מגדל עוז/שבת/כז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ שבת כז

א

היוצא חוץ לתחום עד מחוץ לתחום. בירושלמי מפרש לה ור"י אלפס ז"ל כתב כן בהלכות סוף פ"ק דעירובין והר"ז בעל המאור ז"ל תפס עליו והרמב"ן ז"ל האריך בספר המלחמות ובירר שם כל הדעות:

ומדברי סופרים עד מגרש העיר. במסכת סוטה פרק כשם ובירושלמי ולשון מכילתא אל יצא איש ממקומו אלו אלפים אמה:

נמצאת למד עד מוקפת. בירושלמי:

וכן מותר להלך עד את הזויות. פרק מי שהוציאוהו:

ואם יצא חוץ לאלפים עד מן התורה. בירושלמי:

ב

היוצא חוץ לתחום עד מחוץ לתחום. בירושלמי מפרש לה ור"י אלפס ז"ל כתב כן בהלכות סוף פ"ק דעירובין והר"ז בעל המאור ז"ל תפס עליו והרמב"ן ז"ל האריך בספר המלחמות ובירר שם כל הדעות:

ומדברי סופרים עד מגרש העיר. במסכת סוטה פרק כשם ובירושלמי ולשון מכילתא אל יצא איש ממקומו אלו אלפים אמה:

נמצאת למד עד מוקפת. בירושלמי:

וכן מותר להלך עד את הזויות. פרק מי שהוציאוהו:

ואם יצא חוץ לאלפים עד מן התורה. בירושלמי:

ג

המהלך חוץ וכו' עד בתוך התחום. הכל פ' מי שהוציאוהו (דף מ"ו):

ד

המהלך חוץ וכו' עד בתוך התחום. הכל פ' מי שהוציאוהו (דף מ"ו):

ה

המהלך חוץ וכו' עד בתוך התחום. הכל פ' מי שהוציאוהו (דף מ"ו):

ו

המהלך חוץ וכו' עד בתוך התחום. הכל פ' מי שהוציאוהו (דף מ"ו):

ז

המהלך חוץ וכו' עד בתוך התחום. הכל פ' מי שהוציאוהו (דף מ"ו):

ח

המהלך חוץ וכו' עד בתוך התחום. הכל פ' מי שהוציאוהו (דף מ"ו):

ט

המהלך חוץ וכו' עד בתוך התחום. הכל פ' מי שהוציאוהו (דף מ"ו):

י

המהלך חוץ וכו' עד בתוך התחום. הכל פ' מי שהוציאוהו (דף מ"ו):

יא

מי שיצא חוץ וכו' עד כמו שאמרנו. פ' מי שהוציאוהו (דף מ"ג מ"ד):
כתב הראב"ד ז"ל זה המחבר בכל מ"ש וכו' וכשבירר לו לצד החיצון עכ"ל: ואני אומר קושיא זו כבר נתחבטו בה הרבה מן הראשונים עד שנחלקו הר"ז הלוי בעיקר הפסק ובטעמיה עם ר"י אלפס והשיב הרמב"ן ז"ל בספר המלחמות כנגדו ונגד הראב"ד ז"ל ואין צורך להעתיק כאן דעותם אבל אברר דעת ר"מ ז"ל והראב"ד ז"ל שכנגדו שחולק עליו כאשר היתה מגמתי מתחילה בחבור זה. ואומר תחלה כי ר"מ ז"ל הועיל לנו הרבה במה שכתב וכלל וסמך מי שהחשיך עם מי שיצא כדרך המשנה וסמיכותה שלהי פ' מי שהוציאוהו דתנן מי שיצא חוץ לתחום אמה אחת לא יכנס ר"א אומר שתים יכנס שלשה לא יכנס מי שהחשיך לו חוץ לתחום אפילו אמה אחת לא יכנס ר"ש אומר אפילו ט"ו אמה יכנס וכו' ופירש"י ז"ל שיצא במזיד ומדעת שלא לשם מצוה ואפ"ה היה סבור ר"א שתים יכנס משום הבלעת תחומין כדאמרן בפירקין דר"א לטעמיה דאמר והוא באמצען עכ"ל. וזהו במתניתין דלעיל בפירקין דתנן מי שישן בדרך ולא ידע שחשכה לו יש לו אלפים אמה לכל רוח דברי ר"י בן נורי וחכ"א אין לו אלא ארבע אמות ר' אליעזר אומר והוא באמצען ר"י אומר לכל רוח שירצה. ופירש"י ז"ל באמצען של ד' אמות כלומר שתי אמות יש לו לכל צידיו עכ"ל. ומה דאזיל לטעמיה הוא בשמעתין דהבלעת תחומין גמרא מתניתין דמי שיצא ברשות וכיון יפה וכן פירש ר"מ ז"ל בפירוש המשניות שלו ופסק שם שאין הלכה לא כר"א ולא כר"ש וכן פסק ר"י אלפס ז"ל הלכה כת"ק וכן פסקו רבותינו בעלי התוס' והר"ם ז"ל מקוצי ובשם ר"י הזקן והוסיפו בזה טעמים גבי עובדא דר' נחמיה בריה דרב חנילאי דמשכה ליה שמעתא וכו' גמרא מתניתין דפעם אחת לא נכנסו לנמל וכו' ובזה נסתלקו טענות הראב"ד ז"ל ועל כן נזהר ר"מ ז"ל לכתוב כל דין ודין בפ"ע בפרק הזה וסמך כל אחד לכיוצא בו ומעשה דרב נחמיה פי"ו דהלכות אלו. אך הראב"ד ז"ל הפליג דרכו ופסק כר"א ממעשה דר' נחמיה בריה דרב חנילאי דמסיק לה תלמודא בדלא מלו גברי ואליבא דר' אליעזר מיבעיא ליה דיקא נמי דקאמר ויכנס ש"מ וכתב ז"ל דמהא שמעינן דהלכה כר"א דהבלעת תחומין מלתא היא והלכך לדידן דק"ל כר"י דקאמר יש לו ד' אמות לכל רוח שירצה אפילו יצא שלש אמות והוא עומד ברביעית הרי זה נכנס ואינו חושש עכ"ל ובזה הדרך היתה השגתו זאת, ומורי הרשב"א ז"ל יישר דבריו בשמועה ובסוף פרק מי שהוציאוהו אמנם הר"ז הלוי ז"ל חלק על זה ועמד בשיטת ר"מ ז"ל וחביריו ז"ל ואמר דשאני מעשה דרב נחמיה דמתוך אונסו יצא דמשכיה שמעתתיה ומש"ה אקילו גביה לאורויי כדר"א בדלא מלו גברי אבל בלא אונסא לא סמכינן אדר"א דהא בשמעתין דהבלעת תחומין א"ל רב חנן בר רבא לאביי ומדר"א קא מותבת ליה למר אלמא לא סמכינן עליה וגם הרמב"ן ז"ל עמד בשיטה זו ואמר דההיא אוקמתא דדיקא נמי וכו' הא אידחיא ליה מדאותביה ר"נ בר יצחק לרבא וטענות רבות ודברים אלו ברורים בעיני הרבה וכמו שדקדק בקצרה ובלשון ברורה רש"י ז"ל דהא בסוף שמעתין דהבלעה כי א"ל רב חנן בר רבא לאביי ומדר"א קא מותבת ליה למר א"ל אין דשמיע לי מיניה דע"כ לא פליגי רבנן עליה דר"א אלא לדבר הרשות אבל לדבר מצוה מודה ליה כלומר ומי שיצא ברשות ב"ד דמתניתין זו היינו לדבר מצוה וממילא דמתני' דסוף פ' דמי שיצא לאו לדבר מצוה ולא באונס יצא ועוד דהא דר"א יחיד הוא לגבי חכמים אפילו תימא מאן חכמים בר פלוגתיה מ"מ הא סתמיה תלמודא ועוד דהא ר"א שמותי הוא ואפילו לפי הגירסא שכתוב בהן ר' אלעזר ויהיה ר"א בן שמוע שהוא תנא מ"מ לא שבקינן כל הני טעמי ודחקינן בהכי:

היתה רגלו אחת וכו' עד יכנס. סוף פ' מי שהוציאוהו:
כתב הראב"ד ז"ל איכא מ"ד כיון דקם ליה כיחידאה ה"ז לא יכנס עכ"ל: ואני אומר אני רואה ה"ט דקם ליה כיחידאה אלא בפירוש טעמיה דר"א בשילהי פ' דמי שהוציאוהו אלא ברגלו אחת מימרא דרבי חנינא היא התם ובתרי לישני איתמרא והוא פסק כאיכא דאמרי וכפי שיטת ר"י אלפס ז"ל והגאון ז"ל ורוב המפרשים גם בזה גם בכל התלמוד ואי איכא למאן דפסק כלישנא קמא וכדעת ר"ת ז"ל בכל התלמוד שהיה אומר כי כל איכא דאמרי טפל ללישנא קמא אין השגה בזה:

יב

מי שיצא חוץ לתחום שלא לדעת עד ומטלטל בכולה. זה הוא תחלת פ' מי שהוציאוהו (דף מ"ג מ"ד) גם במשנה גם בגמרא:

יג

מי שיצא חוץ לתחום שלא לדעת עד ומטלטל בכולה. זה הוא תחלת פ' מי שהוציאוהו (דף מ"ג מ"ד) גם במשנה גם בגמרא:

יד

מי שיצא חוץ לתחום עד וחוזר למקומו: כתב הראב"ד ז"ל איך הוא מערבב העניינים וכו' עד באויר מחיצות מבע"י עכ"ל: ואני אומר אין כאן בלבול כלל אלא מימרא פשוטה היא דגרסינן ריש פ' מי שהוציאוהו אר"נ אמר שמואל שבת בבקעה והקיפוה נכרים מחיצה בשבת מהלך אלפים אמה ומטלטל בכולה ע"י זריקה ורב הונא אמר מהלך אלפים אמה ומטלטל בד' אמות ופירש רש"י ז"ל בפירש ארוך כדברי ר"מ ז"ל דמיירי כשהוקפה לדירה דאי לאו הכי יתר מבית סאתים לא משתריא לטלטל ומהלך בה אלפים דלא מהני ליה הנך מחיצות להיותה כד' אמות דכי אמרינן כל הבית כד' אמות היינו היכא דשבת באויר מחיצות מבעוד יום אבל הכא דבשעת שביתה לא הוו מחיצות לא ואפילו לר"ג דאמר בהוציאוהו נכרים ונתנוהו בדיר וסהר אע"ג דלא שבת באויר מחיצות נעשית לו כד' אמות והקלו חכמים אצלו להיות לו היקף מחיצות כד' אמות אבל הקונה שביתה שיש לו אלפים אמה לא הקלו חכמים אצלו להיות לו היקף מחיצות כד' אמות אא"כ שבת באוירן דהא רב הונא ורב חייא בר רב תלמידי דרב הוו ואמר רב הלכה כר"ג בדיר וסהר והכא אסרי כשמואל ומתניתין נמי הכי תנן ולמודד שאמרו נותנין לו אלפים אמה אפילו סוף מדתו כלה במערה אינה לו כד' אמות ואילו הוציאוהו ונתנוהו בדיר וסהר מהלך את כולה והא דברי הכל היא עכ"ל. וסייעו הרשב"א ז"ל ממה שמצא בירושלמי דגרסינן התם על פלוגתא הדין דר"נ ורב הונא בעיין מימר מה פליגין כרבי יהושע ור"ע ברם כר"ג וכר"א בן עזריה לא פליגין ואפילו כרשב"ג וכר"א בן עזריה פליגין קל הוא מי שקנה לו שביתה ממי שלא קנה לו שביתה וזה מבואר כדברי רש"י ז"ל ועוד ראיה לדבריו דהא ר"נ בהא כרבא ס"ל מדשמעינן ליה לקמן דא"ל לרב הונא לא תפליג עליה דשמואל דתניא כוותיה ואילו לקמן משמע גבי עובדא דרב נחמיה דר"נ כר"ג ס"ל דאמרינן להדיא א"ל ר"נ בר יצחק מאי קא מבעיא ליה לרב חסדא וכו' עד דפשיט ליה רבא פשיטא בדלא מלו גברי עסקינן דאי בדמלו גברי אמר ר"י אמר רב הלכה כר"ג בדיר וסהר וספינה אלמא פשיטא ליה לרבא דר"נ רביה כר"ג ס"ל ואע"ג דשמעינן ליה לשמואל גופיה בההיא שמעתא גופה דלית ליה כר"ג בדיר וסהר אלא בספינה בלבד לא חיישינן לה דנהי דודאי שמואל לא ס"ל כר"ג בההיא מ"מ הא דבקעה לאו בהני תליא ואפשר דס"ל מטעמא דכתבינן:

ואם נכנס בתוך התחום עד לא יצא עד ד' אמות. פ' מי שהוציאוהו:
כתב הראב"ד ז"ל וכן כל מי שיצא באונס וד' אמות שלו מובלעות יכנס כדאמרי נהרדעי עכ"ל: ואני אומר כל אחד הולך לפי שטתו שכתבתי כי הוא פוסק כר"א ור"מ ז"ל בהפך ולא דמיא לנהרדעי שהוא מזכיר תמיד כי הם לא אמרו כן אלא במי שהוצרך לנקביו ומשום גדול כבוד הבריות בריש פירקא דמי שהוציאוהו וכ"ש בשאר הטענות שכתבתי שאין כאן השגה כלל:

טו

מי שיצא חוץ לתחום עד וחוזר למקומו: כתב הראב"ד ז"ל איך הוא מערבב העניינים וכו' עד באויר מחיצות מבע"י עכ"ל: ואני אומר אין כאן בלבול כלל אלא מימרא פשוטה היא דגרסינן ריש פ' מי שהוציאוהו אר"נ אמר שמואל שבת בבקעה והקיפוה נכרים מחיצה בשבת מהלך אלפים אמה ומטלטל בכולה ע"י זריקה ורב הונא אמר מהלך אלפים אמה ומטלטל בד' אמות ופירש רש"י ז"ל בפירש ארוך כדברי ר"מ ז"ל דמיירי כשהוקפה לדירה דאי לאו הכי יתר מבית סאתים לא משתריא לטלטל ומהלך בה אלפים דלא מהני ליה הנך מחיצות להיותה כד' אמות דכי אמרינן כל הבית כד' אמות היינו היכא דשבת באויר מחיצות מבעוד יום אבל הכא דבשעת שביתה לא הוו מחיצות לא ואפילו לר"ג דאמר בהוציאוהו נכרים ונתנוהו בדיר וסהר אע"ג דלא שבת באויר מחיצות נעשית לו כד' אמות והקלו חכמים אצלו להיות לו היקף מחיצות כד' אמות אבל הקונה שביתה שיש לו אלפים אמה לא הקלו חכמים אצלו להיות לו היקף מחיצות כד' אמות אא"כ שבת באוירן דהא רב הונא ורב חייא בר רב תלמידי דרב הוו ואמר רב הלכה כר"ג בדיר וסהר והכא אסרי כשמואל ומתניתין נמי הכי תנן ולמודד שאמרו נותנין לו אלפים אמה אפילו סוף מדתו כלה במערה אינה לו כד' אמות ואילו הוציאוהו ונתנוהו בדיר וסהר מהלך את כולה והא דברי הכל היא עכ"ל. וסייעו הרשב"א ז"ל ממה שמצא בירושלמי דגרסינן התם על פלוגתא הדין דר"נ ורב הונא בעיין מימר מה פליגין כרבי יהושע ור"ע ברם כר"ג וכר"א בן עזריה לא פליגין ואפילו כרשב"ג וכר"א בן עזריה פליגין קל הוא מי שקנה לו שביתה ממי שלא קנה לו שביתה וזה מבואר כדברי רש"י ז"ל ועוד ראיה לדבריו דהא ר"נ בהא כרבא ס"ל מדשמעינן ליה לקמן דא"ל לרב הונא לא תפליג עליה דשמואל דתניא כוותיה ואילו לקמן משמע גבי עובדא דרב נחמיה דר"נ כר"ג ס"ל דאמרינן להדיא א"ל ר"נ בר יצחק מאי קא מבעיא ליה לרב חסדא וכו' עד דפשיט ליה רבא פשיטא בדלא מלו גברי עסקינן דאי בדמלו גברי אמר ר"י אמר רב הלכה כר"ג בדיר וסהר וספינה אלמא פשיטא ליה לרבא דר"נ רביה כר"ג ס"ל ואע"ג דשמעינן ליה לשמואל גופיה בההיא שמעתא גופה דלית ליה כר"ג בדיר וסהר אלא בספינה בלבד לא חיישינן לה דנהי דודאי שמואל לא ס"ל כר"ג בההיא מ"מ הא דבקעה לאו בהני תליא ואפשר דס"ל מטעמא דכתבינן:

