מהרש"א - חידושי אגדות/כתובות/קד/א
מהרש"א - חידושי אגדות 
כתובות קד א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ההוא יומא דנח נפשיה דרבי כו' עד סופו. הקושיות מה ענין שגזרו במיתת רבי טפי על כך מאן דאמר נח נפשיה ידקר כו'. ועוד שהרי לבסוף אמרו נח נפשיה ומה ענין התפלה עליונים מבקשים ומה ענין שהיה הכלי כוזא שהשליכה וענין אחזו בארון הקודש ונשבה ארון כו' ולא בתורה עצמה ומה ענין שזקף עשר אצבעות ולא אמר כן על כל גופו שאפילו באבר קטן לא נהנה ולמה דקדק מלשון רבים דמשכבותם ולא דקדק כן אדלעיל מיניה ינוחו שהוא בלשון רבים. הוא מבואר שהאדם נברא מן העליונים בנשמה ומן התחתונים בגוף ומזה יבואו לו ב' פעולות שכל העיון מכח הנשמה והמעשה מהגוף ולפי שהיה רבי ע"ה שלם בתכלית השלימות בעיון התורה ובמעשה המצות כמ"ש בטלה קדושה באותו יום ואמרו בסוטה משמת רבי בטלה ענוה ויראה והיה ראוי לפי תורתו ומעשיו להיות חי וקים לעולם שע"כ נקרא רבינו הקדוש כמ"ש לעיל וע"כ גזרו מאן דאמר נח נפשיה ידקר בחרב כו' גם שהיה כל ימיו סובל יסורין בשביל הדור כמ"ש פרק הפועלים כולהו שני דיסורי דרבי לא איצטריך עלמא למיטרא ולזה אמרו מ"ד נח נפשיה כו' שהיה מגין על דורו ואמתיה אמרה בתפלתה עליונים מבקשים כו' ע"פ הכוונה זו לפי שנשמתו מן העליונים ושם בעוה"ב ודאי דתשיג שלימות העיון ביותר ותחתונים מבקשים את רבי להיות זוכה במעשה בשלימות הגוף בעוה"ז כשיהיה חי וקים לעולם בגוף ונשמה ולפי שראתה אותו מצטער ביותר וא"א לו להשיג שלימות הגוף כמו שהיה הענין בתפילין וע"כ אמרה י"ר שיכופו עליונים כו' ולא הוו שתקי רבנן כו' שקלה כוזא שדיא הוא הרמז דכלי חרס שבירתו זו היא מיתתו כן הוא גופו של אדם שבירתו וצערו זו היא מיתתו שא"א לו להשיג שלימות הגופי במעשה כענין התפילין ועי"ז
אישתקו ונח נפשיה ואהדר קרעיה כו'. דאל"כ היה כמגיד להם דנח נפשיה אבל א"ל בלשון חכמה אראלים כו' ע"ש הפסוק יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא אותה הגזירה כי בדרך זה דרשוהו לענין נדרים וקאמר אראלים כו' דודאי שלימות העיון כח הנשמה לא תבטל לא בעוה"ז ולא בעוה"ב כמ"ש והוא דמיון התורה שהיתה מונחת בארון הקדש אבל שלימות ארון הקדש שהוא דמיון גופו נצחו בו אראלים ונשבה ארון הקדש בעוה"ז בקבר. ואמר
שני דייני גזירות פרק שלשה עשר תוס'
בד"ה אדמון וחנן כו' ואבישלום שם אדם כדכתיב אביה בן אבישלום כו' עכ"ל לא מצאתי קרא הכי אלא דאמו של אביה מלך יהודה נקראת בשם מעכה בת אבישלום וגם אם אסא מלך יהודה היתה נקראת בשם מעכה בת אבישלום במלכים אבל בדברי הימים קרא שם אמו של אביה מיכיהו בת אוריאל וע"ש תירוץ לזה בפרש"י בשם הירושלמי וכצ"ל הכא בתוס' אביה בן מעכה בת אבישלום וק"ל: בא"ד
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |