מגיד משנה/שכנים/ט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מגיד משנהTriangleArrow-Left.png שכנים TriangleArrow-Left.png ט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
מהר"ם פדווא
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

לא יחפור אדם בור ולא שיח ולא מערה וכו'. משנה פ' לא יחפור (בבא בתרא דף י"ז) ובגמרא מתבאר.

ומ"ש וסד בסיד. לומר דתרתי בעינן הרחקה וסיד והוא בעיא בגמ' (דף י"ט) ואמרו פשיטא דתרתי בעינן דאי ס"ד וכו' ונדחה זה שם אבל כתבו המפרשים ז"ל דכיון דכך אמרו דפשיטא דתרתי בעינן הכי קי"ל וזה דעת המחבר:

ב[עריכה]

מרחיקין את הגפת ואת הזפת וכו'. משנה (דף י"ז) ופירוש גפת פסולת של זיתים שנתעצרו בבית הבד. ופירוש סלעים אבנים שהאש יוצאה מהן שכל אלו קשין לחומה שמוציאין הבל (מן הכותל) ע"כ לשון רש"י ז"ל:

מרחיקין את הזרעים וכו'. משנה שם.

ומ"ש ואת הגומא שמתקבצין בה מימי רגלים. לשון המשנה מי רגלים ופירשו בגמרא שופכין ופירשו רש"י ז"ל ואבן מיגש ז"ל מי רגלים שמתקבצין בכלי לא יהא שופך אותן בבת אחת וכוונת המחבר היא דוקא שיש שם גומא שנשפכין שם וכתבו ז"ל מהא שמעינן דשופכין דמיא בעלמא שרי שלא אסרו אלא כעין נברכת הכובסין דקוו וקיימי א"נ כחול לח לפי שהלחלוחית אינו מתייבש במהרה אבל שופכין דעלמא עוברין הן לשעה ומתייבשין ואין חוששין להם ע"כ ולפי דברי המחבר שפירש גומא שמתקבצין בה צ"ע למה אמרו דוקא מי רגלים שהרי בגומא קוו וקיימי ומסתברא דאפילו בכל מים יש להרחיק ויש לומר דאע"ג דקוו וקיימי כיון שאינו תדיר כמו כובסין אין צריך להרחיק כשאר מים:

ג[עריכה]

מרחיקין את הרחיים מן הכותל וכו'. משנה (דף י"ז) והטעמים הם בגמרא (דף כ' ע"ב) יש רחיים שיש בהם משום נדנוד ויש שיש בהם משום קול לבד:

ד[עריכה]

מרחיקין את התנור מן הכותל ג' טפחים וכו'. משנה שם. ופירוש שהן ארבעה משפתו לפי שהתנורין שלהן היו רחבין מלמטה ומתקצרין מלמעלה ובחידושי הרשב"א ז"ל ירושלמי רבי יהודה בן פזי אומר מן השפה החיצונה ולפנים ורבנן אמרין מן השפה הפנימית ולפנים ומסתברא דהלכתא כרבנן דרבים נינהו ועובי כותלי התנור מכלל שיעור השלשה טפחים עכ"ל וכל אלו ההרחקות הנזכרות כאן מן הכותל אם אין שם כותל א"צ להרחיק ואפילו בנה שם אחר מכאן כותל וכן כתב ר"ח ז"ל. ואע"פ שהלכה כרבא דבשדה העשויה לבורות צריך להרחיק כמו שיתבאר ולדידיה כל אלו ההרחקות ה"ה אם אין שם כותל כדאיתא בגמרא אין הלכה כמותו אלא בבור בלבד וזה נראה דעת המחבר ויש חולקין:

ה[עריכה]

אבן שהכובס מכה הבגדים עליה וכו'. ברייתא ומימרא שם ולשון הגמרא מהנדיין ופירושו כפירוש רבו ז"ל:

ו[עריכה]

לא ישתין אדם וכו'. ברייתא שם ובהלכות וכתבו ז"ל שאין חילוק בין כותל לבנים לכותל אבנים אלא בהשתנת מים אבל בשאר כל ההרחקות הכל שוה וזה דעת המחבר ז"ל:

ז[עריכה]

מרחיקין את הסולם מן השובך וכו'. משנה שם (דף כ"ב:):

ח[עריכה]

ומרחיקין את הכותל מן וכו'. עד הואיל והחזיק בה. שם משנה. וממ"ש המחבר הואיל והחזיק בה נראה שכיון שהחזיק במזחילה נקנה לו מקום חבירו שצריך להרחיק ארבע אמות כדי שיוכל לזקוף הסולם ויש לי להקשות מן הסוגיא שהבאתי למעלה פ"ח שאומרת שיכול לבנות תחתיה חוץ ממזחילה של בנין מפני רעת הכותל. ויש לתרץ דבנין שתחתיה אינו מעכב על הסולם אבל סמוך לה מעכב אלא א"כ הרחיק. ומ"מ חלקו עליו ואמרו דדוקא בשהחזיק שלש שנים לתקן המזחילה שלו דרך חצרו של חבירו אי נמי במתנה בפירוש ומתוך כך צריך להרחיק כותלו משם ארבע אמות אבל במחזיק במזחילה אפילו כמה אינו מוחזק לתקנה מצד חצרו של זה שלא הוחזק אלא לשפיכת מימיו אבל לתקנה ולזקוף מצד חצרו של זה את הסולם לא אלו דבריהם ז"ל והרשב"א כתב בסוף ימיו שהדין כדברי רבינו דמזחילה חזקה לעצמה לכל תיקונה דאי לא מתקן לה גם היא אינה מקלחת וחזקת מים אין כאן הא למה"ד לחלון העשוי לאורה שהיא ראייה להרחקת כותל ארבע אמות בחצר חבירו ומזחילה גם כן להרחקת ד' אמות ע"כ:

