חתם סופר/שבת/קכב/ב

חתם סופר שבת קכב ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כל הכלים ניטלין בשבת. עיין מ"ש ר"ן דרש"י נשמר מקושי' תוס' דמיירי מכלים שיש להם דלתות שעשוים להניח חפצים בתוכם וכולן מלאכתם להיתר. ולכאורה תוס' לטעמי' לעיל מ"ד ע"ב סוף ד"ה הא וכו' שגם רש"י ס"ל דמטה שיחדה למעות הוה כסיכי זיירי ומזורי ע"ש. וא"כ ה"נ מי לא עסקינן דדלתות שידה ותיבה שנתיחדו למעות דלכ"ע אסורין לטלטל. מיהו אין דבריהם שם מוכרחים דרש"י ס"ל הכי ע"ש מגיני שלמה בישוב קושי' תוס' אפירש"י ד"ה ומה נר וכו' א"כ רש"י ס"ל כהרי"ף ורמב"ם דלר"ש מותר אפילו יחדו למעות וא"כ א"ש מתני' כל כלים שיש להם דלתות הוה מלאכתם להיתר אפי' יחדום למעות. אך לפ"ז יש להקשות מאי פריך ולא מיבעיא נתפרקו בחול וכו' בודאי הכי הוא דלא מיבעיא נתפרקו הדלתות בחול א"כ כבר נתבטלו מיחוד מעות דכיון דנפתחו דלתותיהם שוב לא יתן בהם מעותיו וכעין שכ' רמ"א סי' ש"י סעיף ז' בכיס שפתחו מלמטה וכו' ע"ש וה"נ דכוותי' וא"כ לא מיבעי נתפרקו בחול דבטל יחוד שלהם שאפי' ר' יהודה מודה אלא אפי' נתפרקו בשבת וב"ה עדיין לא בטל יחוד שלהם מ"מ שרו דמתני' כר"ש וצ"ע לכאורה. וי"ל דבגליון משניות תוס' חדשים דקדק מה לשון ודלתותיהם עמהם דקתני. ולפע"ד מתני' מילי מילי קתני כל הכלים שיש להם דלתות אפי' שיחדום לחפצי מוקצה ניטלים הכלים ההמה אע"פ שדלתותיהן עמהן ולא נתפרקו והרי עדיין עומדין הכלים לתשמישם שיחדום למוקצה מ"מ מותר לטלטל אותן הכלים כר"ש וכן משמע לשון רש"י שכ' ודלתותיהן שיש להם ב' צדים וכו' עיין היטב. ושוב תני היתר הדלתות בפ"ע ואמר אע"פ שנפרקו מותר לטלטל בפני עצמם. והשתא כיון שכבר נשמע מרישא היתר טלטול הכלים המיוחדים למעות עם דלתותיהם תו פריך שפיר אסיפא ואפי' נתפרקו לא מיבעי בחול וכו' וא"ש וכן משמע מלשון תירוצו של אביי שהאריך ואמר ב' פעמים ניטלין בשבת ש"מ תרי בבות נינהו רישא בהיתר כלים עם הדלתות וסיפא היתר דלתות בפני עצמם:

שמא יתקע. הרי"ף מייתי הך טעמא גם אלול של תרנגולים ועיין ר"ן ולכאורה מלשון ש"ס דקאמר בשלמא של לול וכו' קסבר כיון דמחברי וכו' משמע שאין סברא זו פשוטה. וא"כ למסקנא י"ל נהי בקרקע ממש הוה חזרת דלת בנין בלא ובכלים ממש אפי' יתקע לא הוה בנין בכלים אלא משום מכה בפטיש וליכא למגזר בנטילה דמחזי כסותר דהרי לא שייך בהו בנין וסתירה בכלים. מ"מ בלול דמיחבר בארעא נחתינן דרגא דאי תקע חייב משום בונה וממילא בנטילה מחזי כסותר בנין. וא"ש הרי"ף מיהו רמב"ם לא מתיישב בכך ועיין כ"מ ולח"מ פרק כ"ה מהל' שבת ויש לדחוק:

קורנס של אגוזים לפצע בו אגוזים וכו' מה שהקשו תוס' מכלי קיואי וכובד עליון ותחתון מפירש"י שם משמע דבהא גופא מספקי' לי' אי מיקרי כלי שמלאכתו לאיסור וממילא אסור אפי' לצורך מקומו לרב יהודה. או לא הוה כלי שמלאכתו לאיסור ע"ש ולק"מ קושי' תוס'. ומשמע מזה דסתם כלי אע"פ שרגילין לעשות בו מלאכת איסור כל שאינו מיוחד בהדי' לכך לא מיקרי מלאכתו לאיסור ועמ"ש לקמן אי"ה מחט שניטל חררה ע"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף