יד אפרים/אורח חיים/מ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יד אפרים ‏ אורח חיים מ

(בט"ז ס"ק ג') ומשני דמפיק למורשא. כוונתו שהוא מפרש דהא דמשני דמפיק מורשא לבר דהיינו חוץ מכנגד ראשו יהי' בליטת התפילין דאל"כ יהיה אסור אבל כל הכיס עם התפילין הם תחת הכר והמקשן היה סובר דכשהם כנגד ראשו אף בלא כיס שרי והתרצן מתרץ לו דכנגד ראשו בכל גוונא שרי ובשלא כנגד ראשו נמי כיס בעיני' ומפיק לבר שלא כנגד ראשו אבל מ"מ הוא תחת הכר דהיינו כלי תוך כלי ומתרץ הט"ז דז"א דאדרב' מכאן ראיה דלא בעינן כת"כ בשלא כ"ר דהא המקשן ע"כ היה סובר כן א"כ אין סברא כלל דהמקשן יפרש מדלא נקט כובע ש"מ דל"צ והתרצן יהי' חולק בזה על המקשן דלאו דוקא מה דנקט סתם דמ"מ בעינן כובע אלא גם התרצן מודה בהא להמקשן דר"י איירי בלא כובע ור"ח דנקט כובע אין פירושו שגם התפילין צריכים להיות תחת הכר ושלא כ"ר אלא מפיק מורשא לבר שלא יהיה תחת הכר כלל וכמ"ש המג"א גם כן שאין מונח תחת הכר אלא קצת הכיס לבד ומ"ש הט"ז וכוונתו דהתפילין מונחי' בכובע תחת מראשותיו דהיינו כו' ר"ל שאין התפילין הנחתן תחת הכר רק הם מונחים בכובע בפ"ע והכובע ההוא תחת מראשותיו הך תחת אין פירושו למטה ממקום שהראש שלו מונח והוא כלפי הארץ ואם כן הוא תחת הכר אלא הך תחת ר"ל חוץ למראשותיו שקצה הכובע הוא משום תחת הכר ומורשא דתפילין הוא תלוי חוץ לכר וכשהוא שם מבחוץ למראשותיו מיקרי גם כן תחת מראשותיו והיינו דמתרץ דתחת מראשותיו דקאמר ר"ח פירושו דמפיק מורשא לבר וע"ז הוא קרוי תחת מראשותיו ואפשר דס"ל דדוקא כה"ג מיקרי שלא כנגד הראש שתפילין אינו תחת הכר אבל אם הם תחת הכר אלא שאין מונחי' כ"ר יש לחוש שמחמת אונס שינ' דרכו להתהפך כמבואר בדוכת' טובא ויניח ראשו על התפילין ממש משא"כ כשהתפילין הם יוצאין חוץ לכר אין חשש כלל:

ס"ק ד' וכן יש ללמוד מדברי הרמב"ם וסמ"ג כצ"ל ומ"מ לפענ"ד ראייתו צ"ע שאם כוונתו דמדנקט אשתו עמו במטה דמשמע שאינו רוצה לשמש ואפ"ה כ' הרמב"ם וסמ"ג דבעי כת"כ אין זה ראי' דלא מבעי' לדעת הרר"י להרמב"ם דהרמב"ם לא מחלק בין אשתו עמו דאפי' אין אשתו עמו בעי כת"כ כשמניחין כנגד מראשותיו וכ"כ הב"י בשמו אם כן פשיטא דאין ראיה כלל אלא אפי' לפמ"ש הב"י דהרמב"ם הואיל וקעסיק באשתו לכך נקט כבת"כ מ"מ לק"מ דודאי הרמב"ם וסמ"ג דקאסרי אפי' אשתו עמו במט' מיירי בסתם אפילו רוצ' לשמש דהא דדייק הב"י מדנקט אסור לשמש כו' היינו משום דאי בעי כבת"כ אף באינו רוצה לשמש אם כן לאו בתשמיש תליא מילתא ולא הו"ל למנקט אסור לשמש אלא הו"ל למנקט סתם אשתו עמו אבל מ"מ הרמב"ם דנקט אפי' אשתו עמו מיירי בודאי ברוצ' לשמש תדע מדלא נקט רבותא דאפי' לשמש אלא דבאמת הרמב"ם לא מיירי מדין התשמיש שכבר כתבו שם רק השתא קעסיק בהנח' תחת מראשותיו וע"ז קאמר דכבת"כ מותר בכל גווני אשתו עמו במטה בסתם ואפשר שרוצ' לשמש שרי וע"כ צריך לומר כן דאל"כ מנ"ל דבעי כבת"כ דהא שם לא הוזכר בש"ס שיהי' בין כר וכסת וע"כ שטעמו דאל"כ יהיו כר וכסת עדיף מכבת"כ וכמ"ש בכ"מ והיינו משום דברוצ' מיירי דבזה בעינן כת"כ וס"ל להרמב"ם שיניחם בכלי תוך כלי בין כר לכסת כדמשמע מעובדא דרבא שם אפשר דדייק מדנקט ואפי' אשתו עמו במטה דלשון זה משמע אף באינו רוצה לשמש ובזה באמת א"צ כת"כ ועיקר הדין ברוצה לשמש מיירי אם כן ה"ל למנקט עיקר הרבות' שאף שרוצ' לשמש שרי בכת"כ אלא ע"כ דכל שאשתו עמו כרוצ' לשמש חשבי' ליה

מעבר לתחילת הדף< הקודם ·

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.