מהר"ם/יבמות/ב/א

מהר"ם יבמות ב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' חמותו פרש"י שמת בעלה ונשאה אחיו. ה"ה דהוה מצי לפרושי כגון שמעון שנשא בת ראובן ואין לראובן זרע אחר ומתה אותה הבת ואחר כך מת ראובן ונפלה אשת ראובן שהיא חמותו של שמעון לפני שמעון ליבום:

רש"י ד"ה ואם חמותו וכו' אבל בתו מאנוסתו לא ילפא מהכא ומקרא אחרינא. פירוש מדכתיב ערות בת בתך ובת בנך ובתו עצמה לא כתיב וילפינן לה מהנה הנה כדלקמן ריש דף ג':

ד"ה אחותו מאמו וכו' עד שאין חיוב יבום אלא באחיו מאביו. כתב זה לפי שהוקשה לו למה נקט התנא בזה הענין שאחותו מאמו נשואה לאחיו מאביו ולא נקט איפכא כגון שאחותו מאביו נשואה לאחיו מאמו לכך כתב שאין חיוב יבום וכו':

תוס' ד"ה עד סוף העולם וכו' עד דהתם ודאי לא היה צריך לכתוב וכו'. ר"ל דהתם בכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהם ובפירי פירותיהם וכו' והתם בכתיבת השטר לא שייך לומר לא זו אף זו אבל בדברי התנא שייך לומר לא זו אף זו והדר הקשו התוס' הא אין רבותא טפי במה שתנא עד סוף העולם ולא הו"ל למיתני:

ד"ה בתו וכו' מאנוסתו וכו' עד דא"כ היינו בת אשתו וכדאמר נמי לקמן וכו'. יש לדקדק מה צריכין התוס' ראיה זו לסתור פרש"י הא רש"י בעצמו פי' הכא בהדיא דמיירי הכא בבתו מאנוסתו משום דאילו בתו מאשתו היינו בת אשתו וכו' וא"כ דברי רש"י הכא ודלקמן נסתרים מיניה וביה וי"ל דהתוס' הביאו ראיה זו שלא תאמר מנלן דדברי רש"י דלקמן אינם אמת נימא איפכא שמה שפירש לקמן הוה אמת ודהכא אינו אמת לכך הביא ראיה זו שדבריו שבכאן הם אמת:

בא"ד. ועוד לאביי דאמר דכולן דר' חייא אכולה מתני' קאי וכו'. יש לדקדק מה מביא ראיה מדברי אביי לדברי רב יהודה הא פליגי לקמן בזה וי"ל דעד כאן לא פליגי אלא בפירוש דברי ר' חייא אבל בפירוש המשנה לא פליגי והואיל דלדברי אביי איירי מתני' בבתו מאנוסתו ה"ה לדברי רב יהודה דבהא לא פליגי:

ד"ה אשת אחיו מאמו עד ודוחק לומר ולפרש וכו'. יש לדקדק הא לא יתכן פירוש זה כלל דלפירוש זה ע"כ צ"ל דה"ק באשת אחיו מאביו הכתוב מדבר ר"ל שאפילו באשת אחיו מאביו שאין לו בנים שיש לו היתר לאחר מיתה אעפ"כ אסורה מחיים אתה אומר וכו' או אינו אלא באשת אחיו מאמו ר"ל אשת אחיו מאביו מותרת אפילו מחיים וא"כ מה אומר אח"כ והדין נותן כו' מה אחות אביו ואחות אמו בין מן האב בין מן האם וכו' וזה הוא בהפוך ממה שצריך לדון וצ"ל דה"ק ושמא תאמר דע"כ לא מיירי אלא באשת אחיו מן האב דאשת אחיו מן האם ליכא למימר דמן האם אינה קרויה אחות ואין אסורה כלל זה אינו והדין נותן וכו' והואיל דאשת אחיו מאמו אסורה אית לן לאוקמא קרא דוקא באשת אחיו מן האם אבל אשת אחיו מאביו הואיל ויש לה היתר לאחר מיתה תשתרי ג"כ מחיים וק"ל:

בא"ד. א"כ הו"ל לאקשויי אערירי דאשת אח ל"ל וכו'. פי' דאיפכא מבעיא ליה דערירי דכתיב גבי דודתו דכתיב בריש הפרשה הוי לן למימר דכתבי' להיקשא דכל התורה ואערירי דגבי אשת אח דכתיב לבסוף הוי ליה לאקשויי ל"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף