מראי מקומות/אורח חיים/יח

מראי מקומות אורח חיים יח

אם לילה לאו זמן ציצית, היינו דבגדים המיוחדים ללילה אפי' ביום פטורים דהכל תלי בבגד או דאפי' בגדי יום בלילה פטורים דהכל תלי בזמן

הטוש"ע והב"י בסעיף א, הביאו בזה מחלוקת, והב"י בסוף דבריו כתב דהלכה כהרמב"ם דרב מבהק הוא וכ"ש דרש"י מסייע לו, ע"כ, וכבר העירו בהגהות והערות דרש"י סתר משנתו בזה וא"כ אינו מסייע לרמב"ם בזה, והדרכ"מ והרמ"א לא הסכים עם פסק הב"י והשו"ע וכתב דהוא ספק, ויש להעיר דתוס' במנחות לו. ד"ה וכשיגיע, בשם מורו רבו, וכן סמ"ק במצוה קנ אות לז, בשם השר מקוצי, כתבו דהלובש טלית קודם זמנה בבוקר, כשיגיע זמנה ימשמש בה ויברך עליה, ע"כ, וא"כ מבואר דס"ל לתוס' ולשר מקוצי דהכל תלוי בזמן אם לילה או יום וכדברי הרמב"ם, וכדברי השו"ע.

סדיני המטה

כתב הב"י בסעיף ב, שהגהות מיימוניות כתבו דיש לחוש בהם לציצית ורבינו אליהו היה עושה להם ציצית, ומ"מ כתב הב"י שמנהג פשוט לא להטיל בהם ציצית והם פטורים, לא מיבעיא של פשתן דיש פוטרים אותם מדרבנן מגזירה של סדין בציצית שמא ילבשם בזמן פטור ואיכא כלאיים שלא במקום מצוה, אלא אפי' של צמר פטורים ולא פקפק אדם בדבר, ע"כ, וכתב המג"א דלכאו' מאי טעמא לפטור של צמר, והביא המג"א את המרדכי שהביא הדרכ"מ, שכתב דאיתא בסיפרי דסדין וכר פטור מציצית, וטעמא דאינו דרך לבישה, אמנם המרדכי כתב דלא הודה לו רבו וגם היראים כתב שחייבים, וגם התוס' במנחות ס"ל דאין חילוק בין הצעה ללבישה, וגם הכי ס"ל להגהות מיימוניות הנ"ל, ולכך כתב המג"א דיש לחוש בשל צמר ולעשות קרן אחת עגולה, ע"כ דברי המג"א, ויש להוסיף דאף מדברי הטור בסעיף ב, נראה דלא פטירי אלא לשיטת הרא"ש דבגד דעיקרו ללילה פטור אף ביום משא"כ לשיטת הרמב"ם, מכלל דס"ל לטור נמי דאין חילוק בין דרך מלבוש להצעה, וכן מדברי הר"ן בקידושין לח בסוף העמוד, מוכח דס"ל דאף סדינים חייבים בציצית אי לאו משום דעיקרם ללילה, וא"כ לפי"ז לשיטת הרמב"ם דאפי' הכי חייבים ביום יהיו חייבים, ומיהו מדברי הר"ן שם נראה דפשיטא ליה לחלוטין דסדינים פטורים מציצית, עד כדי שעשה מזה ראיה דגדר כסות לילה הוא בגד שעיקרו בלילה ואפי' אם לובשם ביום, א"כ נראה שהר"ן הרגיש גם כדברי הב"י שמעולם לא פקפק אדם בדבר, וא"כ יש מזה ראיה לדברי הב"י דשרי, ומ"מ ודאי שיש לחוש לכל הראשונים הנ"ל ולעשות קרן עגולה כדברי המג"א.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף