מור וקציעה/אורח חיים/תפט
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
| נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה | |||
בטור ערבית אחר התפלה מתחילין לספור כו'. באמת מן הדין היה ראוי לספור קודם התפלה. דספירת העומר דאורייתא. ואף לפמ"ש הר"ן (פסחים כח. מדפה"ר ד"ה וכי) בשם מפרשים. שהסכימו דהשתא אינה אלא מדרבנן (הסכמה זו רצון פשוט היא. ועדיין אינו מוכרח בבירור ורמב"ם (תמידין ומוספין פ"ז הכ"ד) פשיטא ליה דנוהגת בכל זמן ובכ"מ) מ"מ יש לה עקר מפורש בתורה. משא"כ תפלה שאין לה אלא רמז בדרך אסמכתא (מלעבדו בכ"ל[1]) פשיטא דס"ע קדמה[2]. אע"ג דתפלה תדירה. אפ"ה ספירה יש לה דין קדימה בלי ספק. דהיא עכ"פ כמו דאורייתא. והויא כי מקודש ותדיר לגבי תפלה[3]. אלא משום דכבר נהגו להתפלל ערבית מבע"י (ביחוד בי"ט. משום להוסיף מחול על הקודש[4]) לכך סדרו ת"ע קודם ס"ע. כדי שתפגע ס"ע בעונתה האמתית.
שולי הגליון
- ↑ עי' תענית (ב.): דתניא לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם (דברים יא יג) איזו היא עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה.
- ↑ עי' נמוקי אורח חיים (ס"ק ב) שתמה עליו מה ההבדל בין ספירת העומר לתפלה, ששניהם יש להם סמך ושורש מן התורה, ועוד והוא העיקר, דאם לא התפללו עדיין, ממילא לא קראו עוד את שמע, וק"ש היא בוודאי דאורייתא ותדיר, ובוודאי היא קודם לספירת העומר.
- ↑ עי' נמוקי אורח חיים (שם) שתמה עליו שגם בתדיר ומקודש עדיין לא מיכרעא מילתא איזו מהם קודם.
- ↑ עי' נמוקי אורח חיים (שם) שתמה עליו איזו "חול" הוא יום שלפניו, הלוא הוא קודש יו"ט ראשון דאורייתא, ולמה ימהרו ויתפללו ערבית מבעוד יום כדי להיכנס ליו"ט ב' דרבנן. וכתב שאולי כוונתו כיון שהורגלו כן ביום א' דפסח בכניסתו מחול ליו"ט ע"כ עושין כן גם ביום השני, אבל מסיים שהוא דוחק לומר כן בכוונתו ועל כן דבריו צ"ע ותמוהים כנזכר.
·