לבושי שרד/אורח חיים/מ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לבושי שרד ‏ אורח חיים מ

ש"ע סעיף א'. בין בבתים. כלומר בין שמניח הבית על היתד והרצוע' תולה למטה ובין שמניח הרצועה על היתד והקציצ' דהיינו הבית תולה למטה ובין הראשון רבותא טפי דאף שאין תלוי רק הרצועה אסור:

מג"א סק"ב גדול מיקרי כליין. כלומר אף שאינו מיוחד לתפילין לבד מיקרי כליין:

(שם) גדול לא מיקרי כליין. ר"ל ויהפך הכיס גדול שיהיה התפילין למטה והוי ככלי בתוך כלי ושרי:

(שם) סי' ע"ה ס"ה. דערוה בעששית אסור וסתר זאת דהתם אינו רק משום דכתיב ולא יראה בך ערות דבר בראי' תלי רחמנא והא מתחזי דרך עששית אבל כשפורס סודר ליכא איסור לא יראה דהא לא מתחזי רק דבעינן כלי בתוך כלי ולענין זה מועיל גם זכוכית דהא הוי כלי עכ"פ:

ש"ע סעיף ג' ואם אשתו עמו לפי מ"ש המחבר בסעיף ד' דאשתו עמו היינו דוקא כשרוצ' לשמש קשה מאי קמ"ל הכא כשמניח התפילין תחת מראשותיו במטה הא אף אם מניחן באותו חדר צריך כלי בתוך כלי כמבואר בסעיף ב' ולפמ"ש הב"י דהלכה כרמב"ם דמה שמונחין התפילין בין כר לכסת בכיס שלהם לא הוי כבת"כ אלא צריך כב"כ קודם שמניחן בין כר לכסת א"ש דודאי אם אין התפילין במטה ששוכב רק באותו החדר די שמניחן בכיס שלהם בין כר לכסת אפי' ברוצ' לשמש והוא ק"ו ממ"ש המג"א סק"ב בפירס טלית על הכיס אף שאינו כרוך מלמטה הוי כב"כ מכ"ש בין כר לכסת שמכוס' למעל' ולמט'. מש"ה קמ"ל דכשמניחן במטה שישן תחת מראשותיו אף שלא כנגד ראשו ורוצ' לשמש צריך כת"כ קודם שמניחן בין כר לכסת. אבל לפמ"ש המג"א סק"ד דחזר בו המחבר וס"ל דאין הלכה כרמב"ם קשה למה כ' המחבר הך דינא הא הוא ק"ו מסעיף ב' וכדאמרינן וי"ל דכתבו המחבר כאן לאשמועינן דאפי' כאן דהתפילין במטה שישן תחת מראשותיו אפ"ה דוקא ברוצה לשמש צריך כת"כ אבל אין רוצה לשמש הוי אין אשתו עמו וא"צ כת"כ וזה לא מוכח מסעיף ב' דה"א דוקא התם שאין התפילין רק בחדר ולא במטה הוא דאין איסור רק ברוצה לשמש וק"ל כיוצא בזה כתב הב"ח לפי שטתו שהובא בט"ז ומג"א סק"ג דמ"ש המחבר אין אשתו עמו מותר היינו ע"י כת"כ ומ"ש ואם אשתו עמו צריך כת"כ ר"ל אף אם אין התפילין במטה רק בחדר כבסעיף ב' ומה שחזר וכתבו כאן הוא להשמיענו דלא מקרי אשתו עמו רק ברוצה לשמש ע"ש אבל זה תמיה' דהא בס"ב כ' אסור לשמש כו' מבואר שם דאין איסור רק במשמש ומאי קמ"ל תו הכא אבל לשיטת ט"ז ומג"א דבאין אשתו עמו לא בעינן בסעיף ב' כת"כ קמ"ל דאף אם אשתו עמו ואין רוצה לשמש נמי א"צ כת"כ וזה לא מוכח מסעיף ב' וכדאמרינן וק"ל:

