מחצית השקל/אורח חיים/יח

מחצית השקל ‏ אורח חיים יח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) (ס"ק א) ולהרא"ש כו' הואיל וחייב גם בלילה ותי' הרא"ש כיון דעכ"פ כסות המיוחד ללילה פטור וא"כ שפיר מקרי זמן גרמא דהא הזמן גורם החיוב דהיינו לענין יחוד דבעי' שיהיה מיוחד ליום. כ' הב"ח אפי' היה הטלית עליו בשעת מנחה כגון בער"ח או בת"צ:

וכ"מ סי' ל' ס"ד דחיישי' להכי גבי תפילין וה"ה גבי ציצית:

(ב) (ס"ק ב) ובליל כו' להדמות למלאכים. להיות שהס"מ מעיר לפניו ית' יש לך עם בארץ כמלאכים לובשים לבנים ומתעטפים לבנים הרי שמזכיר הס"מ גם עיטוף:

וכ' הלבוש סי' תקפ"א א"ל יג"מ כו' דהאמרי' בר"ה אר"י כו' מלמר שנתעטף הקב"ה כש"ץ כו' כשאמר ה' י"ג מדות. משמע דש"ץ יש לו להתעטף כשאומר הי"ג מדות:

ול"נ דכל כו' כדאמרינן מלמד כו' מדאמר כש"ץ משמע דש"ץ בכל ענין שעובר לפני תיבה צריך עיטוף דאי ר"ל כש"ץ כשאומר הי"ג מדות דמשמע כאשר הוא מנהג הש"ץ להתעטף והא עדיין לא היינו יודעים השלש עשרה מדות וא"כ עדיין לא היה המנהג להתעטף ואי ר"ל ע"ש העתיד ור"ל כש"ץ האומר עכשיו יג"מ הוא דוחק וגם הוה ליה לפרש כש"ץ בשעה שאומר שלש עשרה מדות. ובל"ח כ' ריש הלכות ציצי':

(ג) (ס"ק ג') סדינים כו' וטעמא לא ידענא דהא אנן מחמירין כדעת הרמב"ם והרא"ש וכסו' המיוחד ללילה אי לבשה ביום מטיל בו ציצית לצאת דעת הרמב"ם אלא שאינו מברך עליו לצאת דעת הרא"ש. א"כ ניהו דשל פשתן פטורים דקי"ל בהא כב"ש וכדלעיל ס"ס ט' וע"ש בהרב"י. אבל סדין של צמר ראוי לעשות בה ציצית:

ואפילו דרך העלאה שחייב בכלאים. ר"ל כשהן דרך חימום כדאיתא ביו"ד סי' ש"א. וציצית הוקש לכלאים דכתיב ל"ת שעטנז גדילים תעשה לך:

אלא ללבישה. ר"ל מה שהוא דרך מלבוש דהא בהאי קרא דמקשינן ציצית לכלאים לא הוזכר כ"א לבישה והעלאה בכלאים מקרא אחריני נפקא דכתיב ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך:

ולדידיה צ"ל כו' בסדין בציצית. במנחות דף מ"א ובשבת דף כ"ה ופליגי אי שרינן כלאים דהיינו תכלת שהוא צמר בסדין שהוא פשתן ת"ל שאינו חייב כלל בציצית. וא"כ ודאי דאסור. כשמתעטף בו. ר"ל לדעת הרא"ש מיוחדים לעיטוף:

כמו שעשה ר"י בר אלעאי. בשבת דף כ"ה ע"ב וז"ל שם בע"ש היו מביאים לו עריבה מלאה מים חמים ורוחץ כו' ומתעטף ויושב בסדינים המצוייצים כו':

ובתוס' מנחות דף מ"א כו' בין הצעה ללבישה. והוא היפוך מהמרדכי דאפי' בהצעה דליכא איסור תורה בכלאים כדאי' בי"ד סי' ש"א אפ"ה חייב בציצית:

(ד) (ס"ק ד) מע"ה. ונ"ל דה"ה בערב עד צאת הכוכבים. ר"ל כיון דהגה' רמ"א זאת נובעת ממרדכי פרק ב' דמגילה ושם מבואר הטעם וזה לשונו כיון דלא כתוב ביה יום בהדיא אלא וראיתם אותו ובראיה תליא מילתא ומעלות השחר שרי לכתחלה וכן עמא דבר עד כאן לשון המרדכי. א"כ כיון דבראיה תליא הוא הדין די"ל ג"כ בערב עד צאת הכוכבים:

מעבר לתחילת הדף

< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.