מגדל עוז/שבת/ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ שבת ט

א

האופה עד אבר קטן. פ' כלל גדול (דף ע"ה) ופ' כירה (דף ל"ח):

ושיעור מבשל סמנין וכו'. פר"א דאורג (ד' ק"ד) :
כתב הראב"ד ז"ל כדי לצבוע בהן בגד קטן פי סבכה עכ"ל: ואני אומר בשול סמנין מדרב אשי שמעינן לה דאמר פרק האורג סוף שמעתין קמייתא מה לי בישול פתילה מה לי בשול סמנין ולגבי מילה אתמרא ורישא דמלתיה מוכחא דאמר מה לי לתקן מילה מה לי לתקן כלי וכן הביאה ר"ח ז"ל ומעתה המבשל סמנין לצורך מילה או לאחת מן החליים מה ענין לשערו בכדי צביעת פי סבכה והדין עמו אם בשל לצבוע בהן דבר אלא אם בשלן לשאר דברים מאי איכא למימר ואף אם לצביעה כבר כללו ר"מ ז"ל בלשונו שכתב שיהיו ראויין לדבר שמבשלין אותן לו וכולהו שיעורי מלאכות נמי הכי איתנהו בכולהי מתנייתא כל מידי ומידי למאי דחזי ליה על כן דברי ר"מ ז"ל נכונים:

ב

הנותן ביצה עד עצמה. פרק כירה (דף ל"ח):

וכן המדיח וכו' עד כיוצא בזה. פרק כירה ופרק חבית (דף קמ"ה):

המפקיע עד תולדות האור. פ' כירה (דף מ"א):

וכן המבשל בחמי. פרק כל שעה:

המבשל עד פטור. פרק חבית:

ג

הנותן ביצה עד עצמה. פרק כירה (דף ל"ח):

וכן המדיח וכו' עד כיוצא בזה. פרק כירה ופרק חבית (דף קמ"ה):

המפקיע עד תולדות האור. פ' כירה (דף מ"א):

וכן המבשל בחמי. פרק כל שעה:

המבשל עד פטור. פרק חבית:

ד

אחד נתן עד משום מבשל: כתב הראב"ד ז"ל בגמרא מוקי לה בקדרה חדשה ומשום לבון רעפים נגעו בה: ואני אומר איני מבין מה בא לחדש הראב"ד ז"ל בלשון זה כי ההלכה פשוטה היא במסכת ביצה פ' המביא כדי יין (ד' ל"ד) גמרא מתניתין דאין מוציאין את האור ותלמוד ערוך הוא לתירוץ הברייתות דקתני בחדא אחד מביא את האור וכו' עד כולן חייבין ובחדא קתני האחרון חייב וכולן פטורין ומפרקינן להו לא קשיא הא דאייתי אור מעיקרא הא דאייתי אור לבסוף. ואם רצה לתפוס עליו מפני שכתב סתם ולא הפריש בין חדשים לישנים כריש לקיש הא ודאי לאו קושיא היא ושפיר עבד ר"מ ז"ל דר"ל לא אתא אלא לאשמועינן עובדא דשופת את הקדרה מאי מעשה קא עביד דשייל תלמודא בכולהו בשלמא כלהו קא עבדי מעשה אלא שופת את הקדרה מאי מעשה קא עביד ומהדר אמר רשב"ל הכא בקדרה חדשה עסקינן ומשום לבון רעפים נגעו בה ופירש"י ז"ל בקדרה חדשה ריקנית ומכוין לחסמה ונגעו בה משום הך גזירה גופה שאסרו לבון רעפים ואסרו גם בזו וגרסינן בסמוך לזה תנור וכירים חדשים הרי הן ככל הכלים הניטלין בחצר אבל אין סכין אותן שמן ואין טשין אותן במטלית ואין מפיגין אותן בצונן כדי לחסמן ופי' רש"י ז"ל שמתקשין ע"י הצונן. ופי' דקתני תנור וכירים חדשים וכ"ש ישנים למדנו כי החדשים והישנים שוין הן כדברי ר"מ ז"ל. וגם לזה כיון ר"י אלפס ז"ל שהשמיט כל אותה סוגיא ודברי ר"ל חוץ מברייתא זאת אחרונה שהבאתי גילה דעתו כדעת מסדר התלמוד בסמיכת הברייתא ההיא לדברי ר"ל כדאמר כי דבריו של ר"ל הן בכלל זאת דברייתא והכל משום איסור בשול כדברי ר"מ ז"ל וגם בעל המאור לא השיג על ר"י אלפס בהשמטתו זאת מלמד שהסכים לדעתו. וכן מצאתי בירושלמי דגריס האי מאן דשחין חסף חייב משום מבשל פירוש דשחין שמחמם כלי חרס מלשון שחין וגם ר"ח ז"ל כן פירש וחייב משום מבשל מפני שמחזק את הכלי והדין עמו דהוה ליה כמאן דשדא סיכתא לאתונא דחייב משום מבשל ומיפרשא טעמיה דלשרורי מנא קא מיכוין נמצאו דברי ר"מ ז"ל כדברי ר"י אלפס ובעל המאור ורש"י ורבותינו בעלי התוס' ור"ח והירושלמי והבבלי שוין:

ה

הניח בשר עד צדדין. מסכת מנחות (דף כ"ז) פרק כל המנחות באות מצה:

שכח עד מלאכה. ריש פרק קמא דשבת.

המתיך עד מבשל. פרק כלל גדול (דף ע"ד):

וכן הממסס עד מבשל. פרק כלל גדול:

ו

הניח בשר עד צדדין. מסכת מנחות (דף כ"ז) פרק כל המנחות באות מצה:

שכח עד מלאכה. ריש פרק קמא דשבת.

המתיך עד מבשל. פרק כלל גדול (דף ע"ד):

וכן הממסס עד מבשל. פרק כלל גדול:

ז

הגוזז עד חייב. במס' בכורות פ' הלוקח את הבהמה (דף כ"ה):

וכמה עד כפול. פ' כלל גדול:

וכמה רוחב עד זרת. בפרק המוציא פירשו כן רוב המפרשים ז"ל ובריש פ' בתרא דמסכת ערלה פירש כן ר"מ ז"ל ואמר שמצא פירושים רבים וזה נתכוין בעיניו:

התולש כנף עד ואין דרך טויה בכך. פרק כלל גדול סבר רב כהנא הכי ואע"ג דה"ל תלמיד לגבי ר"י פסק כוותיה וכ"פ ר"ח ז"ל חדא דאשכחן בירושלמי כוותיה ועוד דבמתניתא דהנוטל צפרניו זו בזו קיימי רבנן כוותיה:

ח

הנוטל עד פטור. פ' המצניע:

וכן החותך עד לאחר. פרק הלוקח את הבהמה:

מותר לחתוך עד ועובד. במסכת עירובין פרק המוצא תפילין (דף ק"ג):

הנוטל שערו עד חייב. פרק המצניע:

ט

הנוטל עד פטור. פ' המצניע:

וכן החותך עד לאחר. פרק הלוקח את הבהמה:

מותר לחתוך עד ועובד. במסכת עירובין פרק המוצא תפילין (דף ק"ג):

הנוטל שערו עד חייב. פרק המצניע:

י

המלבן את הצמר עד ד' טפחים. פרק ר"א דאורג (דף ק"ו):

המכבס עד צרכי בישול. מסכת זבחים פ' דם חטאת (דף נ"ד):

ואין סחיטה בשער. פ' מפנין:

וה"ה לעור וכו'. מס' זבחים פרק דם חטאת (דף נ"ד):

יא

המלבן את הצמר עד ד' טפחים. פרק ר"א דאורג (דף ק"ו):

המכבס עד צרכי בישול. מסכת זבחים פ' דם חטאת (דף נ"ד):

ואין סחיטה בשער. פ' מפנין:

וה"ה לעור וכו'. מס' זבחים פרק דם חטאת (דף נ"ד):

יב

המנפץ עד טפחים. פרק ר"א דאורג (דף ק"ז) וריש פרק בתרא דערלה:

ואין הצובע עד כיוצא בזה. פרק ר"א דאורג משמע כן לגבי מעברת אשה סרק על פניה וה"נ איתא בירושלמי ובתוספתא:

וכמה שיעורו עד כיוצא בהן. פרק ר"א ופרק בתרא דערלה:

העושה את הלבד וכו' עד בינוני:

העושה שני בתי נירין עד וברחבה. פ' ר"א דאורג ובפ' כלל גדול (דף ע"ד) אמר אביי האי מאן דעביד חילתא חייב י"א חטאות ושלש מהם מיסך ועושה שני בתי נירין ואורג וכן משמע פ' י"ו דכלים ומייתי לה במ"ק פ' מי שהפך:

ושנים אוחזין עד מיסך. פרק כלל גדול (דף ע"ד ע"ה) ובהרבה מקומות:

וכמה שיעורו עד נירין. פרק ר"א דאורג (ד' ק"ה):

המדקדק עד אורג. פ' כלל גדול:

וכן הקולע עד שתי אצבעות. זה למד מדין אורג שהוא כמוהו ממש ומקובל היה בו וגם הר"ם מקוצי ז"ל מדעת רבותינו בעלי התוס' הסכים כמוהו:

יג

המנפץ עד טפחים. פרק ר"א דאורג (דף ק"ז) וריש פרק בתרא דערלה:

ואין הצובע עד כיוצא בזה. פרק ר"א דאורג משמע כן לגבי מעברת אשה סרק על פניה וה"נ איתא בירושלמי ובתוספתא:

וכמה שיעורו עד כיוצא בהן. פרק ר"א ופרק בתרא דערלה:

העושה את הלבד וכו' עד בינוני:

העושה שני בתי נירין עד וברחבה. פ' ר"א דאורג ובפ' כלל גדול (דף ע"ד) אמר אביי האי מאן דעביד חילתא חייב י"א חטאות ושלש מהם מיסך ועושה שני בתי נירין ואורג וכן משמע פ' י"ו דכלים ומייתי לה במ"ק פ' מי שהפך:

ושנים אוחזין עד מיסך. פרק כלל גדול (דף ע"ד ע"ה) ובהרבה מקומות:

וכמה שיעורו עד נירין. פרק ר"א דאורג (ד' ק"ה):

המדקדק עד אורג. פ' כלל גדול:

וכן הקולע עד שתי אצבעות. זה למד מדין אורג שהוא כמוהו ממש ומקובל היה בו וגם הר"ם מקוצי ז"ל מדעת רבותינו בעלי התוס' הסכים כמוהו:

יד

המנפץ עד טפחים. פרק ר"א דאורג (דף ק"ז) וריש פרק בתרא דערלה:

ואין הצובע עד כיוצא בזה. פרק ר"א דאורג משמע כן לגבי מעברת אשה סרק על פניה וה"נ איתא בירושלמי ובתוספתא:

וכמה שיעורו עד כיוצא בהן. פרק ר"א ופרק בתרא דערלה:

העושה את הלבד וכו' עד בינוני:

העושה שני בתי נירין עד וברחבה. פ' ר"א דאורג ובפ' כלל גדול (דף ע"ד) אמר אביי האי מאן דעביד חילתא חייב י"א חטאות ושלש מהם מיסך ועושה שני בתי נירין ואורג וכן משמע פ' י"ו דכלים ומייתי לה במ"ק פ' מי שהפך:

ושנים אוחזין עד מיסך. פרק כלל גדול (דף ע"ד ע"ה) ובהרבה מקומות:

וכמה שיעורו עד נירין. פרק ר"א דאורג (ד' ק"ה):

המדקדק עד אורג. פ' כלל גדול:

וכן הקולע עד שתי אצבעות. זה למד מדין אורג שהוא כמוהו ממש ומקובל היה בו וגם הר"ם מקוצי ז"ל מדעת רבותינו בעלי התוס' הסכים כמוהו:

טו

המנפץ עד טפחים. פרק ר"א דאורג (דף ק"ז) וריש פרק בתרא דערלה:

ואין הצובע עד כיוצא בזה. פרק ר"א דאורג משמע כן לגבי מעברת אשה סרק על פניה וה"נ איתא בירושלמי ובתוספתא:

וכמה שיעורו עד כיוצא בהן. פרק ר"א ופרק בתרא דערלה:

העושה את הלבד וכו' עד בינוני:

העושה שני בתי נירין עד וברחבה. פ' ר"א דאורג ובפ' כלל גדול (דף ע"ד) אמר אביי האי מאן דעביד חילתא חייב י"א חטאות ושלש מהם מיסך ועושה שני בתי נירין ואורג וכן משמע פ' י"ו דכלים ומייתי לה במ"ק פ' מי שהפך:

ושנים אוחזין עד מיסך. פרק כלל גדול (דף ע"ד ע"ה) ובהרבה מקומות:

וכמה שיעורו עד נירין. פרק ר"א דאורג (ד' ק"ה):

המדקדק עד אורג. פ' כלל גדול:

וכן הקולע עד שתי אצבעות. זה למד מדין אורג שהוא כמוהו ממש ומקובל היה בו וגם הר"ם מקוצי ז"ל מדעת רבותינו בעלי התוס' הסכים כמוהו:

טז

המנפץ עד טפחים. פרק ר"א דאורג (דף ק"ז) וריש פרק בתרא דערלה:

ואין הצובע עד כיוצא בזה. פרק ר"א דאורג משמע כן לגבי מעברת אשה סרק על פניה וה"נ איתא בירושלמי ובתוספתא:

וכמה שיעורו עד כיוצא בהן. פרק ר"א ופרק בתרא דערלה:

העושה את הלבד וכו' עד בינוני:

העושה שני בתי נירין עד וברחבה. פ' ר"א דאורג ובפ' כלל גדול (דף ע"ד) אמר אביי האי מאן דעביד חילתא חייב י"א חטאות ושלש מהם מיסך ועושה שני בתי נירין ואורג וכן משמע פ' י"ו דכלים ומייתי לה במ"ק פ' מי שהפך:

ושנים אוחזין עד מיסך. פרק כלל גדול (דף ע"ד ע"ה) ובהרבה מקומות:

וכמה שיעורו עד נירין. פרק ר"א דאורג (ד' ק"ה):

המדקדק עד אורג. פ' כלל גדול:

וכן הקולע עד שתי אצבעות. זה למד מדין אורג שהוא כמוהו ממש ומקובל היה בו וגם הר"ם מקוצי ז"ל מדעת רבותינו בעלי התוס' הסכים כמוהו:

יז

המנפץ עד טפחים. פרק ר"א דאורג (דף ק"ז) וריש פרק בתרא דערלה:

ואין הצובע עד כיוצא בזה. פרק ר"א דאורג משמע כן לגבי מעברת אשה סרק על פניה וה"נ איתא בירושלמי ובתוספתא:

וכמה שיעורו עד כיוצא בהן. פרק ר"א ופרק בתרא דערלה:

העושה את הלבד וכו' עד בינוני:

העושה שני בתי נירין עד וברחבה. פ' ר"א דאורג ובפ' כלל גדול (דף ע"ד) אמר אביי האי מאן דעביד חילתא חייב י"א חטאות ושלש מהם מיסך ועושה שני בתי נירין ואורג וכן משמע פ' י"ו דכלים ומייתי לה במ"ק פ' מי שהפך:

ושנים אוחזין עד מיסך. פרק כלל גדול (דף ע"ד ע"ה) ובהרבה מקומות:

וכמה שיעורו עד נירין. פרק ר"א דאורג (ד' ק"ה):

המדקדק עד אורג. פ' כלל גדול:

וכן הקולע עד שתי אצבעות. זה למד מדין אורג שהוא כמוהו ממש ומקובל היה בו וגם הר"ם מקוצי ז"ל מדעת רבותינו בעלי התוס' הסכים כמוהו:

יח

המנפץ עד טפחים. פרק ר"א דאורג (דף ק"ז) וריש פרק בתרא דערלה:

ואין הצובע עד כיוצא בזה. פרק ר"א דאורג משמע כן לגבי מעברת אשה סרק על פניה וה"נ איתא בירושלמי ובתוספתא:

וכמה שיעורו עד כיוצא בהן. פרק ר"א ופרק בתרא דערלה:

העושה את הלבד וכו' עד בינוני:

העושה שני בתי נירין עד וברחבה. פ' ר"א דאורג ובפ' כלל גדול (דף ע"ד) אמר אביי האי מאן דעביד חילתא חייב י"א חטאות ושלש מהם מיסך ועושה שני בתי נירין ואורג וכן משמע פ' י"ו דכלים ומייתי לה במ"ק פ' מי שהפך:

ושנים אוחזין עד מיסך. פרק כלל גדול (דף ע"ד ע"ה) ובהרבה מקומות:

וכמה שיעורו עד נירין. פרק ר"א דאורג (ד' ק"ה):

המדקדק עד אורג. פ' כלל גדול:

וכן הקולע עד שתי אצבעות. זה למד מדין אורג שהוא כמוהו ממש ומקובל היה בו וגם הר"ם מקוצי ז"ל מדעת רבותינו בעלי התוס' הסכים כמוהו:

יט

המנפץ עד טפחים. פרק ר"א דאורג (דף ק"ז) וריש פרק בתרא דערלה:

ואין הצובע עד כיוצא בזה. פרק ר"א דאורג משמע כן לגבי מעברת אשה סרק על פניה וה"נ איתא בירושלמי ובתוספתא:

וכמה שיעורו עד כיוצא בהן. פרק ר"א ופרק בתרא דערלה:

העושה את הלבד וכו' עד בינוני:

העושה שני בתי נירין עד וברחבה. פ' ר"א דאורג ובפ' כלל גדול (דף ע"ד) אמר אביי האי מאן דעביד חילתא חייב י"א חטאות ושלש מהם מיסך ועושה שני בתי נירין ואורג וכן משמע פ' י"ו דכלים ומייתי לה במ"ק פ' מי שהפך:

ושנים אוחזין עד מיסך. פרק כלל גדול (דף ע"ד ע"ה) ובהרבה מקומות:

וכמה שיעורו עד נירין. פרק ר"א דאורג (ד' ק"ה):

המדקדק עד אורג. פ' כלל גדול:

וכן הקולע עד שתי אצבעות. זה למד מדין אורג שהוא כמוהו ממש ומקובל היה בו וגם הר"ם מקוצי ז"ל מדעת רבותינו בעלי התוס' הסכים כמוהו:

כ

הבוצע עד מקלקל וכו' עד הקרעים אחד. פ' כלל גדול:
כתב הראב"ד ז"ל זה הפירוש נוטה וכו' חייב בחתיכה זו עכ"ל: ואני אומר גם ר"מ ז"ל היה מקובל בגירסא ובפירוש הזה וכן גירסת ספרי ספרד וארץ הצבי ובפירוש הסכים ר"מ מדעת רבותינו בעלי התוס' ולכך אין בזה תפיסה כלל ומה שחילק בין מקלקל ומתקן ידוע הוא בכמה מקומות בתלמוד והלכה רווחת היא כד"ן:

והסותר את הקליעה עד הבוצע. פרק ר"א דאורג (דף ק"ה) גם בזה הדין עמו כי מאחר שעשה הקולע כאורג עושה הסותר את הקליעה כבוצע וכפי פירושו וכן משמע פ' ר"א דאורג:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.