ואם נכנס בתוך התחום עד לא יצא עד ד' אמות. פ' מי שהוציאוהו:
כתב הראב"ד ז"ל וכן כל מי שיצא באונס וד' אמות שלו מובלעות יכנס כדאמרי נהרדעי עכ"ל: ואני אומר כל אחד הולך לפי שטתו שכתבתי כי הוא פוסק כר"א ור"מ ז"ל בהפך ולא דמיא לנהרדעי שהוא מזכיר תמיד כי הם לא אמרו כן אלא במי שהוצרך לנקביו ומשום גדול כבוד הבריות בריש פירקא דמי שהוציאוהו וכ"ש בשאר הטענות שכתבתי שאין כאן השגה כלל:

טז

כל מי שיצא ברשות ב"ד עד חוץ למדינה. מתניתין היא פרק אם אינן מכירין (דף כ"ג) וסוגיין היא פרק מי שהוציאוהו (דף מ"ד מ"ה):

היה יוצא ברשות עד וכאילו לא יצא. פ' מי שהוציאוהו:

וכל היוצאין עד שהצילו בו. פרק מי שהוציאוהו:

ואם היתה יד עובדי כוכבים עד סוף הפ'. הכי אסיקנא לה פ' מי שהוציאוהו גמרא מתניתין דכל היוצאין דפריק ר"נ בר יצחק לא קשיא כאן בזמן שנצחו ישראל וכאן בזמן שנצחו עובדי כוכבים ומזלות:

יז

כל מי שיצא ברשות ב"ד עד חוץ למדינה. מתניתין היא פרק אם אינן מכירין (דף כ"ג) וסוגיין היא פרק מי שהוציאוהו (דף מ"ד מ"ה):

היה יוצא ברשות עד וכאילו לא יצא. פ' מי שהוציאוהו:

וכל היוצאין עד שהצילו בו. פרק מי שהוציאוהו:

ואם היתה יד עובדי כוכבים עד סוף הפ'. הכי אסיקנא לה פ' מי שהוציאוהו גמרא מתניתין דכל היוצאין דפריק ר"נ בר יצחק לא קשיא כאן בזמן שנצחו ישראל וכאן בזמן שנצחו עובדי כוכבים ומזלות:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.