אליה רבה/אורח חיים/יח

אליה רבה ‏ אורח חיים יח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] ולהרא"ש חייב בציצית וכו'. ומכל מקום מיקרי שפיר זמן גרמא שהיום גורם לחיוב המלבוש, כן כתבו תוס' מנחות דף מ' ד"ה משום וכו', ועיין בעולת תמיד וכמדומה שלא ראה דברי תוס' שם, וקיצרתי כיון שלא נפקא מינה לדינא, ומשמע דאסור ללבוש כסות של לילה ביום בלא ציצית, וכן כסות של יום בלילה:

ב

[ב] תפילת ערבית וכו'. עיין מה שכתבתי ס"ק [ה'], כתב לחם חמודות ומכל מקום נהגו להתעטף האומר קדיש יתום משום ציבור, עד כאן. כתב מהרא"י (תרומת הדשן ח"ב) סימן קכ"א מי ששכח או הזיד ולא התעטף בציצית כל היום יתעטף בלא ברכה אחר תפילת ערבית או אפילו בלילה. וכתב הב"ח בתענית ציבור שלובשין הציבור טלית במנחה יסירו הטלית כשמגיעין לברכו, ושיירי כנסת הגדולה כתב מיהו מנהגי שלא להסיר הטלית ותפילין שעלי עד אחר תפילת ערבית, עד כאן, ואין גרירין אחר דברי הב"ח בזה:

ג

[ג] ובליל יום כיפור וכו'. ואין מסירין מעליהם בלילה לפי שדומין למלאכים לובשים לבנים ומתעטפים לבנים, ב"ח, ומטעם זה נוהגין שלא להסיר הטלית במוצאי יום כיפור עד אחר תפילת ערבית שיירי כנסת הגדולה:

ד

[ד] [לבוש] סדינין וכו'. בין של צמר וכו' פירוש בין שסדין של צמר, בין שסדין של פשתן. ומה שכתב גזירה משום צמר רצה לומר בסדין של פשתן גזירה שלא יעשה ציצית מצמר, וכיון דדרך לעשות הסדין מפשתן גזרינן נמי בסדין של צמר אטו של פשתן וכולה חדא גזירה היא כן נראה לי כוונת הלבוש, ועיין לעיל סוף סימן ט'. אך קשה לי למה לי הטעם דעיקר תשמישן בלילה, הא בלאו הכי אסור מגזירה הנזכר לעיל, וקיימא לן דיש כח ביד חכמים לעקור בשב ואל תעשה כמו שנתבאר בסימן י"ג. ועוד לטעם זה קשה לחייב בציצית בלא ברכה כמו שאר כסות לילה ביום. ובמרדכי כתב טעם אחר דסדין לא מיקרי מלבוש, ולא חייבה התורה אלא מלבוש, וצריך עיון. ובמגן אברהם כתב ונראה לי דבסדין של צמר יעשה קרן אחת עגולה לפטור מציצית לכולי עלמא, עד כאן. שוב מצאתי כתב בגליון שולחן ערוך וזה לשונו הואיל ואין התחלת תשמישו ביום לא מיקרי תשמיש יום כלל אפילו לרמב"ם, עד כאן, ונכון הוא:

ה

[ה] וכן נוהגין וכו'. משמע דנוהגין לברך לכתחילה, ואפשר דכוונת רמ"א דלכתחילה אין לובשו עד שיכיר בין תכלת שבה, אלא בדיעבד אם לובשו מברך, והלבוש שכתב שאין לברך לכתחילה נמי הכי קאמר שאין ללובשו כדי לברך, ודוחק, אלא יותר נראה כלבוש להחמיר לכתחילה שלא לברך עד שיכיר אף שלבשו כבר. ובאמת קשיא לי על רמ"א דלדבריו גם אחר מעריב יש לברך כשעדיין יום משום דבראיות תליא מילתא ולא כתיב ביה יום, וכן ראיתי בתשובת מהרי"ל סימן קע"ד שפסק לברך מטעם זה, ומה שכתב רמ"א בשם כתבי מהרא"י דאין לברך נראה לי דסבירא ליה דגם בשחר אין לברך עד שיכיר. שוב מצאתי במגן אברהם זה לשונו ונראה לי דהוא הדין בערב עד צאת הכוכבים, עד כאן, ונראה שכיוון לזה, וצריך עיון:

ו

[ו] ימשמש בהן וכו'. לשון בית יוסף ימשמש בטליתו ויניח על ראשו ומברך:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.