מהדורא בתרא/יבמות/ה/ב
גמרא מפסח וכו' מתמיד וכו'. נ"ל דאין זה מקשן ותרצן רק הכל הוא דברי עצמו וכ"ת מפסח כו' וכ"ת מתמיד כו' דאל"כ קשה מאי קמתרץ מפסח הא ע"כ גם הוא יודע דאיכא למיפרך דאל"כ לא לכתוב מילה ונילף מפסח ג"כ כמו כל לאו שיש בו כרת וכן כשמתרץ מתמיד קשה א"כ לא יכתוב מילה ופסח ונילף ג"כ מתמיד וק"ל:
שם. ממילה ופסח שכן כרת כו'. גבי מילה דדחיא שבת לא שייך כרת אלא בגדול שלא מל עצמו ואינו דוחה שבת איכא כרת ולכך לא היה רק פירכא כל דהוא אחדא מתרתי אבל מעיקרא דבעי למילף ממילה לחודא לא פריך ליה הך פירכא כל דהו אחדא מחדא וכצ"ל שכן צורך גבוה לא הוי רק פירכא כל דהו אחדא מתרתי וכן שכן תדיר כמ"ש התוספות גבי פסח ומילה לא הוי רק פירכא כל דהו בכל שנה וק"ל:
תד"ה עד שיהא שוע כו'. מה שהניח מהר"ם בצ"ע לפי דברי (דת"ק) [ריב"ן] ל"ל יחדיו לתוכף שתי תכיפות הא בעינן שיהיו טווים ביחד נראה דלא קשה כלום דאשמועינן שיהיה טווי בחזוק בשתי תכיפות לאפוקי שלא נימא אף אם טווי קצת בענין שיכול להתיר הטווי ממילא אפ"ה הוי כלאים קמ"ל דבעינן דוקא שיהיה טווי כראוי ודו"ק:
בא"ד. אלא על טווי וארוג שנא' כו' ולא מייתי שעטנז אלא משום טווי כו'. עכ"ל. כצ"ל. דלא הוזכר במתניתין רק טווי וארוג ולא מייתי שעטנז רק על טווי אבל ארוג כיון שאינו נוז לא משעטנז נפקא אלא מיחדיו וק"ל:
[1]ד"ה כולה משעטנז נפקא כו'. וא"ת ול"ל קרא למילף מכלאים וכו' נילף משריפת קדשים וכו'. והא לא קשה נילף מהבערת בת כהן מדאיצטריך לא תבערו ש"מ דבעלמא דחי דלפי משמעות לשון התוספות משמע דלאו מיותר הוא לא תבערו כדי ללמוד בת כהן דלא דחי שהרי כתבו דהוי גמרינן מכלאים בציצית דלידחי אבל בלא הלימוד מכלאים לא הוה אמינא כלל דדחי וק"ל:
ד"ה טעמא דכתב רחמנא כו' פירוש דמהכא ילפינן בעלמא וכו'. ר"ל דלא תאמר שהדיוק הוא מדאיצטרך למכתב כאן שבתותי תשמרו הא אי לא הוי נכתוב היה אמרינן דדחיא אפילו כאן ש"מ דבעלמא במקום שלא יש לימוד דחי אפי' יש בו כרת דא"כ קשה אכתי לא איצטריך עליה דהא נוכל למילף בכל לאו שיש בו כרת דלא דחי מכיבוד אב ואם תאמר מה לכיבוד שכן הכשר מצוה הא השתא לא ס"ד פירכא של הכשר מצוה לענין זה כמ"ש בחדושי הלכות גם נראה דאין צריך למילף זה רק התוס' כתבו כאן לפי האמת ולפי הס"ד כתבו הוכחה אחרת דאדרבה נילף ממקדש וכו' מיהו מל' רש"י בסמוך גבי מקדש משמע שהלימוד הוא מדאצטריך כאן גבי מקדש לאשמעינן דלא דחי הא לאו הכי ה"א כאן דחי ממילא נילף בעלמא דדחי לפ"ז קשה למ"ש דממאי איצטריך עליה נילף בכל מקום לאיסורא ואם יש איזה פירכות אם כן אינו מקשי כלום אחר כך נגמור מהכא דלא דחי גם לפרש"י גבי הכשר מצוה לא שייך פירכות זו ויש ליישב ודו"ק:
ושוב ראיתי במהדורא בתרא בחדושי הלכות כתב פירוש אחר מהכוונת התוספות שכתבו פירוש זה לקמן (דף ו ע"ב ד"ה לא תבערו) ואדרבה משם משמע להדיא כוונת התוספות כמו שכתבתי ודו"ק. מהר"ם יצ"ו]:
בא"ד. ועוד דאדרבה נילף ממקדש והבערת כו'. עכ"ל. אע"ג ממקדש קאמר לקמן נמי הא בעלמא דחי מ"מ כיבוד אב הוה ילפינן ממקדש דדחי דבכל מילי דשבת ה"א דלא דחי כמ"ש התוספות לקמן נמי גבי מילה ופסח ותמיד ויש לדקדק לפ"ז למאי דסליק אדעתין דהכא בכיבוד אב מיירי בשחיטה ובישול ובמקדש איירי בבונה וסותר הני תרתי קראי ל"ל לאשמעינן הא בעלמא דחי דלגופן לא אצטריכו תרתי כיון דכל חדא איכא למילף מחבריה ויש ליישב ודו"ק:
בא"ד. וי"ל דהשתא דילפינן דבעלמא דוחה ל"ת שיש בו כרת ע"כ גרע מל"ת ועשה כו'. עכ"ל. וק"ק דאכתי כיון דהכא איכא כרת ול"ת ועשה איכא למידק מיניה הא בעלמא דחי אפי' בכה"ג דאיכא כרת ול"ת ועשה ויש ליישב דלית לן למימר מדאיצטריך אלא דהכא לא דחי ל"ת שיש בו כרת אבל בעלמא דחי ל"ת שיש בו כרת דהאי עשה דכבוד אב ע"כ דגרע טפי כמ"ש התוס' אבל דהכא לא דחי עשה ול"ת ובעלמא דחי עשה ול"ת לית לן למימר כיון דהוקש כבודם לא יגרע האי עשה מעשה דעלמא וק"ל:
- ↑ קטע זה נדפס בכל המהדורות הקדומות בין כל שאר הקטעים המסומנים כהוספת מהר"ם חתן המהרש"א ונראה שאף הוא ממנו אף שבש"סים לא הושם במוסגר.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |