אליה רבה/אורח חיים/קסה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png קסה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] [לבוש] ובין ברכת המוציא וכו'. בעולת תמיד הקשה על הלבוש דמכל מקום יברך תחילה ברכת המוציא ואחר כך אשר יצר בתוך הסעודה עיין שם. ואני אומר דגם בבית יוסף משמע כדברי לבוש וכן כתבו הב"ח ונחלת צבי, לכן נראה לעניות דעתי ליישב היטב דודאי ראוי להקדים אשר יצר כיון שחיובו חל עליו תחילה מיד שעושה צרכיו ואחר כך חל עליו ברכת המוציא לסעודה, והא דלא כתב הלבוש טעם זה בברכת נטילת ידים היינו משום דברכת נטילת ידים לא הוי הפסק כלל כיון דשייך לנטילה ועוד דהרבה פוסקים סבירא להו לעיל סימן ז' דכל שעושה צרכיו מברך גם על נטילת ידים וכן משמע בב"ח ועיין לקמן טעם עולת תמיד אינו מובן מדברי בית יוסף עיין שם ודו"ק:

ב[עריכה]

[ב] [לבוש] ויש עושין וכו'. וכן הסכים במטה משה ושכן נהג מהר"י פולק, אבל בשל"ה דף פ"א ורש"ל סימן מ' וט"ז הסכימו לסברא ראשונה ליטול שני פעמים וכן פסקו בתשובת בנימין זאב סימן קפ"ח ומהרי"ל, והנה בשל"ה סיים דיהא נזהר שימשמש בידיו בגופו במקום הנסתר כדי שיביא את עצמו לידי חיוב נטילה כי אם ישארו נקיים ובלי היסח הדעת איך יברך על נטילת ידים אחר כך, עד כאן, ומגן אברהם כתב דאינו נוטל בראשונה כדינו. ולפי מה שכתבתי לעיל סימן קנ"ח ס"ק י"ח אין צריך ליזהר בכל זה כיון דלא היתנה בנטילה ראשונה והיינו דלא מצינו לאחד מהפוסקים שהזהיר בזה, וכן משמע בתשובת בנימין זאב שם. עוד נראה לי דהכא גרוע שמכוין בראשונה שלא יהא לאכילה מה שאין כן לעיל שלא כיוון בפירוש שלא תהא לאכילה. כתב הב"ח מי שמחמיר ליטול שתי נטילות או בנטילה אחת יעשה כך לעולם ולא פעם כך ופעם כך. כתב בשל"ה דכל אדם יבדוק עצמו לפנות קודם אכילה וכן הזהיר בספר סדר היום:

ג[עריכה]

[ג] [לבוש] זו בזו וכו'. בנחלת צבי השיג על הלבוש וזה לשונו, לא דק דהא אם שפך עליהם פעם אחת ושיפשף זו בזו אין המים השניים מטהרים, עד כאן. ולעניות דעתי דמיירי ששפך על שני ידיו בפעם ראשון בבת אחת דאז מותר לשפשף כדלעיל סימן קס"ב סעיף ה', אבל אם שופך על כל יד ויד בפני עצמו צריך לומר שמשפשף כל יד בפני עצמו כגון בכותל כדלעיל סוף סימן קס"ב:

ד[עריכה]

[ד] [לבוש] אלא שקצת וכו'. ורש"ל סימן מ"ב כתב אין ראוי לשום אדם בזמן הזה לעשות חכם ליטול ידיו באחרונה, ועל בעל הסעודה מוטל לכבדו להביא לו מים באחרונה ואם מביאין לו בראשונה והוא מונע מלקבל עבירה בידו, עד כאן. וכתב עולת תמיד לא ידעתי מה עבירה בידו אם אינו רוצה ליטול בראשונה, עד כאן. ולעניות דעתי לא עיין בגוף דברי רש"ל שם שכתב מילתא בטעמא דאין בו חשש הפסקה כשיושב ואינו מדבר אלא דרך כבוד ויש בזיון לתורה שרודף אחר הכבוד וכן פסקו מטה משה סימן רע"ב ושל"ה ונחלת צבי. כתב קיצור ר"ח נהגו אנשי מעשה לומר קודם נטילה אתה הוא האלהים הזן ומפרנס ומכלכל בחסדך לכל הברואים מקרני ראמים עד ביצי כינים עיני כל אליך ישברו וגו' פותח את ידיך וגו', עד כאן, ושל"ה מסיים לאומרו אחר גמר תפילת שחרית. עוד כתב של"ה צריך אדם להיות בקי במאוד בהלכות נטילת ידים כי רב הוא:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.