מגדל עוז/נזירות/ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ נזירות ו

א

נזיר ששתה יין עד שאין עולין לו מן המנין. פ' ג' מינין (דף ל"ט)  :

ב

נזיר ששתה יין עד שאין עולין לו מן המנין. פ' ג' מינין (דף ל"ט)  :

ג

נזיר שנטמא בין בזדון עד סותר את הכל. פ"ג דנזיר (דף ט"ז י"ז) ופ' ד' מחוסרי כפרה (דף ט')  :

ד

נטמא אחר מלאת עד קרבנות טהרה. פ"ג דנזיר:

ואם נטמא אחר שנזרק כו' עד וכל הנטפל לה. פ"ב דנזיר (דף י"ד)  :

ה

נטמא אחר מלאת עד קרבנות טהרה. פ"ג דנזיר:

ואם נטמא אחר שנזרק כו' עד וכל הנטפל לה. פ"ב דנזיר (דף י"ד)  :

ו

נטמא ביום שנדר עד מיום השמיני והלאה. פ"ג דנזיר (דף י"ט)  :

ז

נטמא ביום שנדר עד מיום השמיני והלאה. פ"ג דנזיר (דף י"ט)  :

ח

מי שנדר והוא בבית הקברות כו' ואם התרו בו כו' עד קרבן טומאה: כתב הראב"ד ז"ל ואם התרו בו שלא יזיר א"צ שהייה עכ"ל: ואני אומר זו בעיא היא פ"ג דמס' נזיר (דף י"ז) גמרא מתני' דמי שנדר והוא בבית הקברות ואיפשטא ולא סליק בתיקו אלא כגון שנכנס בשידה תיבה ומגדל ובא חבירו ופרע מעליו המעזיבה דבעי רבא נזיר והוא בבית הקברות מהו מי בעי שהייה למלקות או לא ושיילינן ה"ד אילימא דא"ל לא תנזור למה לי שהייה נזיר טהור מ"ט לא בעי שהייה דקא מתרין ביה ה"נ דקא מתרין ביה אלא כגון שנכנס בשידה תיבה ומגדל ובא חבירו ופרע מעליו המעזיבה וכי גמירין שהייה בבית המקדש אבל אבראי לא או דילמא ל"ש תיקו ע"כ. ובאמת כי לכאורה היה יכול להתבונן ממנו דעת הראב"ד ז"ל אבל ר"מ ז"ל העמיק לשאוב מבור עמוק והיגע בתלמודו ידלנו ודין שהייה כתבה פ"ה כראוי כמו שרמזתי מקומו וגם בזאת הבעיא כתב בסמוך נכנס לשם בשידה תיבה ומגדל ובא חבירו ופרע מעליו את המעזיבה ונטמא אע"פ ששהה שם אינו לוקה אבל מכין אותו מכת מרדות אם שהה עכ"ל. עתה עמוד והתבונן כי מלקות אינו מיחייב כלל וזה מבורר לו מכח הירושלמי דגרסינן עלה דמתני' מי שנזר והוא בבית הקברות ר"י אמר מלקין בו על היין ועל התגלחת ר"ל אמר מאחר שאין מלקין בו על הטומאה אין מלקין בו על היין ועל התגלחת ויס"ג מתרין וחדא נינהו ושקיל וטרי עלה טובא ודכוותה פליגי בשמעתין דבבלאי שמעינן מינה דלכ"ע אין מלקין אלא על הטומאה וכדאוקימנא בשפרע עליו את המעזיבה ואפילו תימא דר"ל כמאן דמתמה קאמר ופליג עליה סוגיין לא אזלא הכי ואפילו תטיל בדוחק ותעייל פילא בקופא דמחטא דתלמיותא מ"מ לית הלכתא כר"ל לגבי ר"י אלמא דלא לקי ואע"ג דשהה. ומעתה תמה על עצמך מאי קא בעי רבא אם צריך שהייה למלקות דהא ליכא מלקות כלל כיון דליכא התראה ואין מלקות בלא התראה ותלמודא נמי אמאי לא קא מהדר ליה מהא להדיא ולמחי ליה אמוחא אתמהה מי שייך ביה מלקות והאמר ר"י אין מלקין בו על הטומאה. וא"ת מפשט התלמוד משמע דלית ליה כר"י מדקאמר ה"ד אי דאמרו ליה אל תנזור כו' זה אינו דההיא דמשום דנדר הוא מדעתיה אבל הטומאה דאתיא ליה בע"כ והוא אנוס ודאי כר"י קי"ל והדרא קושיין לדוכתא מאי קא מבעיא ליה לרבא אלא על כרחין אית לן לפרושי במלקות דרבנן דהיינו מכת מרדות וכדאוקימנא בשפרע מעליו המעזיבה וכן פירשו רבותינו בעלי התוס' ז"ל בשמעתין גבי פירוקא דפרקינן בקלקוליה לא קא מיירי דאיסורא מיהא אינה לטמויי וכיון דסלקא בתיקו ופ"ב דשבועות נמי כולהו בעייתא סלקן בתיקו וקי"ל בכל דוכתא סתם נזירות להקל דיינינן בהאי תיקו לקולא ובעינן שהייה למכת מרדות אבל מלקות ליכא כלל ואפילו לר"י וכמ"ש ר"מ ז"ל בדקדוק גדול. ואחר שתשכיל בזה יפה יפה בוא וראה מה אשיב שואלי דבר על לשון הראב"ד ז"ל שהשיג עוד על הפיסקא השנייה וז"ל אין דרך הסוגיא כן אלא הבעיא כך היא נכנס בשידה תיבה ומגדל ונזר שם ובא חבירו ופרע מעליו את התקרה ונטמא מי בעי שהייה או לא וכו' אלמא היכא דשהה ליתא בה ספק דחייב מלקות ואם לא שהה הוי ספיקא עכ"ל. ואתה המעיין עשה אזנך כאפרכסת וכיון דדלאי לך חספא תשכח מרגניתא תותה ותעמוד על הפרק לחזק כל בדק:

י

יצא מבית הקברות וכו' עד מן המנין. כתב הראב"ד פירוש כדי שיגלח ויביא קרבן טומאה: ואני אומר גם רבותינו בעלי התוס' ז"ל פירשו כן ולא ידעתי מה בא לחדש:

יצא והזה כו' עד תגלחת טומאה. פ"ג דנזיר:

יא

תגלחת טומאה כו' עד מביא קרבנותיו בו ביום. פ' ג' מינים (דף מ"ד) ופ' כה"ג ונזיר (דף נ"ד)  :

יב

מאימתי מתחיל למנות עד כמו שביארנו. פ"ג דנזיר (דף י"ח)  :

יג

מאימתי מתחיל למנות עד כמו שביארנו. פ"ג דנזיר (דף י"ח)  :

יד

כשמגלח הנזיר עד האשם יצא. פ' ג' מינים (דף מ"ה)  :

טו

נזיר שנטמא טומאות וכו' עד בקרבנות אחרות. ריש פ"א דכריתות (דף ב') ובתמורה פ' ד' מחוסרי כפרה ומייתי מקצתה פ' ג' מינין דמס' נזיר:

טז

נזיר שגלח תגלחת טהרה עד אינו סותר. פרק בתרא דנזיר (דף ס"ג)  :

יז

נזיר שגלח תגלחת טהרה עד אינו סותר. פרק בתרא דנזיר (דף ס"ג)  :

