מחצית השקל/אורח חיים/מ

מחצית השקל ‏ אורח חיים מ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) (ס"ק א) אסור כו' אבל באקראי כו' אבל אם התפילין תלויות אסור ר"ל אפי' באקראי ובט"ז ס"ק א' כ' דבשעה שמניח תפילין של ראש שאוחז התפילין ברצועות והבית תלוי באויר עד שמניחו על הראש נ"ל בה כי זהו צורך הנחתן ואפשר גם מ"א מודה להט"ז. וכ' רי"ט מותר לכתוב פסוקים בנייר ולתלות בפתח בה"כ. קיצר בדברים ענייתי שם חלק ב' סי' ג' שאלוהו על המנהג שנהגו ביה"כ כותבים על הנייר איזה פסוקים לעורר את העם לשוב אל ה' כגון פסוק כי ביום הזה יכפר עליכם או פסוק שמע ישראל כו' ותולין אותו למעלה מן התיבה או בפתחי בה"כ והשיב משום איסור תליית הפסוקים אין חשש שאין זה דומה לתליית תפילין שיש בהם משום בזיון משא"כ אותן פסוקים שמתחל' ע"ד כן נכתבו לתלותן שיסתכלו הרואים כלפי מעלה ויכוונו לבם למקום אין בהם משום בזיון אבל תפילין דנעשו להניחן על הראש ויד ולא לתלותן איכא בזיון בתלייה. אך מטעם אחר אתו עלה לאסור משום דאין כותבים מגילה לתינוק להתלמד בה וכמ"ש בי"ד סי' רפ"ג ואפי' להרי"ף דמקיל היינו משום עת לעשות הפרו תורתך כי א"א לכ"ע לכתוב כל התור' משא"כ בפסוקי' הנ"ל וכ"כ הט"ז בי"ד סי' רפ"ג ס"ק מ' וקורא תגר על הכותבי' פסוקי' על הכותל לסי' טוב ע"ש אבל מ"מ נ"מ מתשו' מהרי"ק הנ"ל אם אינו כותב רק שלש' תיבות בשטה א' דשרי משום איסור אין כותבי' מגלה כו' כדאיתא בי"ד שם מותר לתלותן גם אם כותב על כותל בה"כ דברים הכתובים בסדורי תפל' כגון י"ד מדות של רחמים או פסוקי ויהי בנסוע הארון כו' ל"ל בה. דכמו שמותר לכתבן בסדורי תפלה משום עת לעשות דסמכי' על דעת הרי"ף ה"ה דשרי לכתבן על הכותל דמ"ש כותל ומ"ש סידור תפלה אידי ואידי מגלה הן וכן המנהג:

(ב) (סק"ב) בית כו' אע"פ שאין כרוך למטה שרי כו' וכ"מ בגמ' דף כ"ה ע"א אמר רבא גלימא אקמטרא (היינו תיבה) ככלי תוך כלי דמי וכיון שאמר אקמטרא משמע דהגלימא אינה פרוסה כ"א ע"ג קמטרא ולא תחתי' ואע"פ כן שרי:

כ' בש"ג כו' גם הכיס גדול מקרי כליין כו' ואם הטלית תוך הכיס גדול ומניח הטלית למעלה מן התפילין כבר כ' דשרי דהא הטלית נ"מ כליין ואע"פ שאין הטלית רק למעלה ולא תחת התפילין ל"ל בה כנ"ל:

כמ"ש סי' ע"ה דאע"ג דהיכא דאיכא צואה בעששית (היינו זכוכית) מותר לקרות ק"ש כנגדו אבל ערוה בעששית אסור לקר' כנגדה דערוה בראי' תליא רחמנא דכתיב ולא יראה בך ערות דבר והא נראה מתוך הזכוכית ודע דמ"ש רמ"א בס"ב בהג"ה או שהפנימי אינו מיוחד להם והחיצון מיוחד דמותר כ' בס' א"ר בשם הרב"י ול"ח דכ"ש איפכא כשהפנימי מיוחד וחיצון אינו מיוחד:

(ג) (ס"ק ג) מותר כו' נדפס מצויין בטעות על סעיף ב' וקאי עמ"ש סעיף ג' אם אין אשתו עמו מותר כו':

והב"ח ר"ל כו' היינו בכלי תוך כלי וקאי על מ"ש דכנגד ראשו אפי' כלי תוך כלי אסור עז"כ אבל שלא כנגד כו' מותר והיינו בלי תוך כלי וקאי על מ"ש תחלה מ"ש בש"ע אח"ז ואם אשתו עמו צריך כלי תוך כלי הא אפי' אין אשתו עמו צריך כלי תוך כלי מפרש הב"ח דר"ל אם אשתו עמו צריך כלי תוך כלי אפי' אין התפילין במטה שישן רק תוך החדר שישן שם מ"מ כיון דאשתו עמו צריך כלי תוך כלי. ומ"ש הב"ח שכ"מ בגמרא דאמרי' בברכות דף כ"ד ע"א והיכי מנח להו (ר"ל אם התפילין מראשותיו) א"ר ירמיה בין כר לכסת שלא כנגד ראשו והתני ר' חייא מניחן בכובע תחת מראשותיו ומשני דמפיק למורשא דכובע לבר (כובע היא כיס תפילין ומורשא הוא קצהו ששם התפילין) והקשו התוס' והרר"י דמאי פריך מדתני ר"ח תחת מראשותיו דלמא ר"ח ר"ל תחת מראשותיו אבל לא כנגד ראשו כדאמר ר"י ותי' התו' והרר"י דא"כ שהם שלא כנגד ראשו למה הצריכו ר"ח ליתנן בכובע אלא ע"כ דמונחים תחת מראשותיו והבין הב"ח דמאי דמשני דאפיק למורשא דכובע לבר ואעפ"כ מונחים בין כר לכסת אלא שהתפילין לצד חוץ וקשיא ליה דאכתי קשיא ל"ל כובע כיון דאפיק למורשא כו' א"כ אינן תחת ראשו אע"כ אפי' אינן כנגד ראשו כיון דהם מראשותיו בעינן כלי תוך כלי:

אדרבא איפכא מסתברא כו' כגון כו' שלא כנגד ראשו ולא הוצרך לו' דאפיק למורשא כו':

ה"פ כיון שאין הכר כו' דלא כמו שהבין הב"ח אלא לבר ר"ל חוץ מן הכר וכסת ואין הכר מכסה התפילין ולכך בעי' כובע שיהי' עכ"פ כלי א' ובהכי סגי ולא בעינן כלי תוך כלי כיון שאינן תחת ראשו:

(ד) (ס"ק ד') כלי כו' מדשינה כו' דז"ל הרמב"ם פ"ד מהל' תפילין ואם הניחן בכלי תוך כלי מותר להניחן תחת מראשותיו בין כר לכסת עכ"ל:

וכ' הרב"י דמזה משמע דאין הכר נחשב לכלי:

וכ"מ בתוס' דף כ"ד סוף ד"ה והתני כו' דלאחר שכתבו תי' לקושייתם דלמא מיירי שלא כנגד ראשו דא"כ כובע ל"ל כנ"ל. כתבו וז"ל ומ"מ קשיא לישני דמיירי שלא כנגד ראשו ומיירי באשתו עמו דבעי כלי תוך כלי ולכך בעי' כובע וצ"ע עכ"ל וא"א דהכר לא נחשב כלי מאי מהני כובע אכתי לא הוי רק כלי אחד אלא ודאי דס"ל להתוס' דהכר חשיב כלי וה"ה דמ"א הוי מצי להביא ראיה מתחלת דברי התוס' שכתבו א"א דמיירי שלא כנגד ראשו א"כ כובע ל"ל הא עכ"פ כלי א' בעינן וא"א דכר לא נחשב כלי הא איצטריך לכובע אלא ודאי דס"ל דכר מחשב כלי אלא דמשם אין ראיה דכרים נחשב כלי היכי דבעי' כלי ת"כ דהא כלי המיוחד לו אע"ג דהיכי דסגי בכלי א' מיקרי כלי מ"מ היכי דבעינן כלי ת"כ אם שניהם מיוחדים לא מיקרי כלי ת"כ לכך ניחא למ"א להביא ראיה מסוף דברי תוס' דמבואר דאפי' לגבי כלי ת"כ מיקרי הכר כלי:

מעבר לתחילת הדף< הקודם ·

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.