שיחה:בבלי/שבת/קכב/ב

האיסור בדלת לול של תרנגולים

תנינן במתני' דדלתות הבית שנתפרקו אינן מן המוכן והוו מוקצה. והנה הגמ' מייתי ברייתא דדלת של לול של תרנגולים לא נוטלין ולא מחזירין, ואמרין עלה בשלמא של לול של תרנגולים קסבר כיון דמחברי בארעא יש בנין בקרקע ויש סתירה בקרקע וכו'. ומבואר בלשון הגמ' דדין זה שיש בנין וסתירה בכלי המחובר לקרקע הוא חידוש, ולזה קאמר וקסבר כיון דמחברי וכו'. וכן ביאר הבית יוסף (סימן שח ס"ט), ועי"ש שכתב בדעת הרמב"ם דלמסקנא אין מקור לחידוש זה וקי"ל דבאמת אין בזה בנין וסתירה. ומעתה יש להקשות, למה לה לגמרא לפרש דיש בזה בנין וסתירה, ולחדש דקסבר דהוה כקרקע, הא לכאורה בלאו הכי נמי איכא למיסר נטילת וחזרת הדלת משום מוקצה, כדין המשנה דדלתות הבית שנתפרקו הוו מוקצה. [וכלפי זה נראה דפשיטא דדלת לול המחובר לקרקע הוה כדלת של בית דאין מוכן לטלטול. גם אם לול של תרנגולים לא חשיב כקרקע לדין בנין וסתירה. והרי כתב הח"א דגם דלת של כלי מוקצה הויא מוקצה, דאינה מוכנת אגב אביה, ולול מחובר ודאי נראה דהוה מוקצה (אפילו אי הוה ככלי), דאפילו בכלי כבד איכא שיטות דהוה מוקצה]. וכן יש להקשות על מה שכתב הרמב"ם (שבת פכ"ב הכ"ה) דאסור החזרת דלת של מחובר משום גזירה שמא יתקע, דתיפוק ליה דבלאו הכי אסור גם סתם טלטול דלת מפורקת משום מוקצה.

ויש שרצו ליישב הקושיא הראשונה למה לא מפרשת הגמרא האיסור משום מוקצה, דיש לומר דברייתא לא משמע דאסר הנטילה והחזרה מדין מוקצה, דאם כן אין זה איסור רק בנטילה וחזרה, אלא סתם טלטול נמי אסור. אמנם נראה דאין זה מיישב, דאם אכן איכא משמעות כזו, אם כן על הברייתא גופה תקשי דהרי אין האיסור דוקא בנטילה וחזרה, אלא אף בסתם טלטול. ונטילה וחזרה אסור ממילא כשאר טלטול מדין מוקצה. ולמה תני דרק נטילה וחזרה אסור. אמנם יש לדחות דאשמועינן דאיכא איסור מיוחד נוסף בנטילה וחזרה, דאסור נמי משום בנין וסתירה. וזה הוא איסור מדאורייתא. וגם אם נקבל תירוץ זה, אכתי לא נתיישב דעת הרמב"ם דבעי לגזירה שמא יתקע. ובדוחק יש לומר דאתי לומר דאיכא איסור נוסף משום גזירה, ואולי יש בזה נפקא מינה לאיסור גם במקום דליכא משום מוקצה.

ויש שרצו לומר דאם היה מותר להחזיר הדלת אם כן שפיר היתה חשובה מוכנת לטלטול גם כשהיא מפורקת, דמוכנת לטלטלה להחזירה למקומה.

אמנם יש לעיין טובא בזה, דאפילו להרמב"ם דטעמא דדלתות הבית הוו מוקצה רק משום דאין מוכנים לטלטול, הרי לכאורה הכנה לטלטול היינו בעיקר תשמיש הכלי שדרכו להיטלטל, אבל מה שעומד לעשות בו מעשה טלטול [חד פעמי] לקובעו במקומו בפשוטו לא חשוב על ידי זה דעכשיו הוא מוכן לטלטול. תדע דהרי דעת הרמב"ם דסולם של עלייה הוה מוקצה ומפרש המגן אברהם (סימן שח סקל"ח) דזהו אותו דין דדלתות הבית, ובודאי מ' דגם אם הסולם שוכב אסור לזוקפו, ולא אמרינן דהשתא הוא מוכן לאותו טלטול לזוקפו לעלייה.

אמנם יש לומר דלא קשה, דהנה הרי הדלת מותרת בטלטול במקומה לפותחה ולסוגרה, ורק לשאר טלטול אסורה, ומבארים העולם בזה דשאני הכנה דכלי מהכנה בדבר שאינו כלי, דכלי מוכן לכל טלטולים, שהוא בחפצא דבר המיטלטל, אבל דבר שאינו כלי שמכינו לאיזה תשמיש אין מועיל ההכנה אלא להתיר טלטול של אותו תשמיש שמוכן לו, ולא שאר טלטול. ומייתו בזה דינא דלא נתנו עצים אלא להסקה. ודינא דממלא אדם קופתו עפר.

[והנה זה ניחא לרש"י דדלת בית לא חשיבא כלי, אבל להרמב"ם דחשיבא כלי לכאורה קשה אמאי לא חשיב מוכן לטלטול הרי כלי הוא מוכן לכל טלטול. ויש לבאר בזה דכיון שדלת מחוברת ואינה ראויה כלל לשאר טלטולים לכן גריעא משאר כלים ואינה נעשית מוכנת לשאר טלטול. ומייתו בזה דברי המגן אברהם (סימן תקא ס"ז)^{[השלם מקור]} דאוכל אסור בהסקה כיון שאין עומד כלל להסקה אלא לאכילה]. והשתא י"ל דחזרת הדלת לציריה חשיב נמי טלטול של התשמיש שלה, ומותר כמו דמותר פתיחת הדלת וסגירתה. דלטלטול של התשמיש שלה היא שפיר מוכנת.

ולפי זה לא קשה מה דאקשינן דאם כן סולם של עלייה נמי יהיה מותר לטלטלו לזוקפו לתשמיש, דבאמת סולם דתשמישו במקומו ואינו מוכן לטלטול בדרך תשמישו, לא חשיב מוכן לטלטול, ולכן אסור לטלטלו למקום תשמישו, אבל דלת דדרך תשמישה על ידי טלטול של פתיחה וסגירה, אם כן מוכנת בעיקרה לטלטול של תשמיש, ולכן מוכנת נמי לטלטולה ליקחנה למקומה, דזה גם כן כמו טלטול של תשמיש.

ויש שרצו לומר על פי זה ליישב התימה הגדולה דאיכא בדעת הרמב"ם, דהנה הרמב"ם כתב דאין מחזירין דלתות המחוברות לקרקע גזירה שמא יתקע, ומבואר דסבירא ליה דליכא בזה משום בנין דאורייתא, ועיין בית יוסף וב"ח^{[השלם מקור]} מה שמבארים בזה כל אחד על פי דרכו, [וע"ע במאירי בסוגיין]. אמנם קשה דמאחר דכל האיסור משום גזירה שמא יתקע, אם כן אמאי אסור גם ליטול. ועיין בב"ח שכתב דאיכא נמי גזירה בנטילה שמא יטול דלת תקועה. ותימה דאם כן אמאי דלת של שידה תיבה ומגדל נוטלין, בכלים נמי נגזור שמא יתקע, דהרי הנוטל תקוע בכלים חייב משום סותר כמבואר ברמב"ם (שבת פ"י הט"ו) דהמפרק עץ תקוע הוה סותר. [ועי"ש בב"ח מה שכתב בזה, וצ"ע בביאור דבריו].

ולהנ"ל יש לומר דבאמת נטילה אין אסורה כלל משום סתירה, אלא האיסור הוא משום מוקצה, ורק חזרת הדלת אין לאסור משום מוקצה כיון שהוא נטילה לתשמישו וכמו שנתבאר, ובזה בעינן לטעמא דשמא יתקע, אבל נטילת הדלת אסורה בלא"ה משום מוקצה. משא"כ דלתות הכלים מותר ליטלן דאינם מוקצה, וכדין המשנה דדלתות הכלים שנתפרקו מותרים.

ויש להקשות על מה שנתבאר, דאם כן אמאי דלת הבית שנתפרקה אסורה לטלטול לגמרי, אמאי לא שרי מיהת לטלטלה לזוקפה כנגד הפתח, דהרי הדלת מוכנת שפיר לתשמיש של סגירת הפתח. [ובשיטה לר"ן ובמאירי מבואר דמיירי דהדלת עדין ראויה לתשמיש זה, ואפילו הכי אסורה]. ובשלמא לולא מה שנתבאר היה מקום לומר בזה דהדלת אינה מוכנת אלא לטלטול קלוש של פתיחה וסגירה במקומה כשהיא מחוברת לציריה, ולא לטלטול גמור ממקום למקום אפילו לתשמישה, אבל למה שנתבאר דמותר לטלטל הדלת לקובעה בציריה [לולא איסור בנין] מכח הכנתה לפתיחה וסגירה אם כן קשה. אמנם יש לומר דסגירת הפתח על ידי זקיפת הדלת כנגדו אין זה התשמיש שהדלת מוכנת לו, דהדלת מוכנת לתשמיש כדרכה כשהיא קבועה בציריה דוקא. בן עזאי (שיחה) 23:12, 4 ביוני 2020 (UTC)

קישורים חיצוניים

ודלתותיהן עמהן אע"פ שנתפרקו דיון לגבי אצבע קטועה שעומדים לתופרה בפורום לתורה. 13:50, 12 בספטמבר 2022 (IDT)