מגיני שלמה/כתובות/מח/א
מגיני שלמה 
כתובות מח א
ד"ה ראב"י עד וא"כ תימא ברייתא דלעיל כמאן אתיא לעד"נ לתרץ דברייתא אתיא כר"מ דלקמן פ' אע"פ דקתני המקדיש מעשה ידי אשתו הרי היא עושה ואוכלת המותר ר"מ אומר הקדש א"כ ס"ל לר"מ דתקנו מעשה ידיה תחת חיוב הבעל לכל חד כדאית ליה או תחת מעה כסף או תחת מזונות ולמ"ד מזונות דאורייתא נהי וודאי דגם לדידיה אית ליה דתקנו לו מעשה ידיה דהא ר' אליעזר דאית ליה הכא מזונות דאורייתא ס"ל ריש פ' האשה רבה בעלה הראשון זכאי במציאתה ובמעשה ידיה והוא ר' אליעזר בן שמוע דפליג התם בהדי ר' יוסי ור' שמעון חביריו מ"מ למ"ד מזונות דאורייתא ס"ל דלא תקנו מעשה ידיה תחת מזונות דמשמע שהוא פרעון למזונות דלא תקנו פרעון כיון שהוא מן התורה דהא לא תקנו תחת כסותה כלום לכ"ע אלא שתקנו מעשה ידיה ומציאתה הכל משום איבה כמו מציאתה לד"ה שאינו תחת מזונות כ"א משום איבה דהא לאו דעתיה עלויה וכבר הארכתי בזה בקונדרסי ואף שמדברי התוספ' פ' מציאת האשה לא משמע כן כבר יישבתי הכל לע"ד וא"כ ר"מ דקאמר לקמן דתקנו מעשה ידיה או תחת מ"כ או תחת מזונות ע"כ ס"ל דמזונות דרבנן ונ"ל להביא ראיה לסברא הנ"ל מריש האשה רבה שהבאתי לעיל דס"ל לר"א דהראשון זכאי במציאתה ובמעשה ידיה כו' וצריך טעם למה נהי דלא קניס ר"א כדאית' התם מ"מ כיון דלית לה מזוני מעשה ידיה למה תהא שלו כדאמר התם ת"ק בהדיא אלא ר"א לטעמיה דס"ל מזונות דאורייתא ואין מ"י תחת מזונות ולדידיה לא קנסו:
ד"ה דאורחיה דידיה נ"ל דאורחיה דידיה אין פירושו שדרך משפחתו בשני חלילין אלא ר"ל שדרך משפחתו בחלילין ומקוננות כ"א וא' לפי השגת ידו דאין סברא בעיני שכל המשפחה יהיו נספדין בדרך א' כנכבד כנקלה אלא שלכל א' יש מקוננות לזה יותר מחבירו וקאמר ר"י דאפי' שאין ידו משגת לא יעשה פחות מסך זה דפחות שבמשפחתו ברור שאין לו פחות מזה וכ"ת נחזי היכי נהיגי בפחות שבהם די"ל דקמ"ל ר"י דאם נהגו בפחות מזה אינו מנהג ולא אזלינן בתרי' וכיוצא בזה תירץ ר"ת ז"ל ריש פ"ק דב"ב עו' י"ל דקמ"ל דלא צריכי לחקור ע"ז כלל דמסתמא לא עבדי פחות גם לא הבנתי מאי קושיא דאיך ליתני מכדרכו דמשמע אפי' אם אורחי' דידיה ביותר מב' חלילין מחויב העני ללות או להשכין כסותו לעשות כן וזה אינו דכולי האי לא אטרחוהו רבנן אבל ב' חלילין מחויב לעשות אפי' עני ביותר מחויב ללות או להשכין כדאשכחן גבי ד' כוסות תנן נמי הכי אפי' עני שבישראל כו' ואה"נ דעשיר שידו משגת מחויב לעשות כדרכו כיון שעולה עמו אפי' לאחר מיתה ולא תני ב' חלילין כ"א משום עני כמ"ש ואל אלקים יודע כי ימים רבי' אח"כ מצאתי בהדיא בטור סי' פ"ט שכתב דעשיר לפי כבודו ועני לא יפחות כמ"ש:
ד"ה מי שהלך למ"ה עד אבל ק' לרשב"א כו' נ"ל לישב דהמקשן היה סובר דלפי כבודו לא למעליותא קאתי שהיא עולה עמו דא"כ הל"ל אף לפי כבודו דהא במסקנ' מגי"ה דברי רב הונא אימא אף ולא קאמר מאי לפי כבודו אף משמע דפשטיה מלתא דרב הונא משמע דווקא א"כ לא היה המקשן יכול לישב כ"א דלגריעותא קאתי שאם כבודה גדול מכבודו קוברין אותה לפי כבודו דווקא דיורדת עמו אבל אם כבודו גדול פשיטא דאינה עולה עמו וכן נראה מדברי רש"י ז"ל שפי' הא ודאי אינה יורדת עמו דאפי' למ"ד אינה עולה כו' ולמה לא פירש כפשטיה דכיון דאמר רב הונא לפי כבודו א"כ היא עולה עמו וכ"ש שאינה יורדת עמו כדפריך המקשן אי דאורח' מ"ט דת"ק משמע דפשיטא כמ"ש התוס' ז"ל אלא ע"כ ס"ל לרש"י דלפי כבודו נוכל לפרש לגריעותא ולכן סבר המקשן כיון דנוכל לפרש דברי ר"ה בדוחקא ודאי דווקא קאמר מדלא קאמר אף וא"כ פריך הא מהי תיתי דהא ליכא למ"ד וכדפי' רש"י עוד י"ל דקשה ליה למקשן אי ס"ד רב הונא אף קאמר ה"ל למפסק כר"י דמתני' סתם ולמה קאמ' מלת' באפי נפשיה אלא ע"כ לגריעות' קאתי או אפי' למעליותא ס"ל דעולה עמו גם יורדת עמו ולכן פריך הא מהי תיתי. ומשני דהא קמ"ל עולה עמו פי' דממתני' לא שמעינן מידי ולא ידעינן איך קאמר ר"י אי ס"ל דגם עולה עמו או לא ס"ל רק דאינה יורדת עמו ומיירי באורחא דידה ולא אורחיה דידיה וכדס"ד דמקשן ולכן קאמר מלתא באפי נפשיה לאשמעינן פירושא דמתני' וכיוצא בזה אמרי' לקמן פ' אלמנה דקאמ' מילתא באפי נפשיה וקמ"ל שינויא דמשנינן שינויא הוא ובכמה דוכתי עוד י"ל דקמ"ל דעולה עמו לעולם אפי' הלך למ"ה ואינו אצלה וכמ"ש התוס' גבי ירידה דזה הוי רבותא טפי כשהוא אצלה ואינה יורדת עמו דכשאינו אצלה לא הוי רבותא כולי האי דלמה תרד עמו אם אינו אצלה ה"ה איפכ' הוי רבותא להפך דאם הוא אצלה פשיט' דעולה עמו אלא אפי' אינו אצלה נמי דהכי צ"ל ע"כ לפי' התוס' דגרסי איפכ' וק"ל והשת' א"ש מאי דקשה קצת למה ליה לתרצן לשנויי דהא קמ"ל דמי בקש זאת מידו אלא עיקר קושי' המקשן היתה מאי קמ"ל מתני' היא כר"י וה"ל למפסק הלכה ולכן משני וק"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |