' מ"א דמיירי שנטל בפחות מרביעית אלא ששפך על שתי ידיו כאחת א"כ צריכי' למים שניים וא"ש קושית מהרי"א ותירוצו אבל לתי' הב"ח הא תי' הראשון דר"ל שישפשף היד בעצמה זב"ז כבר דחה מ"א במ"ש ע"ז וע' בסי' קס"ב סעיף ד' כנ"ל דשם משמע דל"מ כה"ג או שהוא ענין קשה כנ"ל ולא ישאר כ"א תי' השני דמיירי שנטל ברביעי' פעם א' ובאמת א"צ כלל למים שנים וא"כ לא יתיישב קושית ותי' מהרי"א אע"כ צ"ל כתי' מ"א יברך מתחל' ענ"י כו' כמ"ש הג"מ דכיון שבאי' נמי לטהרת כו' כצ"ל ור"ל דהג"מ ס"ל דלכתחל' יעשה כן שיטול פ"א ויברך תחלה ענ"י ואח"כ אשר יצר ולא הוי הפסק כיון שבאי' נמי לטהרת ידי' כיון שיצא עב"ה אינו רשאי לאכול אפי' נטל ידיו לסעוד' עד שיטול שנית א"כ יש לברכת אשר יצר שייכות לסעוד' אע"ג דלכתחל' לא קי"ל הכי מ"מ אם טעה וכבר ניגב סמכי' על הג"מ דהכי עדיף טפי מלעשות להיפוך לברך תחלה אשר יצר דזה לכ"ע שלא כדין:

כ' מהרש"ל בתשוב' סי' כו' כצ"ל:

(ד) (ס"ק ד) ושלא כו' צל"ע כו' על מים אחרוני' לכ"ע. ר"ל אבל במים ראשוני' מחלוקת הפוסקי' אי ג"כ צריך תיכף לנטיל' ברכה וכמ"ש בסי' שאח"ז וא"כ חמיר ההפסקה אחר מים אחרוני' יותר מהפסקה אחר מים ראשוני' וכ"כ הכ"מ דרשא' לשיח אחר שנטל ידיו במים אחרוני' ודייק לה מדאמרי' סי' קפ"ג נטל הכוס לברך בהמ"ז אסור לדבר משמע קודם שנטל הכוס אע"פ שכבר נטל ידיו מותר לדבר וא"כ כ"ש אחר נטילת מים ראשוני' דקיל טפי דרשאי לדבר ואפשר כו' שום עסק כו' אולם לקמן ר"ס קע"ט כ' מ"א דאסור לדבר בין אחר מים ראשונים ובין אחר מים אחרונים ודחה ראיית הכ"מ עכ"ל דהא דאמרינן נטל הכוס אינו רשאי לדבר מיירי שנתנו לו הכוס קודם שנטל ידיו ואפי' הכי כיון שנטל ידיו אסור לדבר א"כ צריך לומר מ"ש מ"א כאן הוא לישב דעת הכ"מ ודברי הרא"ש בש"ע פה:

ועסי' קס"ו ס"ק ב' מ"ש בשם מהרש"ל:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.