יח

אי זו היא טומאת התהום עד אפילו בסוף העולם: כתב הראב"ד ז"ל בחיי ראשי אומר אני שלא עלה על דעת וכו': ואני אומר פירוש לפירושו דבפרק בתרא דנזיר (דף ס"ג) גמרא מתני' דנזיר שגילח כו' פליגי בה ר"א ור"ל דר"א מוכח טומאת התהום מדכתיב וכי ימות מת עליו בפתע פתאום במחוורת לו ור"ל אמר קרא איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה כדרך מה דרך בגלוי אף כל בגלוי ואקשינן לר' אלעזר ואלא הא דתנן ואי זו היא טומאת התהום כל שאין אדם מכירה כו' עד ותו הא דתניא המוצא מת מושכב לרחבה של דרך בתרומה טמא בנזיר בעשיית פסח טהור מאי שנא אלא טומאת התהום גמרא גמירי לה ע"כ. ובא להשמיענו דההוא אלא דקאמר תלמודא אעושה פסח קאי ולמעוטי טומאת התהום בזיבה. יצא מכלל דבריו שאין הנזיר בכלל. אבל רבותינו בעלי התוס' ז"ל פירשוה כר"מ ז"ל ואמרו שבכ"מ נזיר ועושה פסח כהדדי נינהו:

ולא אמרו טומאות התהום עד סוף הפרק. פרק בתרא דנזיר:

יט

אי זו היא טומאת התהום עד אפילו בסוף העולם: כתב הראב"ד ז"ל בחיי ראשי אומר אני שלא עלה על דעת וכו': ואני אומר פירוש לפירושו דבפרק בתרא דנזיר (דף ס"ג) גמרא מתני' דנזיר שגילח כו' פליגי בה ר"א ור"ל דר"א מוכח טומאת התהום מדכתיב וכי ימות מת עליו בפתע פתאום במחוורת לו ור"ל אמר קרא איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה כדרך מה דרך בגלוי אף כל בגלוי ואקשינן לר' אלעזר ואלא הא דתנן ואי זו היא טומאת התהום כל שאין אדם מכירה כו' עד ותו הא דתניא המוצא מת מושכב לרחבה של דרך בתרומה טמא בנזיר בעשיית פסח טהור מאי שנא אלא טומאת התהום גמרא גמירי לה ע"כ. ובא להשמיענו דההוא אלא דקאמר תלמודא אעושה פסח קאי ולמעוטי טומאת התהום בזיבה. יצא מכלל דבריו שאין הנזיר בכלל. אבל רבותינו בעלי התוס' ז"ל פירשוה כר"מ ז"ל ואמרו שבכ"מ נזיר ועושה פסח כהדדי נינהו:

ולא אמרו טומאות התהום עד סוף הפרק. פרק בתרא דנזיר:

כ

אי זו היא טומאת התהום עד אפילו בסוף העולם: כתב הראב"ד ז"ל בחיי ראשי אומר אני שלא עלה על דעת וכו': ואני אומר פירוש לפירושו דבפרק בתרא דנזיר (דף ס"ג) גמרא מתני' דנזיר שגילח כו' פליגי בה ר"א ור"ל דר"א מוכח טומאת התהום מדכתיב וכי ימות מת עליו בפתע פתאום במחוורת לו ור"ל אמר קרא איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה כדרך מה דרך בגלוי אף כל בגלוי ואקשינן לר' אלעזר ואלא הא דתנן ואי זו היא טומאת התהום כל שאין אדם מכירה כו' עד ותו הא דתניא המוצא מת מושכב לרחבה של דרך בתרומה טמא בנזיר בעשיית פסח טהור מאי שנא אלא טומאת התהום גמרא גמירי לה ע"כ. ובא להשמיענו דההוא אלא דקאמר תלמודא אעושה פסח קאי ולמעוטי טומאת התהום בזיבה. יצא מכלל דבריו שאין הנזיר בכלל. אבל רבותינו בעלי התוס' ז"ל פירשוה כר"מ ז"ל ואמרו שבכ"מ נזיר ועושה פסח כהדדי נינהו:

ולא אמרו טומאות התהום עד סוף הפרק. פרק בתרא דנזיר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.