ט[עריכה]

ראובן שהיה כותלו סמוך לכותל שמעון וכו'. משנה וגמרא שם (דף כ"ב) ודבריו כדברי רבו ז"ל וביאורן שהכותלים הם כגון (הצורה שבדף למטה) וכ"כ רבו ז"ל בפירושיו. וראיתי מי שכותב בשמו של אבן מיגש ז"ל שהוא מצריך להרחיק כותל שני של ראובן מכותל ראשון שלו ארבע אמות ואינו מספיק בהרחקתו מכותל שמעון לבד ולא נראית כן כוונת המחבר ולא מצאתי כן בפירושי הרב ז"ל. ובהשגות א"א לא מחוור לענין הגמרא וכו'. ואין זו קושיא דמעיקרא כי אקשינן וקמא היכי סמך הוה ס"ד דכותל ראובן לא היה כמין גם לכותל שמעון אלא כנגדו ממש ועל זה היו מקשים היאך סמכו בקרוב ד"א. ותירצו שלא היה אלא כמין גם דהיינו מן הצד ולפיכך הותר לסמכו וזה פשוט לפי שיטה זו. ומ"מ שיטות אחרות נאמרו בפירוש המשנה והגמרא. ויש מקשים במה נשתעבד ראובן לשמעון בהרחקה זו ופירשו שהמשנה היא דוקא בלוקח מן המלך דבסתמא נשתעבדו לו ארבע אמות קרקע חוץ לכותלו לדוושא וחבירו הלוקח מן המלך צריך להרחיק ארבע אמות שכבר נשתעבדו לו ע"כ:

במה דברים אמורים בכותל גינה וכו'. מפורש שם. ופירוש בכותל גינה אפילו בעיר ישנה מרחיק ופירש"י ז"ל כותל גינה מפני שאין דשין אותה מבפנים צריכה דישה מבחוץ:

וכן אם לא היה באורך כותל שמעון וכו'. זה לא מצאתי מבואר ובהשגות א"א סברא יפה היא ע"כ:

י[עריכה]

מי שבא לחפור בור וכו'. מחל' אביי ורבא שם (י"ז:) ופסק כרבא וכלשנא בתרא.

ומ"ש המחבר ואם ימלך חבירו וכו' צריך להרחיק ו'. לא נתבאר בגמ' אבל כך היא סברת רבו וקצת מן המפרשים ז"ל. ויש חולקים ואומרים דאינו מרחיק אלא ג' כדינו ואומר לו לראשון לא דייך שלא הרחקת מן המצר שלי אלא שתזקיקני להרחיק ולכנוס בתוך שלי יותר מדיני ע"כ דבריהם:

יא[עריכה]

הבית והעלייה וכו'. שם (דף כ' ע"ב) משנה. ויש מי שכתב שלא אמרו אלא בתנורים שלהן שפתחן למעלה ומפני השלהבת העולה אבל בשלנו שפתחן מן הצד למעלן כלמטן שלשה טפחים ודנחתומין ארבעה ע"כ דבריהם ודין למטה יתבאר בסמוך:

וכן לא יעמיד בעל העלייה תנור עד שיהיה תחתיו ד' טפחים. לפי המשנה והגמרא בתנור שלנו ג' טפחים ושל נחתומין ארבעה וכן ראוי להיות בספרי המחבר ובפירוש אמרו שם בגמרא דתנור שלנו ככירת נחתומין:

ואע"פ שהרחיק וכו'. במשנה כת"ק דלא כרבי שמעון וכן פסקו בהלכות:

יב[עריכה]

מי שהיתה לו וכו'. משנה וגמרא שם:

לפיכך אם היה [אוצר] יין בא"י וכו'. משנה שם ובגמרא העמידוה דוקא בא"י:

ואם הוחזקה וכו'. ברייתא שם:

יג[עריכה]

כיבד בעל הבית וכו' עד סוף הפרק. בעיא דלא איפשיטא. וכתב הרב ז"ל דמספק אין לו להזיק חבירו ואם עבר ועשה המוציא מחבירו עליו הראיה ופירושו בכולן כפירוש רבו בשם רי"ף ז"ל.

ומה שכתב או שעשה בעל החנות מחילה. הוא פירוש למה שאמרו בגמרא בנה עלייה על גבי ביתו וכן פירשה ר"ח ורבו ז"ל. ורש"י פירש לענין קדימת האוצר. ופירוש שדרכן היה לעשות עליות עליונות לאוצר וזה בנה עליות לאוצר קודם החנות אבל לא אצר בה עדיין וזו היא השאלה אם יש לו דין קדימה ולזה הפירוש הסכימו קצת מן האחרונים ז"ל:

Information.svg

מהדורה זמנית - הבהרה
אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות

הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף