מגיני שלמה/שבת/קכב/ב

מגיני שלמה שבת קכב ב

דף קכ"ב ע"ב פרק כל הכלים

ד"ה כל הכלים הניטלין גרסינ' ולא גרסינ' ניטלין כו' הנה רש"י ז"ל נראה מדבריו בהדיא דגרס ניטלין והנה רש"י תירץ כפי המובן מפשטי' דלישניה שכתב כל הכלים שיש להם דלתות ניטלין בשבת א"כ בזה א"ש דאין לך כלי שיש בו דלתות דאינו ניטל ואפילו אם תאמר דגם חלתא יש לו דלת מ"מ מחלתא לעד"נ דלא ק' כלום דהא גבי חלתא פי' רש"י הטעם משום דאין תורת כלי עליה וא"כ אינה בכלל כל הכלים אלא דאין נוח לי פי' זה דהיכן נרמז בלשון התנא דכל הכלים מיירי מהנך שיש להם דלתות אע"ג דבתר הכי ודלתותיהן כו' מ"מ ברישא דקתני כל הכלים משמע כל הכלים, בעולם ניטלין וסיפא ה"פ דאותן שיש להם דלתות ניטלין גם הדלתות. לכך נלע"ד לישב פי' רש"י בע"א דרישא אסיפא קאי וה"פ כל הכלים ניטלין עם דלתותיהן דאין לך כלי בעולם שהוא חלוק עם דלתותיו שיהא הוא ניטל ולא דלתותיו אלא כולם ניטלין עם הדלתות וא"כ אין כוונת התנא שכל הכלים ניטלין דודאי יש הרבה כלים שאין ניטלין אלא כוונתו שכל הכלים אין חלוקים מדלתותיהן ואסיפא קאי ניטלין ודלתותיהן ומיירי בהנך שיש' להן דלתות דע"כ גם לפי' התו' צ"ל כן דגרסי כל הכלים הניטלין דלתותיהן עמהן וכי כל הכלים הניטלי' יש להם דלתות אלא ר"ל הנך שיש להם דלתות ה"נ לשיטתינו וכיון דעיקר כוונתו דאין לך כלי חלוק מדלתותיו ע"כ איש להן דלתות קאי וא"כ מה שכתב רש"י כל הכלים שיש להם דלתות הוא לישניה דידי' לישב איך קאמר כל הכלים ניטלין עם הדלתות וכי כולם יש להם דלתות ולכך פי' דאהנך קאי וכמ"ש דמוכח ממילא לא שכוונתו לישב קושית התוס' כדמשמע מפשטי' דלישניה דממילא נתישב כיון דרישא אסיפא קאי ודוק:

שם ד"ה לעולם קסבר יש בנין בכלים וכשניטלו מטלטלין קאמר ולא כפ"ה דמפרש כו' דלא יתכן לפרש כן נוטלין דסיפא ולע"ד קשה עוד לפי' אביי למאי הלכתא קתני שניטלו כלל פשיטא אי לא ניטלו אין צורך להחזיר ע"כ נלע"ד לפרש לשיטת אביי אליבא דמתני' דתנינן פ' בתרא דעירובין דף ק"ב דתנן מחזירין ציר התחתון במקדש אבל לא במדינה והעליון כאן וכאן אסור רי"א התחתון במדינה והעליון במקדש ואשידה תיבה ומגדל קאי כדאיתא התם בבריית' בהדי' וא"כ קאמר שניטלו לגמרי או העליון הוי נמי ניטלו לגמרי כמו שפי' רש"י ז"ל התם דכולו נופל אין מחזירין אבל אם לא ניטלו לגמרי ואע"פ שניטל קצת כגון ציר התחתון מחזירין וכר' יודא אתיא אע"ג דלא מפרש אביי דהא מני ר"י היא מה צורך לפרש דלא נחית כאן לפלוגתא דתנאי כ"א לפרש הברייתא דהכי ס"ל לברייתא ובכמה דוכתי פירש"י והתוס' ז"ל דאתי כתנא פלוני אע"פ שלא הוזכר בתלמוד ושל לול לא נוטלין פי' אפי' לא ניטלו לגמרי כיון דמחובר בארעא אסור כדאיתא התם ושל בור ודות לא יחזיר וע"כ אתחתון דאי אעליון גם בשידה תיבה ומגדל חייב חטאת לשיטת רש"י שם:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף