מגדל עוז/עבודה זרה/ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ עבודה זרה ו

א

העושה אוב עד חטאת קבועה. פ' ארבע מיתות:

כיצד מעשה אוב עד בלאט. פרק ארבע מיתות (דף ס"ה) :
כתב הראב"ד ז"ל בבית הקברות עושה כן ובעור של אדם מת ומדבר משחיו של מת עכ"ל: ואני אומר אם קבלה נקבל ואם הלכה הלא בתוספתא מפרש כל דבר בקבלה מחקות העובדים כוכבים ולא נזכר גם לא הוזכרה פ' ארבע מיתות וא"כ למה לא נתפרש כמו שפירשוהו גבי ידעוני והולך ולן בבית הקברות, ועוד קשה לי צא ולמד מבעלת אוב דשאול דאי בבית הקברות הואי מפרסמת מלתא לעלמא והוי רמיזא בקרא כד"ן:

דברים ידועים אצלם כו' עד אל תפנו אל האובות ואל הידעונים. הביאוה פרק ארבע מיתות (דף ס"ה) ואזהרה בספרא:

ב

העושה אוב עד חטאת קבועה. פ' ארבע מיתות:

כיצד מעשה אוב עד בלאט. פרק ארבע מיתות (דף ס"ה) :
כתב הראב"ד ז"ל בבית הקברות עושה כן ובעור של אדם מת ומדבר משחיו של מת עכ"ל: ואני אומר אם קבלה נקבל ואם הלכה הלא בתוספתא מפרש כל דבר בקבלה מחקות העובדים כוכבים ולא נזכר גם לא הוזכרה פ' ארבע מיתות וא"כ למה לא נתפרש כמו שפירשוהו גבי ידעוני והולך ולן בבית הקברות, ועוד קשה לי צא ולמד מבעלת אוב דשאול דאי בבית הקברות הואי מפרסמת מלתא לעלמא והוי רמיזא בקרא כד"ן:

דברים ידועים אצלם כו' עד אל תפנו אל האובות ואל הידעונים. הביאוה פרק ארבע מיתות (דף ס"ה) ואזהרה בספרא:

ג

הנותן מזרעו למולך כו' עד או שהיה סומא פטור. הכל פ' ארבע מיתות (דף ס"ד) :

ד

הנותן מזרעו למולך כו' עד או שהיה סומא פטור. הכל פ' ארבע מיתות (דף ס"ד) :

ה

הנותן מזרעו למולך כו' עד או שהיה סומא פטור. הכל פ' ארבע מיתות (דף ס"ד) :

ו

מצבה שאסרה תורה עד שיכבוש פניו בקרקע נסקל. פרק בני העיר (דף כ"ב) ובספרי:

ז

מצבה שאסרה תורה עד שיכבוש פניו בקרקע נסקל. פרק בני העיר (דף כ"ב) ובספרי:

ח

מצבה שאסרה תורה עד שיכבוש פניו בקרקע נסקל. פרק בני העיר (דף כ"ב) ובספרי:

ט

הנוטע אילן כו' עד שיתקבצו שם העם. בספרי:

ואסור לעשות אכסדראות כו' עד סוף הפרק. פ' כל הצלמים שם ובספרי:
כתב הראב"ד ז"ל לשכת העץ כו' לשעתה היתה, עכ"ל: ואני אומר כל זה אמת ויציב אבל נראה מדברי שמועתו בקושיות אלו כי לשכת העץ על שם בנינה מעצים נקראת כן ובסוף מסכת מדות (דף כ"ח) נמנית בג' שבדרום ור"ש גרס שבצפון ואחורי שתיהן היתה ובפ"ק דמס' יומא משמע ששם היו מפרישין כהן גדול שבעת ימים קודם יוה"כ ולשכת פרהדרין היתה נקראת וכן פסק ר"מ ז"ל פ"ה מהלכות בית הבחירה. ומה שכתב בפיסקא זו היא מימרא דרבי יעקב בספרי כד"ן:

י

הנוטע אילן כו' עד שיתקבצו שם העם. בספרי:

ואסור לעשות אכסדראות כו' עד סוף הפרק. פ' כל הצלמים שם ובספרי:
כתב הראב"ד ז"ל לשכת העץ כו' לשעתה היתה, עכ"ל: ואני אומר כל זה אמת ויציב אבל נראה מדברי שמועתו בקושיות אלו כי לשכת העץ על שם בנינה מעצים נקראת כן ובסוף מסכת מדות (דף כ"ח) נמנית בג' שבדרום ור"ש גרס שבצפון ואחורי שתיהן היתה ובפ"ק דמס' יומא משמע ששם היו מפרישין כהן גדול שבעת ימים קודם יוה"כ ולשכת פרהדרין היתה נקראת וכן פסק ר"מ ז"ל פ"ה מהלכות בית הבחירה. ומה שכתב בפיסקא זו היא מימרא דרבי יעקב בספרי כד"ן:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.