מהר"ם שיף/כתובות/מה/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף פני יהושע הפלאה חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמ' תני תידון בסקילה. ולא הוי ג' מדות ומשבשתא היא:
גמ' הנערה שהיתה כבר וכו'. לכאורה קשה אמאי משבש ברייתא דשילא נימא דשאני מוציא ש"ר דחדית ביה רחמנא הנערה שהיתה כבר דלא נימא הואיל ואישתני גופא אישתני קטלא אבל בסרחה ולבסוף בגרה בלא הוצאת ש"ר דביה איירי שילא נידון כדהשתא וכדשני רבא לעיל מוציא ש"ר קאמרת ועד כאן לא אותיב ליה ר"ה בריה דרב יהושע אלא דלמא כי חדית באישתני דינא ואישתני גופא לא מצי למילף מאישתני דינא אי לאו דס"ל מסברא מבחוץ כן. ומה"ט נראה שכתבו התוס' ומהכא שמעי' דכל היכא וכו' וזה בנין אב. אבל יש לראות מנ"ל לומר כן ולשבש ברייתא דשילא דהא למאי דס"ל לעיל כי חדית רחמנא באישתני דינא אפ"ה בלא מוציא ש"ר אמרי' אישתני דינא אישתני קטלא ובבא הראשונה דשילא איירי במוציא ש"ר דוקא. ואפ"ל בנערה המאורסה נמי כתיב הנערה את הנערה על דבר וגו'. אבל התם לכאורה לא מייתרא ומן ה' דנערה לא דריש (י) ועוד דא"כ הו"ל לרש"י לאיתויי אותו הנערה לא והוציאו את הנערה דכתיב במוציא ש"ר ועוד דא"כ למאי נתכוונו התוס' במ"ש מהכא שמעינן וכו' וק"ל. ואפשר לומר כיון דלענין מאה סלעים פטור ואמרי' אישתני וכו' וע"כ משום טעמא דהכא מעשיה גרמו וכו' וכיון דאזיל בתר טעמא א"כ בעלמא נמי היכא דמעשיה גרמו והמעשה היה בנערות אמרי' נמי אישתני גופא לא אישתני קטלא [אבל לעיל לא ידע מהני טעמי כמ"ש לקמן]:
גמ' א"ה מילקי וכו'. לכאורה בל"ז נמי בברייתא מני' ובי' קשה נמי מ"ש וכמ"ש רש"י באמת לעיל בגופא דברייתא כדמפרש לקמן וכו' ואפשר לומר כיון דמהנערה קדריש א"כ בקנס נמי כתיב (כ) ונתנו לאבי הנערה ומצי למיכתב לאביה אבל בל"ז היה אפ"ל דלא אמרי' מסבר' אישתני גופא לא אישתני קטלא אלא לגבי מיתה דוקא ולא לתשלומין ומשני דאין סברא למידרש הנערה שהיתה כבר לענין תשלומין וכו':
גמ' גמר פתח מפתח כו'. כ"ז בע"י מוציא ש"ר דכתיב ביה פתח בית אב ומהי תיתי לומר שער העיר [ולזה הוצרך למילף פתח מפתח כו'] אבל בנערה המאורסה [כשבאו לה עדים מן האירוסין] כתיב שער העיר ולא שייך למילף מהדדי לענין זה [היינו מוציא ש"ר מבאו לה עדים באירוסין]:
בתד"ה ר"י וכו' אמאי צריך ויסרו וכו'. ולי י"ל דאי לא ויסרו ה"א לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו ודוקא לבתר דגלי רחמנא במוציא ש"ר ויסרו אותו דלאו שאין בו מעשה לוקין עליו ילפינן שפיר מניה בעלמא כמ"ש בסוף הדבור ממסכת מכות דר"י גמיר ממוציא ש"ר וכו'. ועוד י"ל כיון דר"י ס"ל כר"א בן יעקב דאיירי דוקא בבעל (ל) ה"א דוקא לא בעל לוקה מלא תלך רכיל דלית ביה תשלומין דהכא איירי בבעל דוקא אבל בבעל אינו לוקה ומשלם דכל המשלם אינו לוקה ובפירוש ריבתה תורה מוציא ש"ר לתשלומין מוענשו אותו וק"ל. ועי' לעיל דף ל"ב ע"א בתד"ה דאינו לוקה:
בא"ד ונראה לר"ת דלוקה היינו מכות מרדות כו' לפירוש ר"ת ע"כ דסברת המקשה דפריך והתניא ר"י אמר בעל כו' ידע נמי מרדות מדרבנן ומקשה דלא בעל אינו לוקה משמע ליה לגמרי אינו לוקה. אבל לפי"ז [אינו מדוקדק הל' מאי לוקה מכת מרדות הכי] הול"ל מאי אינו לוקה מדאורייתא. ואפשר לומר דהמקשן היה סובר מדאורייתא ולא ידע הא דאסיק תלמודא אזהרה למוציא ש"ר מלא תלך רכיל וכן הא דויסרו אתיא למלקות וק"ל:
בא"ד ואע"ג דלר"י בעלמא כו' דגלי קרא כו'. לפירש"י נמי צ"ל כן לר"נ בר יצחק אבל לפירוש התוספות צ"ל כן אף לרב פפא ואפשר לומר דכמו לוהשתא א"ש כתבו זה כיון דלפירושו לא לקי מלא תלך כו' רק מויסרו אותו וכולה פרשה איירי כשבעל אבל לפירש"י לא א"ש כל כך כיון דלקי מלא תלך א"כ אף דהא דויסרו וענשו איירי כשבעל מ"מ בלא בעל עדיין לילקי מלא תלך:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |