מגיד משנה/מכירה/ח

מגיד משנה ‏ מכירה ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

המוכר שדה וכו' והיה יוצא ונכנס ותובע שאר הדמים. ברייתא בפ' השוכר את האומנין במציעא (דף ע"ז ע"ח) ולשון הגמרא עייל ונפיק אזוזי, וכתב הרשב"א ר"ח כתב עייל ונפיק אזוזי דלא קנה בדגלי דעתיה דלא מזבן לאשתלומי דמי למחר וליומא אחרינא בלא נחיצותא אלא בנחיצותא וזה נכון ע"כ:

אפילו לא נשאר וכו'. מפורש בגמרא בעובדא דחמרא:

ואע"פ שכתב וכו'. זו היא פשטה של ברייתא בין שאמר לו לך חזק וקנה בין שהחזיק בפניו בסתם:

ב

חזר בו הלוקח יד מוכר וכו'. מפורש בברייתא רצה אמר לו הילך מעותיך רצה אומר לו הילך קרקע כנגד מעותיך מהיכן מגבהו מן הזבורית והרמב"ן ז"ל פירש בקדושין שהרי זה כגביית חוב אלא שהוא מן הזבורית שבה ושמין לו כשער של עכשיו לא לפי הפסק:

ואם חוזר בו וכו'. ג"ז באותה ברייתא מגבהו מן העידית ואמרי' עלה מן העידית שבה ואף זו פירש הרמב"ן ז"ל ששמין לו כשער של עכשיו:

אם לא היה וכו'. גם זה מפורש בגמרא ובהלכות שם בהשוכר:

ג

מכר שדהו מפני וכו'. גם זה מפורש בגמרא ובהלכות:

ד

וכן הדין וכו'. דין המטלטלים ג"כ שם (דף ע"ז) ובעל המאור פירש בשלא משך ולענין מי שפרע דאי בשמשך בכל גוונא קנה לדעתו כתבו הר"א והרמב"ן והרשב"א ז"ל דכי אמרינן במטלטלין שיכול לומר לוקח כשהמוכר חוזר בו תן לי מהם נגד מעותי וכן שהמוכר יכול לומר כשלוקח חוזר הילך נגד מעותיך דוקא במטלטלין הראויין ליחלק כגון פירות וכיוצא בהן אבל בעלי חיים כגון פרה וחמור וכל כיוצא בזה שאינו בשום צד ראוי לחלוקה כל היכא שמוכר יוצא ונכנס על מעותיו יכול כל אחד לחזור בו לגמרי וחוזרין המעות ללוקח ואינן שותפין במכר והראו פנים לזה ועיקר:

ה

לקח שוה מאה וכו'. מן הדומה שגרסתו אינו שוה לגרסתנו והוא גורס זבין שוה מאה במאתים וקא עייל ונפיק אזוזי כמוכר שדהו וכו' תיקו, אבל גרסת ספרינו כך פשיטא בעי לזבוני במאה ולא משכח (לזבוני במאה) [וזבין במאתים] וקא עייל ונפיק אזוזי לא קני אלא בעי לזבוני במאה ולא אשכח ואי (הוה) טרח הוה משכח (במאה) ולא טרח וזבין במאתים וקא עייל ונפיק אזוזי מאי וכו'. ופירש"י היה צריך למאה זוז ורצה למכור שדה במאה זוז ולא מצא לה לוקחין ומכר גדולה במאתים לא קנה, זהו פי' מאי דפשיטא להו ופירוש הבעיא כך ולא אשכח ולא מצא לה לוקחין מיד ואילו טרח טובא לאהדורי אחר לוקחין הוה משכח לוקחין שדה קטנה ולא טרח שהוקשה לו הטורח ומכר גדולה במאתים ועייל ונפיק אזוזי מאי כמוכר שדהו מפני רעתה דמי כיון דמשום טרחא דאהדורי אחר לוקחין הוקל לו למכור את זו בלא דוחק מעות ש"מ לאו חביבה היא עליו עכ"ל:

ו

הקונה דבר מחבירו ונתן לו המעות וכו'. זה מבואר בסוגיא דהאיש מקדש (דף מ"ז) ושוין במכר שקנה דרב הונא מוקי לה בכה"ג דנמצא מנה חסר דינר וקנה ופשוט הוא שם ובודאי שאין לו דין נותן מקצת הדמים אלא כאילו נתן כלם ומחזיר השאר זה דעת המחבר ופט"ו יתבאר יותר:

ז

האומר לחבירו כשאמכור שדה זו וכו'. עובדא פרק השוכר את הפועל בע״ז (דף ע"ב) ואיתא בהלכות פ' בית כור (בבא בתרא דף ק"ד) ודוקא כשאמר במאה זוז אבל התם כגון כשאמר לו כשאמכרנה יהיה מכורה לך שלא פסק הדמים הרי מכורה לאחרון דכל שלא פסק לא סמכא דעתיה והכי איתא התם בגמרא ובהלכות.

ומ"ש אמכרנו לך עכשיו וקנו מידו. הוא פירוש הגאון רבינו האי וכן בהלכות בבית כור וקיימא לן דכל הני שמעתתא כלהו בדאמר ליה מעכשיו וקנו מידו ע"כ. והרב רבינו שלמה בן אדרת ז"ל כתב בשם רב האי והקרקע עומד ביד הלוקח וכן כתוב בעיטור בשם רבוואתא:

מכרה ביתר על מנה קנה האחרון וכו'. מפורש בגמרא האי זוזי אנסוה, ופירש המחבר שהרי זה כמי שנאנס ומכר דלא קנה קמא דאונסא לא מסיק איניש אדעתיה עד דמקבל עליה בפירוש כל אונסא דאתיליד וזה דעת הרמב"ן ז"ל והוציא הרב מתוך פירוש זה שאם אמר לו בפירוש אם אני מוכרה לעולם אפילו בכמה לדידך מזביננא לך במאה קנה דהוה ליה כמאן דמקבל עליה כל אונסא דמתיליד גם הרשב"א ז"ל כתב כן בשמו:

ח

אמר כשאמכרנה וכו' ב"ד של שלשה. לשון הגמרא בדשיימי בי תלתא אפי' תרי מגו תלתא ופירש המחבר בי תלתא ב"ד של ג' וכיון דאמר בי תלתא דין שומא זו כדין אחר שהולכין אחר הרוב:

אמר לו כמו שיאמרו ג'. פי' ולא הזכיר ב"ד ה"ז לא ירד לדעת הרוב אלא לדעת כולם, ויש מפרשים שהחילוק הוא בין בדשיימי לכדאמרי דשיימי משמע דין שומא שהוא אחר הרוב כדאמרי עד שיאמרו כולם:

וכן אם א"ל כשישומו אותה ב"ד וכו'. שם בדשיימי בי ארבעה, והטעם לדעת המחבר שכיון שירד לדעת יותר מב"ד אדעתא דכולהו אמר אע"פ שהזכיר ב"ד:

שמו אותו ג' או ד' ואמר המוכר וכו'. מפורש שם בהשוכר פסק הלכה בגמרא ואיתא בהלכות פרק בית כור:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף