אליה רבה/אורח חיים/מ

אליה רבה ‏ אורח חיים מ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] בין ברצועה וכו'. פירוש להניחה הרצועה על היתד והבית תולה למטה, בין בבתים שמניח הבית על היתד והרצועה תולה למטה. וכתב מגן אברהם באקראי בעלמא כשאוחז תפילין בידו והרצועות תלויות שרי אבל אם התפילין תלויות אסור. והט"ז כתב דמה שמשימים על הראש תפילין של ראש ואוחז ברצועה והבית תלויה אין זה בזיון שהוא צורך הנחתו. כתב בכנסת הגדולה דמה שכותבין פסוקים על הנייר ותולין אותן בבית הכנסת אין שום איסור. כתב מגן אברהם סידורים הקבועים שבהם שלשלת של כסף אסור לתלות בהם, ואסור לתלות ספר תורה אפילו בכיס, וכן כתב בית הלל סימן רפ"ב:

ב

[ב] שניהם אינן וכו'. פירוש דלא תימא כיון ששניהם אינו מיוחדים גרע והוי ככלי אחד קא משמע לן דמותר אבל באמת דהוא הדין דמותר כשחיצון אינו מיוחד אף שפנימי מיוחד, וכן כתב בית יוסף ולחם חמודות. ועיין לקמן סימן ר"מ סעיף ו' שקדושת ספרים אפילו של ש"ס כדין קדושת תפילין, ובאמת שכן כתב הטור, אבל הבית יוסף בשם תוס' וראב"ד משמע לי דסגי בכיסוי בעלמא ואין צריך כלי בתוך כלי, וכן מבואר בכלבו דף ר"ד וצריך עיון. וכתב בתשובת משאת בנימין סימן צ"ט דספרים הנדפסים יש בהן קדושה כמו ספרים הנכתבין, וכן כתב הט"ז ביו"ד סימן רע"א דכל המקיל בקדושת ספרים הנדפסים עתיד ליתן את הדין עיין שם. אך יש לגמגם כשמדפיסים אינם מקדישם אותה והשמות, וכן מצאתי בתשובת חות יאיר סימן קפ"ז שנוטה להקל בזה בשעת הדחק, ועיין לעיל סימן ל"ב סעיף מ"ב וסימן מ"ג ס"ק ה'. עוד כתב בתשובת משאת בנימין סימן ק' דאפילו ספרים שלא נכתבים בכתב גמור, כגון כתב גימשע"ט, יש בהן קדושא זוטא וצריך לנהוג בהן כבוד וקדושה, ועיין עוד שם בדין גליונות של ספרים. כתב מגן אברהם מזוזה הקבוע לפנים בחדר צריך כלי בתוך כלי, ואם יש זכוכית על השם די בפריסת סודר עליהם כתב ריא"ז הניחם בתוך טליתו והניח טלית בתוך תיבה של ספרים הרי הוא ככלי תוך כלי שהרי הטלית אינו כליין, עד כאן. כתב פסקי רקנטי פירוש טלית על כיס של תפילין שמונח אף על פי שאין כרוך מלמטה שרי, עד כאן. ונראה זה לתשובת ר' יום טוב צהלון סימן קל"א שהרי נסתפק שם אם כרך הכיס במטפחת יפה יפה אם מיקרי המטפחת כלי אחד או בעינן כלי ממש עיין שם דכיון שטלית שפירש עליו הוי כלי ממש ככרך יפה במטפחת. כתב מגן אברהם אותן המניחין כיס של תפילין והטלית לתוך כיס גדול גם הכיס גדול מיקרי כליין, מיהו אם כיס התפילין מחובר למעלה על כיס הטלית הצד השני של כיס גדול זו מיקרי כליין, עד כאן. וראיתי בתשובת ר' יום טוב שם שהאריך בדין ראשון ומסיק להקל בשעת הדחק שאין לו כלי אחר דכיון שאין מיוחד לתפילין לבד לא הוי כליין:

ג

[ג] מותר וכו'. פירוש אפילו בלא כלי תוך כלי, וכן פירשו שיירי כנסת הגדולה ונחלת צבי דברי שולחן ערוך, והב"ח לא פירש כן עיין שם. שוב ראיתי שגם הט"ז ומגן אברהם השיגו על הב"ח בזה:

ד

[ד] צריך כלי וכו'. היינו שיניח תפילין עם הכיס שלהם בדבר שאינו מיוחד להם, אבל בין כר לכסת לא מיקרי כלי, וכן כתב הבית יוסף שכן הלכה וכן פירש הנחלת צבי וכן משמע בסמ"ג וכלבו, ודלא כמגן אברהם. ועיין בט"ז שהשיג על השולחן ערוך דאפילו אין דעתו לשמש כיון שאשתו עמו צריך כלי תוך כלי והאריך בראיות ויש לדחותן בקל, גם מסמ"ג אין ראיה שכן הוא ברמב"ם ולישנא דש"ס נקטו, ויש לפרשו כמו שאשתו עמו ודעתו לשמש כדפירש הבית יוסף דברי הש"ס וכן נראה לי סמך ראיה בש"ס [ברכות] דף כ"ד דקאמר והוה ידענא דיום טבילה הויה וכו' ופירוש רש"י לשם ודו"ק:

ה

[ה] וראה קרי וכו'. כתב בספר חסידים סימן קנ"ז לא יתכן שתשים ספרים על מטה שיש עליה טיפת שכבת זרע או אדם מפיח במטה, וכן לא יתכן שתתלה בין רגליך דברי תורה או לאחוריך, עד כאן. כתב בליקוטי מהרי"ל כשראה ספר מהופך עליונה למטה הופכו ונשקו ואם נפלו חס ושלום כמה ספרים היה ממתין בנשיקתן עד שהגביה את כולם וכשהלך נושא ספר אצלו אין לו ליכנס או לצאת לפניו בפתח. ועיין לקמן סימן תקס"ד כתבתי בשם כנסת הגדולה ור"י ברונא דמי שנופלין לו תפילין יתענה באותו יום ואם בשבת ימתין עד למחר ודוקא קציצה אבל ברצועות אין קפידא. ואם נפלו תפילין עם הכיס שלהם יתן פרוטה לצדקה ובכיס או תיק בלא תפילין אין חשש עד כאן, ולמגן אברהם סוף סימן מ"ד אשתמיטתיה. כשנפלה ספר תורה אפילו בנרתיקו יש להתענות:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.