חתם סופר/כתובות/מח/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
פני יהושע
הפלאה
חתם סופר
רש"ש

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


חתם סופר TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png מח TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ראב"י אומר שארה וכו' כ' תוס' מזונות אתי' בק"ו מכסותה. לכאורה אין זה פשוט כל כך עיי' ב"ב ט' ע"א לרב הונא פשוט דליכא קל וחומר. אלא אפי' לר' יהודה. י"ל ר' יהודה לא קאמר אלא למי שנפל ליד הגבאי אם לא יתן לו יצטער. אבל השתא דהגבאי נותן לכל מי שצריך למי דלא ספקא מעשי ידיו למזונות א"כ איכא למימר דאיכא על הבעל חיוב כסות טפי מחיוב מזונות ועיי' ספ"ק דגיטין י"ב ע"א. מיהו התוס' מייתי שפיר הך ק"ו לראב"י דמפיק מקרא דקפיד לתת כסות לפי שארה ועונתה לזקנה וילדה וכו' ומדקפיד כולי האי מזונות ק"ו גמור:

ומ"מ למאי דתני ר' יוסף דשארה אעונה דתשמיש קאי. א"כ אפי' אי מפרשינן כסותה כפשוטה כסות ממש היינו שלא יניחנה ערומה אבל לא צריך ליתן לה כסותה לפי שארה ועונתה. וממילא ליכא ק"ו למזונות. ונשאר בידינו כסות ועונה מן התורה ומזונות מדרבנן וזה כדעת רוב הפוסקי' ולא נצטרך למ"ש רמב"ן דכסות נמי אעונה קאי כמ"ש ר"ן בשמו וק"ל:

מסייעא לי' לר"ה. עיי' מג"א סימן ר"מ ס"ק כ"ב:

אבל לא בניו ובנותיו ולא דבר אחר. לר' יוסף דדבר אחר צדקה. הוי שפיר לא זו אף זו לא מיבעי' בניו ובנותיו אין מפרנסי' דצרכיהם מרובי' אלא אפי' צדקה דקייץ כמה נותני' מנכסי' אלו מהריווח כל שנה. אפ"ה אין נותנים. ולעיל בנשתטה הוה ג"כ זו ואין צ"ל זו לא מיבעי' בניו ובנותיו מפרנסי' אלא אפי' אחר שכבר פרנסו בניו ובנותיו מנכסיו עוד נותני' צדקה מנכסיו נוסף על מזונותיהם של אלו. אלא לר"ח להפוסקי' דקאי אבריית' וכמ"ש תוס' א"כ ע"כ צ"ל דתכשיט יותר סברא ליתן מלזון בניו ובנותיו. א"כ בנשתטה אחר שכבר אמר שזינן בניו מכ"ש שנותני' תכשיט. א"כ ע"כ דבר אחר הוא צדקה נמצא מודה ר"ח בנשתטה שנותני' אפי' צדקה וכהרמב"ם סוף הלכות נחלות ועיי' ר"ן:

ומ"ש כ"מ סוף הלכות נחלות הנ"ל דבהלך למה"י י"ל שמא נתן צדקה במקומו משא"כ נשתטה יש לעיין קצת. דלע"ד נראה בהיפוך דנשתטה פטור מכל המצות וע"כ נאמר עכ"פ נתחייבו נכסיו לשאת בעול עם הציבור שיפסקו עליו צדקה. א"כ מי שהלך למה"י ונשארו נכסי' ממנו פה נתחייבו לשאת בעול עם הציבור. והוא גם הוא יודע במקום שהוא שם שנוטלי' מנכסיו במקומם כראוי ואינו נותן עליהם שם:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף