מגדל עוז/שבת/כח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ שבת כח

א

כל בית דירה עד חוץ מבית דירה זה. פ' כיצד מעברין (דף נ"ה):

ב

היה בית זה קרוב למדינה עד או יתר. פ' עושין פסין (דף כ"א):

ג

וכן בה"כ עד ד' אמות. פ' כיצד מעברין:

והבורגנין עד מצטרפין עמה. כתב הראב"ד ז"ל בעיא ולא איפשטא היא ולחומרא עכ"ל: ואני אומר זה כתב הראב"ד ז"ל משום דגרס פרק כיצד מעברין גמרא מתניתין דהיתה עשויה כקשת וכו' בפיסקא מאי גדודיות שלש מחיצות שאין עליהן תקרה איבעיא להו שתים ויש עליהן תקרה מהו ת"ש אלו שמתעברין עמה עד קתני מיהא נפש שנפרצה משתי רוחות אילך ואילך כלומר שאין מתעברין עמה מאי לאו דאיכא תקרה פירוש ואפ"ה אין מתעברין עמה ובעיין איפשטא ודחי לא דליכא תקרה פי' אבל אי איכא תקרה אכתי מיבעיא ולא איפשטא ודעתו להחמיר דכל ספיקא דאיסורא לחומרא ורבים עמדו בשטת ר"מ ז"ל ולקולא משום דהוי ליה ספיקא דרבנן כדקיי"ל תחומין דרבנן וכ"ש בעירובין דהלכה כדברי המיקל וכן היה דעתי כמה ימים. עוד שבתי לסייע עוד דלאו דחייה היא אלא קים ליה הכי בודאי דהכל תלוי במקורה וכדפרישנא בסוגיין דשמעתין קיימתא דב"ב ודחי ליה בקיום לגבי מחיצה והיזק ראיה וכמה מקומות וכן מצאתי בירושלמי דגרסינן תאני בשם ר"י אף זיזיה וכותליה נמדדין עמה רב הושעיא בעי אויר חצר מהו שימדד עמה נשמעינה מן הדא בית שנפרץ מרוח אחת נמדד עמה משתי רוחות אינו נמדד עמה רב אבון בשם ר"י בשניטלה קורתו אבל אם לא ניטלה קורתו נמדד עמה ומהדר תלמודא התם לאקשויי אם בשניטלה קורתו לאו כאויר חצר הוא ופריק תמן הוקף לבית דירה ברם הכא לא הוקף לבית דירה ע"כ. למדתי ממנו כי כשיש שם תקרה נמדד עמה וכשאין שם תקרה אינו נמדד עמה וכדדחי תלמודא בבלאה וכדמשמע פשטיה דברייתא דבעי למפשט מינה וגם ראיתי כן לר"י אלפס ז"ל שהשמיט הבעיא לגמרי והביא הברייתא כפשטה להשמיענו דעת המפורש לר"מ ז"ל שהוא עיקר:

והמערה שיש בנין על פיה עד וחוצה לה אלפים אמה. פרק כיצד מעברין:

היו שלשה כפרים וכו' עד מחוץ לשלשתן. פרק כיצד מעברין:
כתב הראב"ד ז"ל כמדומה אני שטעה טעות גדול וכו' אין נחשבין שלשתן כאחת ע"כ: ואני אומר לא הבנתי מה טעות יש בזה לא גדול ולא קטן ואדרבה עיקר התלמוד ולשונו כלשונו וכדמפרש רב הונא למתניתין דפרק כיצד ולמתני' דפ' כיצד מעברין כי בעא לאותוביה מינה בגמרא כי פליגי בהדיא רב חייא בר רב ואסיק אמר לך רב הונא הא אתמר עלה אמר רב אידי אמר רבי חנינא לא משולשין ממש אלא כל שאילו מטיל אמצעי ביניהן ואין בין זה לזה אלא קמ"א ושליש ונראה כשהן משולשין ופירשוה רש"י ורבותינו בעלי התוס' ז"ל בין זה לזה בין כל אחד מן החיצונים לאמצעי. פירוש לפירושם דבין שנים החיצונים דקתני במתניתין כל שנים מהן יקראו החיצונים שכשאתה מסתכל לצפון השנים הצפונים חיצונים לאותן שבדרום וכן הדרומים החיצונים לאותן שבצפון וכשיטת ר"מ ז"ל אלא שהראב"ד ז"ל מתוך שדחקוהו מקצת דברים קלים בהלכה פירש בה דרך אחרת דבין החיצונים ממש קאמר שלא יהא ביניהם אויר אלא קמ"א ושליש כי די לנו שנאמר רואין את האמצעי כאילו הוא ביניהם אבל שנקל ונתן לו קרפף באמצעי מהשתים ואיהו קאי לברא לא אמרינן. ומורי הרשב"א ז"ל נתחוורו לו דבריו ואע"פ שתירצו רבותינו בעלי התוס' כל הדחקים אבל אנו בשיטת רבותינו ור"מ ז"ל עומדים. ומ"ש הראב"ד ז"ל בהשגתו בין חיצון לחיצון אפילו לארבעת אלפים וכו' רואה אני שאין זה אליבא דהלכתא אלא שקלא וטריא הוא דהוה שאיל ליה רבה לאביי ואהדריה הכי ואותביה ודחייה ואשינויי דחיקי לא סמכינן ולא שבקינן מסקנא דרב הונא דקשיש ועדיף מחייא בר רב כדמוכח במסכת ערכין דהוה מוכח ליה ומשמע דגברי רברבי איתמר עלה ועוד דפשטא דמתניתין אזלא כותיה דבעינן שבעים אמה ושירים לכל חדא וחדא דהויא סיומא דמילתא דחכמים ועל זה סמך ר"י אלפס ז"ל להשמיט כל הסוגיא הזאת לגמרי והביא המשנה בלבד משום דפשטא עיקר ומאי דאתמהתו הראב"ד ז"ל בשניתן לו יותר מקמ"א ונקל ג"כ ברואין, אומר אני אטו מעשה קא עבדינן רואין אמרינן ובעירובין קיימינן דלקולא אזלינן דהא תחומין דרבנן כדכתב בסוף האי פירקא מרנן ואנן אגמרא סמכינן ולא אסברא דילן ואקשויי אקשינן ופרוקי פרקינן אבל אטעויי רבנן לא מטעינן:

עיר שהוקפה עד מחומתה. סוף פרק עושין פסין:

ד

וכן בה"כ עד ד' אמות. פ' כיצד מעברין:

והבורגנין עד מצטרפין עמה. כתב הראב"ד ז"ל בעיא ולא איפשטא היא ולחומרא עכ"ל: ואני אומר זה כתב הראב"ד ז"ל משום דגרס פרק כיצד מעברין גמרא מתניתין דהיתה עשויה כקשת וכו' בפיסקא מאי גדודיות שלש מחיצות שאין עליהן תקרה איבעיא להו שתים ויש עליהן תקרה מהו ת"ש אלו שמתעברין עמה עד קתני מיהא נפש שנפרצה משתי רוחות אילך ואילך כלומר שאין מתעברין עמה מאי לאו דאיכא תקרה פירוש ואפ"ה אין מתעברין עמה ובעיין איפשטא ודחי לא דליכא תקרה פי' אבל אי איכא תקרה אכתי מיבעיא ולא איפשטא ודעתו להחמיר דכל ספיקא דאיסורא לחומרא ורבים עמדו בשטת ר"מ ז"ל ולקולא משום דהוי ליה ספיקא דרבנן כדקיי"ל תחומין דרבנן וכ"ש בעירובין דהלכה כדברי המיקל וכן היה דעתי כמה ימים. עוד שבתי לסייע עוד דלאו דחייה היא אלא קים ליה הכי בודאי דהכל תלוי במקורה וכדפרישנא בסוגיין דשמעתין קיימתא דב"ב ודחי ליה בקיום לגבי מחיצה והיזק ראיה וכמה מקומות וכן מצאתי בירושלמי דגרסינן תאני בשם ר"י אף זיזיה וכותליה נמדדין עמה רב הושעיא בעי אויר חצר מהו שימדד עמה נשמעינה מן הדא בית שנפרץ מרוח אחת נמדד עמה משתי רוחות אינו נמדד עמה רב אבון בשם ר"י בשניטלה קורתו אבל אם לא ניטלה קורתו נמדד עמה ומהדר תלמודא התם לאקשויי אם בשניטלה קורתו לאו כאויר חצר הוא ופריק תמן הוקף לבית דירה ברם הכא לא הוקף לבית דירה ע"כ. למדתי ממנו כי כשיש שם תקרה נמדד עמה וכשאין שם תקרה אינו נמדד עמה וכדדחי תלמודא בבלאה וכדמשמע פשטיה דברייתא דבעי למפשט מינה וגם ראיתי כן לר"י אלפס ז"ל שהשמיט הבעיא לגמרי והביא הברייתא כפשטה להשמיענו דעת המפורש לר"מ ז"ל שהוא עיקר:

והמערה שיש בנין על פיה עד וחוצה לה אלפים אמה. פרק כיצד מעברין:

היו שלשה כפרים וכו' עד מחוץ לשלשתן. פרק כיצד מעברין:
כתב הראב"ד ז"ל כמדומה אני שטעה טעות גדול וכו' אין נחשבין שלשתן כאחת ע"כ: ואני אומר לא הבנתי מה טעות יש בזה לא גדול ולא קטן ואדרבה עיקר התלמוד ולשונו כלשונו וכדמפרש רב הונא למתניתין דפרק כיצד ולמתני' דפ' כיצד מעברין כי בעא לאותוביה מינה בגמרא כי פליגי בהדיא רב חייא בר רב ואסיק אמר לך רב הונא הא אתמר עלה אמר רב אידי אמר רבי חנינא לא משולשין ממש אלא כל שאילו מטיל אמצעי ביניהן ואין בין זה לזה אלא קמ"א ושליש ונראה כשהן משולשין ופירשוה רש"י ורבותינו בעלי התוס' ז"ל בין זה לזה בין כל אחד מן החיצונים לאמצעי. פירוש לפירושם דבין שנים החיצונים דקתני במתניתין כל שנים מהן יקראו החיצונים שכשאתה מסתכל לצפון השנים הצפונים חיצונים לאותן שבדרום וכן הדרומים החיצונים לאותן שבצפון וכשיטת ר"מ ז"ל אלא שהראב"ד ז"ל מתוך שדחקוהו מקצת דברים קלים בהלכה פירש בה דרך אחרת דבין החיצונים ממש קאמר שלא יהא ביניהם אויר אלא קמ"א ושליש כי די לנו שנאמר רואין את האמצעי כאילו הוא ביניהם אבל שנקל ונתן לו קרפף באמצעי מהשתים ואיהו קאי לברא לא אמרינן. ומורי הרשב"א ז"ל נתחוורו לו דבריו ואע"פ שתירצו רבותינו בעלי התוס' כל הדחקים אבל אנו בשיטת רבותינו ור"מ ז"ל עומדים. ומ"ש הראב"ד ז"ל בהשגתו בין חיצון לחיצון אפילו לארבעת אלפים וכו' רואה אני שאין זה אליבא דהלכתא אלא שקלא וטריא הוא דהוה שאיל ליה רבה לאביי ואהדריה הכי ואותביה ודחייה ואשינויי דחיקי לא סמכינן ולא שבקינן מסקנא דרב הונא דקשיש ועדיף מחייא בר רב כדמוכח במסכת ערכין דהוה מוכח ליה ומשמע דגברי רברבי איתמר עלה ועוד דפשטא דמתניתין אזלא כותיה דבעינן שבעים אמה ושירים לכל חדא וחדא דהויא סיומא דמילתא דחכמים ועל זה סמך ר"י אלפס ז"ל להשמיט כל הסוגיא הזאת לגמרי והביא המשנה בלבד משום דפשטא עיקר ומאי דאתמהתו הראב"ד ז"ל בשניתן לו יותר מקמ"א ונקל ג"כ ברואין, אומר אני אטו מעשה קא עבדינן רואין אמרינן ובעירובין קיימינן דלקולא אזלינן דהא תחומין דרבנן כדכתב בסוף האי פירקא מרנן ואנן אגמרא סמכינן ולא אסברא דילן ואקשויי אקשינן ופרוקי פרקינן אבל אטעויי רבנן לא מטעינן:

עיר שהוקפה עד מחומתה. סוף פרק עושין פסין:

ה

וכן בה"כ עד ד' אמות. פ' כיצד מעברין:

והבורגנין עד מצטרפין עמה. כתב הראב"ד ז"ל בעיא ולא איפשטא היא ולחומרא עכ"ל: ואני אומר זה כתב הראב"ד ז"ל משום דגרס פרק כיצד מעברין גמרא מתניתין דהיתה עשויה כקשת וכו' בפיסקא מאי גדודיות שלש מחיצות שאין עליהן תקרה איבעיא להו שתים ויש עליהן תקרה מהו ת"ש אלו שמתעברין עמה עד קתני מיהא נפש שנפרצה משתי רוחות אילך ואילך כלומר שאין מתעברין עמה מאי לאו דאיכא תקרה פירוש ואפ"ה אין מתעברין עמה ובעיין איפשטא ודחי לא דליכא תקרה פי' אבל אי איכא תקרה אכתי מיבעיא ולא איפשטא ודעתו להחמיר דכל ספיקא דאיסורא לחומרא ורבים עמדו בשטת ר"מ ז"ל ולקולא משום דהוי ליה ספיקא דרבנן כדקיי"ל תחומין דרבנן וכ"ש בעירובין דהלכה כדברי המיקל וכן היה דעתי כמה ימים. עוד שבתי לסייע עוד דלאו דחייה היא אלא קים ליה הכי בודאי דהכל תלוי במקורה וכדפרישנא בסוגיין דשמעתין קיימתא דב"ב ודחי ליה בקיום לגבי מחיצה והיזק ראיה וכמה מקומות וכן מצאתי בירושלמי דגרסינן תאני בשם ר"י אף זיזיה וכותליה נמדדין עמה רב הושעיא בעי אויר חצר מהו שימדד עמה נשמעינה מן הדא בית שנפרץ מרוח אחת נמדד עמה משתי רוחות אינו נמדד עמה רב אבון בשם ר"י בשניטלה קורתו אבל אם לא ניטלה קורתו נמדד עמה ומהדר תלמודא התם לאקשויי אם בשניטלה קורתו לאו כאויר חצר הוא ופריק תמן הוקף לבית דירה ברם הכא לא הוקף לבית דירה ע"כ. למדתי ממנו כי כשיש שם תקרה נמדד עמה וכשאין שם תקרה אינו נמדד עמה וכדדחי תלמודא בבלאה וכדמשמע פשטיה דברייתא דבעי למפשט מינה וגם ראיתי כן לר"י אלפס ז"ל שהשמיט הבעיא לגמרי והביא הברייתא כפשטה להשמיענו דעת המפורש לר"מ ז"ל שהוא עיקר:

והמערה שיש בנין על פיה עד וחוצה לה אלפים אמה. פרק כיצד מעברין:

היו שלשה כפרים וכו' עד מחוץ לשלשתן. פרק כיצד מעברין:
כתב הראב"ד ז"ל כמדומה אני שטעה טעות גדול וכו' אין נחשבין שלשתן כאחת ע"כ: ואני אומר לא הבנתי מה טעות יש בזה לא גדול ולא קטן ואדרבה עיקר התלמוד ולשונו כלשונו וכדמפרש רב הונא למתניתין דפרק כיצד ולמתני' דפ' כיצד מעברין כי בעא לאותוביה מינה בגמרא כי פליגי בהדיא רב חייא בר רב ואסיק אמר לך רב הונא הא אתמר עלה אמר רב אידי אמר רבי חנינא לא משולשין ממש אלא כל שאילו מטיל אמצעי ביניהן ואין בין זה לזה אלא קמ"א ושליש ונראה כשהן משולשין ופירשוה רש"י ורבותינו בעלי התוס' ז"ל בין זה לזה בין כל אחד מן החיצונים לאמצעי. פירוש לפירושם דבין שנים החיצונים דקתני במתניתין כל שנים מהן יקראו החיצונים שכשאתה מסתכל לצפון השנים הצפונים חיצונים לאותן שבדרום וכן הדרומים החיצונים לאותן שבצפון וכשיטת ר"מ ז"ל אלא שהראב"ד ז"ל מתוך שדחקוהו מקצת דברים קלים בהלכה פירש בה דרך אחרת דבין החיצונים ממש קאמר שלא יהא ביניהם אויר אלא קמ"א ושליש כי די לנו שנאמר רואין את האמצעי כאילו הוא ביניהם אבל שנקל ונתן לו קרפף באמצעי מהשתים ואיהו קאי לברא לא אמרינן. ומורי הרשב"א ז"ל נתחוורו לו דבריו ואע"פ שתירצו רבותינו בעלי התוס' כל הדחקים אבל אנו בשיטת רבותינו ור"מ ז"ל עומדים. ומ"ש הראב"ד ז"ל בהשגתו בין חיצון לחיצון אפילו לארבעת אלפים וכו' רואה אני שאין זה אליבא דהלכתא אלא שקלא וטריא הוא דהוה שאיל ליה רבה לאביי ואהדריה הכי ואותביה ודחייה ואשינויי דחיקי לא סמכינן ולא שבקינן מסקנא דרב הונא דקשיש ועדיף מחייא בר רב כדמוכח במסכת ערכין דהוה מוכח ליה ומשמע דגברי רברבי איתמר עלה ועוד דפשטא דמתניתין אזלא כותיה דבעינן שבעים אמה ושירים לכל חדא וחדא דהויא סיומא דמילתא דחכמים ועל זה סמך ר"י אלפס ז"ל להשמיט כל הסוגיא הזאת לגמרי והביא המשנה בלבד משום דפשטא עיקר ומאי דאתמהתו הראב"ד ז"ל בשניתן לו יותר מקמ"א ונקל ג"כ ברואין, אומר אני אטו מעשה קא עבדינן רואין אמרינן ובעירובין קיימינן דלקולא אזלינן דהא תחומין דרבנן כדכתב בסוף האי פירקא מרנן ואנן אגמרא סמכינן ולא אסברא דילן ואקשויי אקשינן ופרוקי פרקינן אבל אטעויי רבנן לא מטעינן:

עיר שהוקפה עד מחומתה. סוף פרק עושין פסין:

ו

עיר שהיתה וכו' עד וחוזר. הכל פרק כיצד מעברין:

ז

עיר שהיתה וכו' עד וחוזר. הכל פרק כיצד מעברין:

ח

עיר שהיתה וכו' עד וחוזר. הכל פרק כיצד מעברין:

ט

עיר שהיתה וכו' עד וחוזר. הכל פרק כיצד מעברין:

י

עיר שהיתה וכו' עד וחוזר. הכל פרק כיצד מעברין:

יא

עיר שהיתה וכו' עד וחוזר. הכל פרק כיצד מעברין:

יב

עיר שהיתה וכו' עד וחוזר. הכל פרק כיצד מעברין:

יג

עיר שהיתה וכו' עד וחוזר. הכל פרק כיצד מעברין:

יד

הגיע לכותל וכו' עד מדידה יפה. פרק כיצד מעברין (דף נ"ח):
כתב הראב"ד ז"ל מסתברא אם אי אפשר לאמדו מבליעו אם חוט המשקולת יורד כנגדו מודדו עכ"ל: ואני אומר איני כדאי לדקדק בסברותיו ואפילו הייתי כדאי לא באתי לסתור אלא לבנות בעז"ה:

טו

הגיע להר עד שטעה ביותר על זה. הכל פ' כיצד מעברין (דף נ"ח):

לפיכך אם ריבה וכו' עד אין שומעין לו: כתב הראב"ד ז"ל אני מוצא או ד' מאות או שש מאות עכ"ל: ואני אומר כבר נשאלה שאלה זאת ממני מארץ מצרים והשבתי בה באורך אך בחבור הזה אין לי לצורך להאריך אלא לקצר. ודע כי הלכה זו מבוררת כשמש פרק כיצד מעברין בברייתא דטבלא מרובעת עד דאסיקנא שנמצאו תחומים משתכרין שמונה מאות אמה לכאן ושמנה אמות אמה לכאן וכו' עד דמפרש לה אביי משכחת לה במתא דהויא תרי אלפי על תרי אלפי ופירשה רש"י ז"ל פירוש ארוך ומבואר ואכתבנו בקצרה כי בראותך עיר עגולה של אלף וארבע מאות וכ' ושמנה מאות ובאת לרבעה תצטרך להוסיף עליה אלפים ושמנה מאות וששה וחמשים חומשין כדקיימא לן כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא והחומשין האלו עולין חמש מאות ושבעים ושתים אמה. ועתה ראה כי כשתתן תקע"ב תוספת אלכסון הריבוע על האלף ותכ"ח שהיו בידך ממדת שטח העיר נשכרת במהלך תחום שבת תקע"ב אמות מחמת זה האלכסון והם הם התק"פ אשר כתב ר"מ ז"ל ואפשר שטעה הממעיט והחסיר מפני שלא מדד מאלכסון הריבוע אלא מן העיגול והעדיף אותן המרבה שהיה פקח ומדד מן האלכסון כפי ההלכה. והשמונה שהוסיף ר"מ ז"ל על פירש"י ז"ל הם דקדוקי המשהויין שעולה האלכסון יותר מתרי חומשי על ריבוע האמה ורבותינו ז"ל לא הקפידו בזה לפי שהוא דבר מועט ביותר ואין כל אדם יכול לעמוד עליו אך ר"מ ז"ל מאחר שנתחכם בחכמת התשבורת עמד וצירף כל אותן המשהויין לחשבון שמונה אמות אלו הנה זאת תקרנוה כן היא:

טז

הגיע להר עד שטעה ביותר על זה. הכל פ' כיצד מעברין (דף נ"ח):

לפיכך אם ריבה וכו' עד אין שומעין לו: כתב הראב"ד ז"ל אני מוצא או ד' מאות או שש מאות עכ"ל: ואני אומר כבר נשאלה שאלה זאת ממני מארץ מצרים והשבתי בה באורך אך בחבור הזה אין לי לצורך להאריך אלא לקצר. ודע כי הלכה זו מבוררת כשמש פרק כיצד מעברין בברייתא דטבלא מרובעת עד דאסיקנא שנמצאו תחומים משתכרין שמונה מאות אמה לכאן ושמנה אמות אמה לכאן וכו' עד דמפרש לה אביי משכחת לה במתא דהויא תרי אלפי על תרי אלפי ופירשה רש"י ז"ל פירוש ארוך ומבואר ואכתבנו בקצרה כי בראותך עיר עגולה של אלף וארבע מאות וכ' ושמנה מאות ובאת לרבעה תצטרך להוסיף עליה אלפים ושמנה מאות וששה וחמשים חומשין כדקיימא לן כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא והחומשין האלו עולין חמש מאות ושבעים ושתים אמה. ועתה ראה כי כשתתן תקע"ב תוספת אלכסון הריבוע על האלף ותכ"ח שהיו בידך ממדת שטח העיר נשכרת במהלך תחום שבת תקע"ב אמות מחמת זה האלכסון והם הם התק"פ אשר כתב ר"מ ז"ל ואפשר שטעה הממעיט והחסיר מפני שלא מדד מאלכסון הריבוע אלא מן העיגול והעדיף אותן המרבה שהיה פקח ומדד מן האלכסון כפי ההלכה. והשמונה שהוסיף ר"מ ז"ל על פירש"י ז"ל הם דקדוקי המשהויין שעולה האלכסון יותר מתרי חומשי על ריבוע האמה ורבותינו ז"ל לא הקפידו בזה לפי שהוא דבר מועט ביותר ואין כל אדם יכול לעמוד עליו אך ר"מ ז"ל מאחר שנתחכם בחכמת התשבורת עמד וצירף כל אותן המשהויין לחשבון שמונה אמות אלו הנה זאת תקרנוה כן היא:

יז

הגיע להר עד שטעה ביותר על זה. הכל פ' כיצד מעברין (דף נ"ח):

לפיכך אם ריבה וכו' עד אין שומעין לו: כתב הראב"ד ז"ל אני מוצא או ד' מאות או שש מאות עכ"ל: ואני אומר כבר נשאלה שאלה זאת ממני מארץ מצרים והשבתי בה באורך אך בחבור הזה אין לי לצורך להאריך אלא לקצר. ודע כי הלכה זו מבוררת כשמש פרק כיצד מעברין בברייתא דטבלא מרובעת עד דאסיקנא שנמצאו תחומים משתכרין שמונה מאות אמה לכאן ושמנה אמות אמה לכאן וכו' עד דמפרש לה אביי משכחת לה במתא דהויא תרי אלפי על תרי אלפי ופירשה רש"י ז"ל פירוש ארוך ומבואר ואכתבנו בקצרה כי בראותך עיר עגולה של אלף וארבע מאות וכ' ושמנה מאות ובאת לרבעה תצטרך להוסיף עליה אלפים ושמנה מאות וששה וחמשים חומשין כדקיימא לן כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא והחומשין האלו עולין חמש מאות ושבעים ושתים אמה. ועתה ראה כי כשתתן תקע"ב תוספת אלכסון הריבוע על האלף ותכ"ח שהיו בידך ממדת שטח העיר נשכרת במהלך תחום שבת תקע"ב אמות מחמת זה האלכסון והם הם התק"פ אשר כתב ר"מ ז"ל ואפשר שטעה הממעיט והחסיר מפני שלא מדד מאלכסון הריבוע אלא מן העיגול והעדיף אותן המרבה שהיה פקח ומדד מן האלכסון כפי ההלכה. והשמונה שהוסיף ר"מ ז"ל על פירש"י ז"ל הם דקדוקי המשהויין שעולה האלכסון יותר מתרי חומשי על ריבוע האמה ורבותינו ז"ל לא הקפידו בזה לפי שהוא דבר מועט ביותר ואין כל אדם יכול לעמוד עליו אך ר"מ ז"ל מאחר שנתחכם בחכמת התשבורת עמד וצירף כל אותן המשהויין לחשבון שמונה אמות אלו הנה זאת תקרנוה כן היא:

יח

הגיע להר עד שטעה ביותר על זה. הכל פ' כיצד מעברין (דף נ"ח):

לפיכך אם ריבה וכו' עד אין שומעין לו: כתב הראב"ד ז"ל אני מוצא או ד' מאות או שש מאות עכ"ל: ואני אומר כבר נשאלה שאלה זאת ממני מארץ מצרים והשבתי בה באורך אך בחבור הזה אין לי לצורך להאריך אלא לקצר. ודע כי הלכה זו מבוררת כשמש פרק כיצד מעברין בברייתא דטבלא מרובעת עד דאסיקנא שנמצאו תחומים משתכרין שמונה מאות אמה לכאן ושמנה אמות אמה לכאן וכו' עד דמפרש לה אביי משכחת לה במתא דהויא תרי אלפי על תרי אלפי ופירשה רש"י ז"ל פירוש ארוך ומבואר ואכתבנו בקצרה כי בראותך עיר עגולה של אלף וארבע מאות וכ' ושמנה מאות ובאת לרבעה תצטרך להוסיף עליה אלפים ושמנה מאות וששה וחמשים חומשין כדקיימא לן כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא והחומשין האלו עולין חמש מאות ושבעים ושתים אמה. ועתה ראה כי כשתתן תקע"ב תוספת אלכסון הריבוע על האלף ותכ"ח שהיו בידך ממדת שטח העיר נשכרת במהלך תחום שבת תקע"ב אמות מחמת זה האלכסון והם הם התק"פ אשר כתב ר"מ ז"ל ואפשר שטעה הממעיט והחסיר מפני שלא מדד מאלכסון הריבוע אלא מן העיגול והעדיף אותן המרבה שהיה פקח ומדד מן האלכסון כפי ההלכה. והשמונה שהוסיף ר"מ ז"ל על פירש"י ז"ל הם דקדוקי המשהויין שעולה האלכסון יותר מתרי חומשי על ריבוע האמה ורבותינו ז"ל לא הקפידו בזה לפי שהוא דבר מועט ביותר ואין כל אדם יכול לעמוד עליו אך ר"מ ז"ל מאחר שנתחכם בחכמת התשבורת עמד וצירף כל אותן המשהויין לחשבון שמונה אמות אלו הנה זאת תקרנוה כן היא:

יט

אפילו עבד ושפחה עד סוף הפרק. פ' כיצד מעברין (דף נ"ח):

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.