יד אפרים/אורח חיים/קסה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


יד אפריםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png קסה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


בט"ז ס"ק ב' במקום שנגב ידיו מהראשונים כו' ר"ל שאם ינגוב קצת ידיו ויחזור ויגע שם קצת ממים הראשונים א"כ הידים עצמם חזרו להיות טמאים וא"כ צריך השניים לטהרת הידים עצמם שלא יחזרו להיות טמאין וע"ז כתב הט"ז דכששופך רביעית הוה הפסק ואף לפי מ"ש בט"ז דעיקר כרש"ל דגם ברביעית צריך ניגוב עיין לעיל ס"ס קנ"ח. מ"מ הניגוב אינו כלל טהרת הידים אלא משום מיאוס לבד משא"כ לענין פחות מרביעית דבעי מים שניים הם מועלים גם לטהרת הידים עצמם שלא יחזרו ויטמאו ע"י ניגוב:

שם בשופך רביעית בב"א ר"ל דלפי"ז י"ל דבאמת היכא ששופך רביעית הוי הפסק וא"כ הדרא קושיא לדוכתא ר"ל דאיך כותב חלוקה הב' בסתם דהא ברביעית יש חשש הפסק וברוב פעמים רגילין ליטול רביעית כו' כמש"ל וע"ז כתב הט"ז ונראה דיש לדקדק למה כתב הטור ומשפשף כו' אלא ע"כ דס"ל שא"ל א"י וענ"י סמוכין בלא טעם הפסק רק מטעם שאין הנטילה עולה לשניהם ולכן צריך מעשה חדש כו' והטור שכתב חלוקה הראשונה שדי בב' פעמים י"ל דהטור מיירי בידיו נקיות אבל מ"מ מיירי שנוטל בפחות מרביעית בפ"א ונוטל ב"פ ומ"ש הטור שנוטל פ"א ומשפשף אין ר"ל שאין צריך יותר מנטילה זו אלא ר"ל דבמה שהוא משפשף זו בזו הוא מורה שיצא בזה חובת נטילה על עשיית צרכיו ואח"כ כששופך שניי' הוא מעשה חדש לצורך נט"י. ומ"ש הטור ואח"כ בשעת ניגוב כו' ר"ל אחר שפיכה שניה מברך בשעת ניגוב ענט"י כמ"ש לעיל ס"ס קנ"ח דמברך ענ"י בשעת ניגוב ולפי"ז יצא לנו דבין כששופך רביעית ובין אינו שופך רביעית לעולם צריך לשפוך שני פעמים ועל הראשונה מברך א"י ועל השני' מברך ענט"י דאם שופך רביעית צריך לעשות כן מטעם הפסק ואם אינו שופך רביעית צריך ג"כ לעשות כן לצאת ידי הר"י בר יקר דס"ל דאין נטילה א' (אלא) עולה לשניהם. ובזה הכריע הטור דאע"ג דא"צ נטילה אחרת לגמרי ויוצא באותו נטילה עצמה מ"מ יברך א"י אחר שפיכה ראשונה שהשפשוף הוא הורא' שהיא נטילה גמורה (ואע"ג דלענין עשיית צרכיו לא תליא בשפשוף דתמיד מותר לשפשף מ"מ אין זה רק הוראה בעלמא שכבר יצא י"ח נטילה) ואחר השפיכה השניה שהוא מעשה חדש מברך ענ"י בשעת ניגוב כדין נטילות דעלמא וזהו שכתב הט"ז כיון שדין זה הכרח הוא דאינו שופך רביעית פעם אחת. ר"ל שמוכרח לכאורה מהטור דאף בכה"ג צריך שפיכה ב' לצאת ידי הר"י בר יקר ופעמים ששופך רביעית והוה הפסק לכן טוב לעשות לעולם כחלוקה הראשונה. ויותר נראה שנתחלף הלשון בט"ז וכן צ"ל והדרא קושייתי' לדוכתי' אלא ודאי דלא מיירי כששופך רביעית בב"א ור"ל דאי מיירי בשופך רביעית בב"א א"כ א"צ ניגוב לפי מ"ש הש"ע אלא לעיל כתבתי דרש"ל חולק. אבל מ"מ דעת הש"ע אינו כן וגם לדעת רש"ל א"צ ניגוב אלא מטעם מיאוס אבל מ"מ אינו מועיל לטהרת ידים וא"כ הדרא קושייתינו לדוכתי' דהא הוה הפסק דמיד כששפך רביעית כבר הגיע זמן ברכת ענ"י דהא א"צ מים שניים וגם ניגוב אלא ע"כ דהטור לא מיירי בשופך רביעית ושוב כתב הט"ז וצ"ל די"ל למה כתב וכו' והוא ר"ת וי"ל דיש להוכיח למה כו' ור"ל דגם יש הוכחה דלמה כתב הטור ומשפשף כו' אלא ע"כ שר"ל דבאמת צריך לשפוך ב' פעמים כדי לצאת דעת הר"י בר יקר ולזה בא השפשוף והשפשוף הוא מורה שהשפיכה הראשונה הוא בשביל עשיית צרכיו שהרי הוא רשאי לשפשפם זה בזה ואילו לאכילה אסור בשפשוף ולא ס"ל להט"ז השתא כמ"ש מתחלה דמיירי שנטל על שתיהן כא' דמותר בשפשוף אלא ס"ל דמיירי שנטל כ"א בפ"ע וא"כ השפשוף הוא הוראה שבזה יצא ידי נטילה של עשיית צרכיו והשפיכה שני' הוא לצורך נט"י וא"ל דא"כ הרי הידים נטמאו ע"י השפשוף והוא צריך לנגבם תחלה ואח"כ ליטול שניה לאכילה. י"ל שהט"ז ס"ל דע"כ לא נטמאו ע"י השפשוף אלא אם נוטל לאכילה אז בקל מקבלין טומאה שזה היה תקנת חכמים שהמים שעל היד שנטל נטמאו משא"כ אם נטל ידיו מעשיית צרכיו אין עליהם שם מים טמאים כלל כדלעיל ס"ס קנ"ח לענין מי שלא נטל ידיו ונגע במים שלא נטמאו המים וה"ה המים שעל הידים לא נטמאו אף ששפשף וא"כ שפיר מהני שפיכה שני' לנט"י לאכילה. ואע"ג דלפי"ז אין עליהם שם מים שניים אלא ראשונים מ"מ סגי בהכי אחר שהוא מנגבה וכמ"ש מהרי"א בקושייתו וא"כ עכ"פ מוכח מזה דדוקא בפחות מרביעית שצריך לשפיכה שניה וגם היה אסור בשפשוף אם היתה השפיכה ראשונה לאכילה בזה מיירי הטור במה שהכריע לשפוך כו' וע"ז כתב הט"ז וכיון שדין זה הכרח הוא באינו שופך רביעית ר"ל שמוכח דבהכי מיירי הך דינא. או אפשר שט"ס וצ"ל הכריע הוא וקאי על הכרעת הטור ואפשר שחסר תיבת דמיירי וצ"ל הכרח הוא דמיירי באינו שופך כו' ופעמים ששופך רביעית והוה הפסק ולכן נעשה כחלוקה הראשונה שיטול ב"פ דהיינו א' בראשונה שיאמר א"י ואח"כ יטול ב"פ לאכילה בפחות מרביעית או בפ"א בנוטל מרביעית. וראיתי במשבצות זהב שפי' מ"ש והדרא קושיא לדוכתא קאי לפי דעת מהרש"ל שהסכים הט"ז שברביעית צריך נמי ניגוב א"כ מה לי שצריך מים שניים דלא הוי הפסק מה לי כשצריך ניגוב וע"ז כתב הט"ז דהטעם הוא משום ר"י בר יקר ולכן צריך לעשות מעשה חדש בשפיכה שני' משא"כ ברביעית לא שייך זה ומה שסיים הט"ז משום הפסק לאו דוקא והמעיין בט"ז יראה שאין מקום לפרש כן גם קושיתו שפירש דמ"ש מים שניים ומ"ש ניגוב עיקר חסר מן הספר שלא נזכר בט"ז כלל. גם לענ"ד לא קשה מידי כמש"ל דשאני מים שניים שהם כטהרת ידים ממש משא"כ ניגוב:


מעבר לתחילת הדף
·
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.