מזרחי/בראשית/כ

מזרחי בראשית כ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ופסקו העוברים והשבים. ונמצא שפסקו האורחים והצדקה מביתו ב"ר דאם לא כן למה נסע:

שיצא עליו שם רע. שהיו אומרים שהוא בן אחי אברם ונתרחק במקום אחר שלא יזכר שמו עליו ב"ר ואע"פ שאין אבות לכותי כדפרש"י גבי אחותי בת אבי מכל מקום גנאי גדול היה וזהו שאמר יצא עליו שם רע ולא אמר מפני שעבר בעריות:

ב

כאן לא נטל רשות. לומר לה אמרי נא אחותי את:

לפי שכבר לוקחה לבית פרעה ע"י כן. פי' בחזקת אחותו ושוב לא יתכן לומר שהיא אשתו:

על שרה אשתו. כי לא אמר זה לאשתו דאם כן אחותי את מיבעי ליה רק פירושו שאמר לאחרים בעבור שרה אשתו אחותי היא ומפני שמלת אל אינה משמשת במקום בעבור הוצרך להביא חברים שהיא משמשת במקום על בפסוק אל הלקח הארון ובפסוק אל מות ששניהם בלשון על ומלת על משמשת במקום בעבור:

ד

לאבד אומות. ב"ר כי מלת גוי לעולם מורה על אומה לא על איש פרטי ולפיכך הוכרח לפרשו על אומות המבול ועל אומות הפלגה וכן כתיב דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך וכתיב כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדולה:

ו

אבל נקיון כפים אין כאן. דאם לא כן ידעתי כי בתום לבבך ובנקיון כפיך עשית זאת מיבעי ליה כלשונו של אבימלך השתא דכתיב בתם לבבך כלשונו והשמיט ובנקיון כפיך שגם הוא מלשונו והוסיף לומר ואחשוך גם אנכי אותך לומר שלא מעצמו נמנע מן החטא אלא מהשם שמנעו למדנו שעל תום לבבו הודה לו ועל נקיון כפיו לא הודה לו ולפיכך צ"ל שמאמר גם אנכי ידעתי דמשמע שהודה לו אינו אלא על בתום לבבי ולכן יהי' הוי"ו של ואחשוך כוי"ו ועבדיך באו שפירושו אבל אני חשכתיך מחטא לי לא שממך היתה זאת כמו שאמרת ומאמר גם אנכי שפי' שגם אנכי חשכתיך שמורה שגם אבימלך מעצמו היה חושך עצמו יתפרש בהכרח על דרך הבא ליטהר מסייעין ליה שאף על פי שנקיון כפי' אין כאן שלא ממך היה שלא נגעת בה מכל מקום מאחר שאתה בתם לבבך עשית זאת שלא דמית מתחלה לחטוא גם אנכי סייעתיך בענין נקיון כפים וחשכתיך מחטא לי:

לא נתתיך לא נתתי לך כח. שאף ע"פ שהכנוי מורה על הפעול שהוא במקום אותך מכל מקום מאחר שהפעול כאן הוא הכח ולא אבימלך צריך לפרש הכנוי פה במקום לך ולא במקום אותך:

ז

כי נביא הוא ויודע שלא נגעת בה. ב"ר לא כי נביא הוא ויכול להמיתך בתפלתו אם לא תשיבנה לו ויהיה כי מות תמות על פיו שהרי אפי' אם לא היה נביא היה השם הורגו אם לא היה משיב אותה כמו שאמר לו מתחלה הנך מת על האשה אשר לקחת והיא בעולת בעל והשיבו הגוי גם צדיק תהרוג וכתיב ויתפלל בעדך וחיה למדנו שהממית הוא זולתו:

ט

מכה אשר לא הורגלה. לא על שאמר על אשתו אחותי היא דאין לשון מעשים נופל רק על המכות שבאו עליו ומפני שהמכות לא באו על ידו ולא תפול עליהם אשר עשית פירש באת לנו על ידך שהגורם כעושה:

יא

אכסנאי שבא לעיר כו'. בפרק שני דמכות ובפרק ח' דב"ק כלומר מאחר ששאלוהו על שרה אם היא אשתו או אחותו שאין דרך העולם בכך חשב שאין יראת אלהים במקום ההוא דאם לא כן יאמר לו ומי הגיד לך שאין יראת אלהים במקום הזה:

יב

שאין אבות לכותי. כרבי מאיר אליבא דרבי אליעזר בסנהדרין פר' ארבע מיתות דאמר כל ערוה שהיא משום שאר האם יוציא משום שאר האב יקיים דאי כרבי מאיר אליבא דרבי עקיבא דאמר כל ערוה שאין ב"ד של ישראל ממיתין עליה אין בן נח מוזהר עליה מאי איריא מפני שאין אבות לכותי תפוק לי' שאין בן נח מוזהר על חייבי כריתות ועמרם שנשא את יוכבד דודתו שהיא אחות קהת אביו לא נשאה אלא מפני שהיתה אחות אביו מן האב ולא מן האם שאחות מן האב הותרה להם כדאיתא בפרק ארבע מיתות:

וכדי לאמת דבריו השיבם כן. פי' מה שהוצרך לומר וגם אמנה אחותי בת אבי היא ולא אמר בת אחי שאז לא היה צריך לומר בת אבי אך לא בת אמי דבין כך ובין כך שריא אינו אלא כדי לאמת דבריו הראשוני' שאמר אחותי היא וכרבי אליעזר דאמר אין אבות לכותי והא דפריך וא"ת והלא בת אחיו היתה פי' ואיך הותר לו לשקר כדי לאמת דבריו בשלמא מעיקרא משום סכנה אלא השתא דאינו אלא לאמת דבריו מי שרי ומשני מאחר שבני בנים הרי הם כבנים הרי היא בתו של תרח והויא אחותו דומיא ללוט שהוא בן אחיו ואמר כי אנשים אחים אנחנו וכן מה שאמר אך לא בת אמי לא היה משקר דאיכא למימר שהרן מאם אחרת היה:

יג

אנקלוס תרגם מה שתרגם. ופירושו ויהי כאשר התעו העבודו' כוכבים את הטועים אחריהם ואותי אלהים הוציא מבית אבי ואומר לה:

יד

כדי שיתפייס ויתפלל עליו. דאי על לקיחת אשתו הרי לא נגע בה וכאלו לא לקחה:

טז

ולשרה אמר אבימלך לכבודה כדי לפייסה. פי' אע"פ שהאלף כסף האמורים כאן הם הצאן והבקר והעבדים ושפחות שנתן לאברהם וקראם אלף כסף אם מפני שכך עולה שוויים אם מפני שהאלף מורה על רבוי כמו הקטן יהיה לאלף לעם רב ואף על פי שאבימלך לא נתנם לאברהם רק לפייסו כדי שיתפלל בעדו כשדב' עם שרה לא אמר לה שנתנם לו כדי לפייסו להתפלל בעדו אלא שלכבודה נתנם לו וכוון בזה כדי לפייסה ומפני שדבריו אלה הם חלוף מה שכוון בנתינתם והיה עולה על הדעת שלא היה המדבר הדברים האלה אבימלך אלא אחר בעדו הוכרח לומר ולשרה אמר אבימלך שהוא בעצמו אמר לה כן כדי לפייסה. וא"ת מ"ל לרש"י לומר שנתנם לאברהם כדי לפייסו להתפלל בעדו עד שיצטרך לומר שאמר לשרה הדברים בחלוף כדי לפייסה דילמא כשנתנם לאברהם על מנת כן נתנם שיהיו לכבודה. י"ל שמדברי השם שאמר לו השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה שפירושו שיפייסנו כדי להתפלל בעדו ידענו שכל עצמו של אבימלך לא היה אלא לפייסו להתפלל בעדו ומסתמא כל אותן המתנות לא היו אלא בעבור זה. וא"ת מה צורך לפייסה הרי לא נגע בה וכאלו לא לקחה י"ל מפני שקבלה זלזול על ידו שיחשבו העולם שאחר שנתעולל בה החזירה לפיכך אמר לה שאותן המתנו' של אלף כסף שנתתי לבעליך יהיו לך לכבוד ולתפארת עד שיכסו עיניהם מלהביט ביך כדי להקל ביך ותהיה מתבררת על ידי הממון הזה גם עם כל באי עולם כי המתעוללי' אינם מבזבזים כל כך ממון כדי לפייס:

יז

והיא הליד' שלה'. דפי' כי עצור עצר בעד כל רחם היא עצירת כל נקבי' של זרע ושל קטני' ורעי ואזני' וחוט' כדפירש רש"י לעיל דאם לא כן מאי וילדו הא לא שייך לידה באבימלך גם לא יתכן להיותה כמשמעה מפני שבלילה שלוקחה שרה ובא האלהים בחלום אליו השכי' מיד בבקר וקרא לעבדיו גם לאברהם ודבר להם כי עצור עצר בעד כל רחם ושיתפלל בעדה והוא רחוק מאד שנאמ' שהיו אשת אבימלך וכל אמהותיו על פרקן לילד באותו יום עצמו ולפיכך פירש הרב בעד כל רחם כנגד כל פתח לכלול כל הנקבים הפתוחים לא רחם ממש וקראן הכתוב רחם ופתיחתן לידה משום דעיקר סתימת נקבי הנשים ופתיחתן היא הרחם ומעתה מה שטען הרמב"ן ז"ל ואמר ואין זה נכון כי אם זה נאמר בוילדו שהוא יציא' החוץ שמצינו לידה בעניינים רבים הרה עמל וילד שקר כי לא תדע מה ילד יום אבל מלת רחם לא תבא על פתח אחר אינה טענה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.