ט"ז סק"ג תחת מראשותיו ומשני הרי דאף נגד ראשו שרי ומשני דמיירי שהכיס ארוך ואינו מונח נגד ראשו רק קצה הריקן של הכיס אבל מקצת שהתפילין בו הם חוץ מנגד ראשו:

שם. שלא בכובע נמי אלא. וכ"ת א"כ דלמא ר' ירמי' מיירי שלא בכובע מש"ה מצריך שלא כנגד ראשו י"ל כמ"ש ט"ז אח"כ מדלא משכח היתר כו' ודע דדברי תוס' אלו א"ש אף לפמ"ש הב"י דהלכה כרמב"ם הביאותיו באות ה' משום דהיינו דוקא במקום שצריך כת"כ ס"ל להרמב"ם דאין הכר וכסת מצטרפים ובעינן כת"כ קודם שיניח בין כר לכסת אבל שלא כנגד ראשו דא"צ כת"כ סגי כשמניחן כר לכסת התפילין לבד וחשיב ככלי א' כנ"ל ודוק:

שם דאפילו שלא כנגד ראשו צריך. ר"ל דהמתרץ סתר סברת המקשה דהוי ס"ל דשלא כנ"ר א"צ כת"כ:

(שם) אדרבא מפשט זה. ר"ל מהפשט שפירש תוס' כדעת המקשה. וק"ק דההוכחה שהוכיח הט"ז מלשון ר' ירמיה הוא אף בלא פשט התוס'. ונ"ל משום דעל פשט התוס' קשה מנ"ל להמקשה הא דשלא כנ"ר א"צ כת"כ ע"כ צ"ל דהוכיח המקשה מלשון ר' ירמיה. א"נ כמ"ש הט"ז בסוף ס"ק זה מדהיה הוכחת המקשה מדאמר ר"ח כובע ש"מ דהיכא דלא הוזכר כובע מיירי בלא כובע וק"ל:

סק"ג מראשותיו כנ"ל. הט"ז אין מפרש כהמג"א בסק"ג דמורשא לבר היינו חוץ מהכסת אלא מפרש חוץ מראשותיו ותחת הכר וא"כ קושית הש"ס עדיין אין מיושב דכיון שמונח שלא כנגד ראשו ומכוס' בכר למה לי כובע מש"ה מפרש הט"ז דבהך כובע גלי לן כו' משום דמה שמניחן תחת מראשותיו הוא לשומרן מהגנבים ואין השמיר' אא"כ הם נגד ראשו מרגישן ונשמרין היטב וא"א שיהי' נשמר שלא כ"ר אלא על ידי כובע דמונח עכ"פ קצת הריקן של הכובע נגד ראשו אבל הקצה של כובע שהתפילין שם הוא יוצא חוץ מנגד ראשו. ממילא מדנקט כובע לומר שאין נשמר אלא ע"י כובע מוכח דנגד ראשו אפילו כת"כ אסור דאל"כ נשמר בלא כובע ארוך כגון נגד ראשו וק"ל:

מג"א סק"ג הש"ע שכתב מותר היינו. והא דכתב המחבר ואם אשתו עמו צריך כת"כ עיין בדברינו באות ה':

(שם) לדוכתי' לישני. ר"ל ניהו דהמקשה לא קשה אהב"ח משום דס"ל להב"ח דהמתרץ סתר באמת דעת המקשה אלא דאף שלא כ"ר בעי כת"כ מ"מ מהמתרץ גופי' קשיא אהב"ח דלמה הוצרך לתרץ דמפיק מורשי' לבר לישני בקצרה דמיירי שלא כ"ר אע"כ דלא משני הכי דא"כ למה לי כובע והוצרך לתרץ דמורשא לבר והיינו חוץ להכר ואינו מכוסה כלל בכר מש"ה בעי כובע ואם כן מוכח מהמתרץ דלא כהב"ח וזהו שכתב המג"א לישני כגון כו' וק"ל:

מעבר לתחילת הדף< הקודם ·

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.