מהר"ם שיף/כתובות/מה/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א ריטב"א מהר"ם חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף הפלאה חתם סופר רש"ש אילת השחר |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמ' אמר רבא מוציא ש"ר קאמרת כו' דהא וכו'. קשה היאך הבין רבא [דעת המקשן] למה הקשה מברייתא אחריתא יקשה מרישא לסיפא בהך ברייתא גופה אלא משום דס"ל חילוק בין אישתני דינא לאישתני גופא א"כ מה השיב לו דהא נכנסה לחופה כו' אי משום דרישא איכא לאוקמי במוציא ש"ר הא השתא נמי מקשה ליה ממוציא ש"ר ולפירוש ר"ש ניחא:
ברש"י בד"ה ראו גידולים שגידלתם כלומר וכו'. עשה כלומר על כלומר שבגמ' שלא תימא גם בבאו לה עדים בבית אביה שייך נמי טעם זה ראו גידולים וכו' [לכך פי' כלומר מבית זה יצאת הנבלה] כן נ"ל:
בתד"ה אמר רבא וכו' ל"ג בעלמא וכו'. מיהו רש"י גריס לה ומפרש בעלמא בלא בגרה (ט):
בא"ד וכיון דקאי במציעתא כו'. ואין להקשות יסדר בהיפך דסדר דקרא נקיט ראשונה בבאו לה עדים בבית חמיה דהיינו מוציא ש"ר אח"כ במאורסה שזינתה ובאו לה עדים בבית אביה אח"כ סרחה ולבסוף בגרה דלא כתוב מפורש בתורה ואין להקשות כלל לפירוש ר"ש דליתני באו לה עדים בבית אביה שזינתה בבית חמיה בסקילה על פתח שער העיר ע"י מוש"ר דג' מדות במיתת נערה המאורסה שזינתה באירוסין קתני:
בתד"ה תנאי כו' ליכא אלא שינוי דינא. דמה שפירש"י שנשתנה גופן לא נשתנה קרבנם הוא בלא טעם:
בא"ד ליכא לפלוגי בין אישתני דינא כו' לפום ריהטא קשה א"כ קשיא רישא לסיפא בברייתא דשילא גופיה בג' מדות דברישא אע"ג דאישתני דינא לא אישתני קטלא ובסיפא אמרי' אישתני גופא אישתני קטלא וא"כ בהנך תנאי דמייתי דאף רבנן דס"ל אישתני דינא לא אישתני קטלא דלמא מ"מ לא סברי כאידך ברייתא דאשתני גופא לא אשתני קטלא. וזר לומר שתוספות כתבו תי' זה לפירוש ר"ש ואיירי רישא במוציא ש"ר דלא הוי אישתני דינא דאילו זנאי השתא נמי בסקילה. ועוד דלמ"ד מוציא ש"ר דוקא בשבעל [גם במוציא שם רע] אישתני דינא דזנאי לאחר שנבעלה ודאי בחנק ועוד דא"כ הו"מ למיפלג בדידה באו לה עדים בבית חמיה שזינתה בבית אביה בלא הוצאת שם רע בחנק דכיון דאישתני דינא כו' ולעיל כתבו לפירוש ר"ש דא"ש וכו' ועוד דמשמעות לשונם דכתבו דלא מפליג לעיל בין אישתני גופא לאישתני דינא אלא לרבא וכו' דכ"ז לפירוש רש"י אבל לר"ש מודה רבא דלא אמרי' אישתני דינא וכו' בשום מקום וחידוש הוא מלתא אחריתא כלל:
אבל ביאור דבריהם דודאי [למאן דאית ליה אישתני כו'] במוציא ש"ר באו לה עדים בבית חמיה שזינתה בבית אביה דנידון בסקילה חידוש הוא שחידשה תורה דאע"ג דאישתני דינא לא אישתני קטלא וכמ"ש דלמא כי חדית רחמנא היכא דלא אישתני גופא וכו' ולכן ברייתא דשילא אף דס"ל אישתני גופא אישתני קטלא וה"ה אישתני דינא אישתני קטלא ובבאו לה עדים בבית חמיה שזינתה בבית אביה בלא שם רע נידון בחנק מ"מ במוציא ש"ר חדית רחמנא דלא אמרי' הואיל ואישתני דינא כו' ואידך ברייתא ס"ל דמסברא לא אמרי' הואיל ואישתני גופא כו' וכ"ש דלא אמרי' אישתני דינא כו' ולהכי מייתי שפיר תנאי דמאן דס"ל לא אמרי' אישתני דינא כו' ה"נ לא אמרי' אישתני גופא ואתיא כאידך ברייתא בסרחה ולבסוף בגרה בסקילה דברייתא דשילא ס"ל דאמרי' אישתני גופא מסברא והה"נ אישתני דינא אישתני קטלא רק במוציא ש"ר חידוש וכו' והא דמפליג לעיל בין אישתני דינא לגופא כו' היינו לרבא דס"ל מסברא אמרי' אישתני גופא אישתני קטלא אף לאידך ברייתא והא דתני במוציא ש"ר אישתני גופא לא אישתני קטלא טעמא משום דקידוש הוא ולזה הקשה כיון דמסברא סבירא לך אישתני גופא אישתני קטלא מחידוש דמוציא ש"ר לא מצי למילף אישתני גופא דנוקי החידוש בפחות שנוכל דהיינו אישתני דינא לא אישתני קטלא כיון דמסברא אישתני גופא אישתני קטלא והה"נ אישתני דינא אישתני קטלא ונוקי החידוש שכנגד הסברא דהיינו דלא אמרי' אישתני קטלא דוקא באישתני דינא ומנ"ל לאידך ברייתא דלא אמרי' אישתני גופא אישתני קטלא אע"כ מסברא ס"ל דלא אמרי' אישתני גופא אישתני קטלא לא דחידוש הוא ממילא ליכא חידוש כלל לדידיה במוציא ש"ר דהא לא אמרי מסברא אישתני גופא אישתני קטלא כ"ש דלא אמרי' אישתני דינא וכו' ותנא דשילא ס"ל דאמרי' מסברא אישתני גופא אישתני קטלא וה"ה אישתני דינא וכו' רק במוציא ש"ר חדית רחמנא דלא אמרי' אישתני דינא וכו' אבל אישתני גופא נשאר בסברא החיצונה דאמרי' אישתני גופא אישתני קטלא לכן סרחה ולבסוף בגרה נידון כדהשתא בחנק ואפילו במוציא ש"ר דלא מצי למילף מחידושא דמוציא ש"ר דכי חדית רחמנא וכו' וק"ל:
והשתא כל הדוחקים שהיו בסברת רבא וכמ"ש התוס' לעיל נשארו לפי האמת חוץ מזו דלרבא היה קשה בבבא ראשונה דאיירי במוציא ש"ר הו"ל למיתני אפילו אישתני גופא לא אישתני קטלא ובבבא ג' דאיירי בלא הוצאת ש"ר הו"ל למיתני אפילו אישתני דינא אישתני קטלא אבל לפי האמת לא קשה מרישא אבל בסיפא מיהת הו"מ למיתני באו עדים בבית חמיה שזינתה בבית אביה בלא הוצאת ש"ר נדון בחנק כיון דאישתני דינא וכו' [וצריך לדחוק כמ"ש התוס' לעיל] וגם צ"ל דבבא הראשונה איירי במוציא ש"ר [ג"כ כדלעיל] וק"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |