מגדל עוז/נדרים/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מגדל עוזTriangleArrow-Left.png נדרים TriangleArrow-Left.png א

הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
ברכת אברהם
יד דוד
מעשה רקח
ציוני מהר"ן
שער המלך


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


א[עריכה]

הנדר נחלק לשתי מחלוקות עד ככל היוצא מפיו יעשה. זו הקדמה כוללת כדרך המחברים ומלוקטים מן הדברים הבאים לפנינו בעזרת ה' ומקום מוצאו כתב ר"מ בספר המצות וז"ל ולשון ספרי מוצא שפתיך מצות עשה ואתה יודע שלא יובן ענין מלשון מוצא שפתיך לבדו ואולם הכונה היא ממה שזכרתי לך להבין פשטיה דקרא שצוהו לעשות כל מה שהוציא בשפתיו וכבר נכפל הלשון בזאת המצוה והוא אמרו יתעלה ככל היוצא מפיו יעשה:

ב[עריכה]

הנדר נחלק לשתי מחלוקות עד ככל היוצא מפיו יעשה. זו הקדמה כוללת כדרך המחברים ומלוקטים מן הדברים הבאים לפנינו בעזרת ה' ומקום מוצאו כתב ר"מ בספר המצות וז"ל ולשון ספרי מוצא שפתיך מצות עשה ואתה יודע שלא יובן ענין מלשון מוצא שפתיך לבדו ואולם הכונה היא ממה שזכרתי לך להבין פשטיה דקרא שצוהו לעשות כל מה שהוציא בשפתיו וכבר נכפל הלשון בזאת המצוה והוא אמרו יתעלה ככל היוצא מפיו יעשה:

ג[עריכה]

הנדר נחלק לשתי מחלוקות עד ככל היוצא מפיו יעשה. זו הקדמה כוללת כדרך המחברים ומלוקטים מן הדברים הבאים לפנינו בעזרת ה' ומקום מוצאו כתב ר"מ בספר המצות וז"ל ולשון ספרי מוצא שפתיך מצות עשה ואתה יודע שלא יובן ענין מלשון מוצא שפתיך לבדו ואולם הכונה היא ממה שזכרתי לך להבין פשטיה דקרא שצוהו לעשות כל מה שהוציא בשפתיו וכבר נכפל הלשון בזאת המצוה והוא אמרו יתעלה ככל היוצא מפיו יעשה:

ד[עריכה]

הנדר נחלק לשתי מחלוקות עד ככל היוצא מפיו יעשה. זו הקדמה כוללת כדרך המחברים ומלוקטים מן הדברים הבאים לפנינו בעזרת ה' ומקום מוצאו כתב ר"מ בספר המצות וז"ל ולשון ספרי מוצא שפתיך מצות עשה ואתה יודע שלא יובן ענין מלשון מוצא שפתיך לבדו ואולם הכונה היא ממה שזכרתי לך להבין פשטיה דקרא שצוהו לעשות כל מה שהוציא בשפתיו וכבר נכפל הלשון בזאת המצוה והוא אמרו יתעלה ככל היוצא מפיו יעשה:

ה[עריכה]

האוסר על עצמו חוץ ממיני מאכל עד ומפרש במפרש כל שהוא. פ' שבועת תניין (דף כ"א) ולשון ספרי לא יחל דברו מגיד שהוא עובר על בל יחל ועל בל תאחר ע"כ:

אמר אכילה מפירות עד אסר על עצמו אכילה מן התאנים כו' עד וכן כל כיוצא בזה. היא בירושלמי פ' שבועת הפקדון (דף ל"ו) ופ' שבועות תניין (דף כ"ב) בבלי וירושלמי:
כתב הראב"ד ז"ל הגמ' לא אמרה כן וכו': ואני אומר זו איני יודע מי שנאה אלא מתני' ידענא פ' שבועות תניין גמרא מתני' קמייתא אפלוגתא דר"ע ורבנן דמותבינן אדרב פפא מהא דתניא שני קונמות מצטרפות שתי שבועות אין מצטרפות ר"מ אומר קונמות כשבועות ושקלינן וטרינן עלה ואזלא כולה סוגיין לפרושה בין בנדר אחד בין בשני נדרים וקי"ל כרבנן דר"מ ובירושלמי נמי הכי איתא בהדין פירקא גמרא מתני' דשבועת בטוי דברים שבנדרים אסורות ושבועות מותרות ע"כ. ובפ' שבועת הפקדון נמי בירושלמי מייתי לה לדרבנן דר"מ ותני עלה א"ר יוסי מקומות הרבה עשו אותן כמינין הרבה ע"כ, וכולה סוגיין אזלא הכי כההיא שמעתא וכשמעתא דכלל ופרט ולכך כלל ר"מ ז"ל דין זה עם דין מדינה אחת. ודין השבועות שחלוק מן הנדרים כתב פ"ד דהל' שבועות:

ו[עריכה]

האוסר על עצמו חוץ ממיני מאכל עד ומפרש במפרש כל שהוא. פ' שבועת תניין (דף כ"א) ולשון ספרי לא יחל דברו מגיד שהוא עובר על בל יחל ועל בל תאחר ע"כ:

אמר אכילה מפירות עד אסר על עצמו אכילה מן התאנים כו' עד וכן כל כיוצא בזה. היא בירושלמי פ' שבועת הפקדון (דף ל"ו) ופ' שבועות תניין (דף כ"ב) בבלי וירושלמי:
כתב הראב"ד ז"ל הגמ' לא אמרה כן וכו': ואני אומר זו איני יודע מי שנאה אלא מתני' ידענא פ' שבועות תניין גמרא מתני' קמייתא אפלוגתא דר"ע ורבנן דמותבינן אדרב פפא מהא דתניא שני קונמות מצטרפות שתי שבועות אין מצטרפות ר"מ אומר קונמות כשבועות ושקלינן וטרינן עלה ואזלא כולה סוגיין לפרושה בין בנדר אחד בין בשני נדרים וקי"ל כרבנן דר"מ ובירושלמי נמי הכי איתא בהדין פירקא גמרא מתני' דשבועת בטוי דברים שבנדרים אסורות ושבועות מותרות ע"כ. ובפ' שבועת הפקדון נמי בירושלמי מייתי לה לדרבנן דר"מ ותני עלה א"ר יוסי מקומות הרבה עשו אותן כמינין הרבה ע"כ, וכולה סוגיין אזלא הכי כההיא שמעתא וכשמעתא דכלל ופרט ולכך כלל ר"מ ז"ל דין זה עם דין מדינה אחת. ודין השבועות שחלוק מן הנדרים כתב פ"ד דהל' שבועות:

ז[עריכה]

האומר פירות אלו עלי קרבן עד קרבן ותאסר. פ"ק דנדרים (דף ט') והרבה מקומות:

ח[עריכה]

אבל האומר פירות אלו עד הרי אלו מותרין. פ' ואלו מותרים (דף י"ג י"ד)  :

החטאת והאשם עד כמו שיתבאר. פ"א ופ"ב דנדרים (דף י"ג)  :

לפיכך האומר הפירות האלו כו' עד כנדר או כנדבה. פ"ק דנדרים (דף ט')  :

ט[עריכה]

אבל האומר פירות אלו עד הרי אלו מותרין. פ' ואלו מותרים (דף י"ג י"ד)  :

החטאת והאשם עד כמו שיתבאר. פ"א ופ"ב דנדרים (דף י"ג)  :

לפיכך האומר הפירות האלו כו' עד כנדר או כנדבה. פ"ק דנדרים (דף ט')  :

י[עריכה]

אבל האומר פירות אלו עד הרי אלו מותרין. פ' ואלו מותרים (דף י"ג י"ד)  :

החטאת והאשם עד כמו שיתבאר. פ"א ופ"ב דנדרים (דף י"ג)  :

לפיכך האומר הפירות האלו כו' עד כנדר או כנדבה. פ"ק דנדרים (דף ט')  :

יא[עריכה]

אבל האומר פירות אלו עלי כחלת אהרן או כתרומתו וכו': כתב הראב"ד ז"ל אנו רגילים לפרש וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה גבי מתני' קמייתא בפ' ואלו מותרין דתנן בה בסיפא כחלת אהרן וכתרומתו ה"ז מותר ומייתי לה סוף פ"ק בשקלא וטריא טפי. והראב"ד ז"ל נמשך בה בפירוש רבותינו בעלי התוס' ז"ל ור"מ ז"ל נמשך אחר פירוש רבותיו המקובל לו וכבר האריך בדעות האלו הרמב"ן ז"ל בהלכותיו של נדרים הרבה מאד עד שלא הניח לי מקום להתגדר בו אבל בירושלמי משמע כר"מ ז"ל דשקיל וטרי עלה בגמ' וגרסינן ליה אין אדם אוסר עליו אלא דבר שהוא לישא כו' עד הוו בעון מימרא כגון הקרבן בשבועה הא שאר כל הדברים לא ומסיק אנא מימר לך אפילו בשאר כל הדברים לאסור איסר על נפשו ע"כ. ועוד קשיא לי דאי איתיה לה"ט ה"ל לתלמוד לפלוגי ביה כי מייתי לה סוף פ"ק על בעיא דרמי בר חמא ואדרבא כי מעיינת בה שפיר בההיא סוגיא שמעת מינה טעמא דר"מ ז"ל להדיא דלא משכח תלמודא דאתמהינן והא בעי למשקל תרומה וכ"ת דשקיל חדא רפתא על כולהון והתניא כו' עד וכ"ת דשקיל פסתא מן כל חד וחד והתניא כו' עד אלא דאפרשה בלישה כו' אלמא באורחא דמשתכחא תליא מלתא ובחלת אהרן ותרומתו ליתא ותו לא מידי:

יב[עריכה]

האומר הרי הפירות האלו עד מ"מ. פ"ק דנדרים (דף י')  :

יג[עריכה]

האומר הרי הן עלי כמעשר כו' עד כתרומת הלשכה. פ' ואלו מותרין (דף י"ח י"ט)  :

כתמידים כדירים עד הרי הן עלי כקרבן. פ"ק דנדרים (דף י' י"א)  :

יד[עריכה]

האומר הרי הן עלי כמעשר כו' עד כתרומת הלשכה. פ' ואלו מותרין (דף י"ח י"ט)  :

כתמידים כדירים עד הרי הן עלי כקרבן. פ"ק דנדרים (דף י' י"א)  :

טו[עריכה]

היה לפניו בשר קדש כו' עד לאחר זריקת דמים ה"ז מותר. פ"ק דנדרים:
כתב הראב"ד ז"ל חיי ראשי אין הדברים הללו מחוורים אצלי וכו': ואני אומר כבר כתבתי שהראב"ד ז"ל נמשך אחר פירוש רבותינו בעלי התוס' ז"ל בסוגיין דסוף קמא דנדרים אבל ר"מ ז"ל נמשך אחר פירוש המקובל לו מרבותיו ועמדו רבים באותה שיטה וגם בספרים המוגהים המדוייקים שלנו בספרד גורסין במסקנא דההיא שמעתא אלא לאו דהוה קמיה בשר בכור ומחית בשר היתרא קמיה ואמר זה כזה ותנאי היא ובההיא פלוגתא לא הוזכר ר' יהודה כלל אלא ר' יוסי ובר פלוגתיה דר' יעקב בספר הראב"ד ובמקצת ספרים משובשים שלנו אבל בנוסחאות המדוייקות שבספרד הוא ר"ע וקי"ל הלכה כר"ע מחבירו ועוד דסוגיין בכל דוכתי כוותיה אזלא וכמ"ש הרמב"ן בהלכותיו מדעת ר"י אלפס בתשובה והסכמתו ואע"ג דתלמודא דחי לא דכ"ע לפני זריקה כו' מ"מ מוקי פלוגתייהו בין דבר הנדור לדבר האסור ולא נפיק מהילכתא דאי מחית בשר בכור קמיה כו' דלהוי דינא כר"מ ז"ל ודין הנדור והאסור כבר כתב מהו ונמצאו דברי ר"מ ז"ל בלא טעות והרוצה לפרש בענין אחר יפרש:

טז[עריכה]

יש מקומות שאנשיהם עלגים עד שלא יאכל כלום. פ"ק דנדרים:

יז[עריכה]

יש מקומות שאנשיהם עלגים עד שלא יאכל כלום. פ"ק דנדרים:

יח[עריכה]

יש מקומות שאנשיהם עלגים עד שלא יאכל כלום. פ"ק דנדרים:

יט[עריכה]

יש מקומות שאנשיהם עלגים עד שלא יאכל כלום. פ"ק דנדרים:

כ[עריכה]

חולין שאוכל לך החולין שאוכל לך וכו' עד ה"ז מותר: כתב הראב"ד ז"ל המחבר הזה מזכי שטרא לבי תרי וכו': ואני אומר קושיא זו תלמוד ערוך הוא ודברי ר"מ ז"ל ברייתא שלימה היא וזכותא דבי תרי מסקנא דגמ' היא רישא ר"מ וסיפא רבנן ומדרב אשי נמי הכי משמע דגרסינן פ"ק דנדרים (דף י"א) גמרא מתני' דלא חולין כו' תניא חולין החולין כחולין בין שאוכל לך בין שלא אוכל לך מותר לא חולין שאוכל לך אסור לחולין לא אוכל לך מותר רישא מני ר"מ היא דלית ליה מכלל לאו אתה שומע הן אימא סיפא לחולין לא אוכל לך מותר והתנן לקרבן לא אוכל לך ר"מ אוסר וקשיא לן הא לית ליה לר"מ מכלל לאו אתה שומע הן ואמר ר' אבא נעשה כאומר לקרבן יהא לפיכך לא אוכל לך ופרקינן האי תנא סבר לה כר"מ בחדא ופליג עליה בחדא סבר לה כותיה בחדא דלית ליה מכלל לאו אתה שומע הן ופליג עליה בחדא בקרבן רב אשי אמר הא דאמר לחולין הא דאמר לא חולין דמשמע לא ליהוי חולין אלא קרבן ע"כ. הנה עיניך רואות כי ר"מ ז"ל פסק כתנא דברייתא וכמסקנא דסתמא דתלמודא וכדרב אשי בין למעלה בין למטה וענין התנאי כפול כתבו פ"ו דהל' אישות ואף כי מצאתי רבינו הגדול הרמב"ן ז"ל שכתב בהל' נדרים הכרעה שלישית וכדברי מקצת הגאונים האחרונים ז"ל זה נכון בעיני:

כא[עריכה]

אבל האומר עד משום לא יחל דברו. פ"ק דנדרים (דף ד' וה')  :

כב[עריכה]

אבל האומר עד משום לא יחל דברו. פ"ק דנדרים (דף ד' וה')  :

כג[עריכה]

אבל האומר עד משום לא יחל דברו. פ"ק דנדרים (דף ד' וה')  :

כד[עריכה]

אמר מנודה אני לך וכו' עד לוקה: כתב הראב"ד ז"ל ואפילו בד' אמותיו אסור וכן משמתנא מינך שלא אוכל עכ"ל: ואני אומר גם זה תלמוד ערוך ומחלוקת ישנה פ"ק דנדרים דתנן בסיפא דמתני' גבי מנודה אני לך ר"ע היה חוכך בזה להחמיר ובגמ' אפיסקא קמייתא דמתני' אמר שמואל בכולן עד שיאמר שאני אוכל לך שאני טועם לך וכולהו משום ידות ואפיסקא בתראה אמר אביי מודה ר"ע לענין מלקות שאינו לוקה דא"כ ליתני ר"ע מחמיר אמר רב פפא נדינא מינך לכ"ע אסור משמתנא מינך דכ"ע שרי במאי קא מפלגי במנודה אני לך דר"ע סבר לישנא דנדויא הוא כלומר והוא יד לנדר ורבנן סברי לישנא דמשמתנא הוא כלומר הריני עמך כאילו אתה משומת דאורחא דאינשי לפרושי מיניה ולא נתכוון זה לאסור נכסיו בשום איסור אלא להרחקה בעלמא ואמרינן ופליגא דר"ח דההוא גברא דאמר משמתנא מנכסי דבריה דרב ירמיה בר אבא אתא לקמיה דר"ח א"ל לית דחש ליה להא דר"ע קסבר במשמתנא פליגין ע"כ. ור"מ ז"ל פוסק כמתני' וכדמפרש לה שמואל ואביי ואם אמר מנודה אני לך או משומת אני לך ולא הזכיר ולא פירש שאני אוכל שאני טועם דכ"ע אסור לישב בתוך ד' אמות שלו ר"ל ובנכסים כדרב חסדא דמעשה רב ולית דחש לדר"ע וסוגיין דשמעתא ה"נ משמע דבהכי מיירי רב פפא מדמייתי עלה דיני נדוי וכן נמי משמע בהאי פיסקא ופירושה בירושלמי דגרסינן ר"ע היה חוכך בזה להחמיר לאסור את כל נכסיו כמה דתימר יחרם כל רכושו והוא יבדל מה עבדין ליה רבנן חומר הוא בנדוי ב"ד ע"כ אלמא ר"ע היה חוכך בין בישיבתו בין בהנאתו ולית דחש לה בנכסים דמשומת או מנודה לחוד אבל ישיבתו אסורה וכמ"ש ר"מ ז"ל, והראב"ד ז"ל והרמב"ן ז"ל יש להם פנים אחרים בהלכה ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם. שוב מצאתי לר"מ ז"ל מקוצי שכתב כן כדבריו של ר"מ ז"ל מדעת רבותינו בעלי התוס' ז"ל:

אמר לו נדינא כו' עד חייב בשבועה. פ"ק דנדרים (דף י"ט)  :

כה[עריכה]

אמר מנודה אני לך וכו' עד לוקה: כתב הראב"ד ז"ל ואפילו בד' אמותיו אסור וכן משמתנא מינך שלא אוכל עכ"ל: ואני אומר גם זה תלמוד ערוך ומחלוקת ישנה פ"ק דנדרים דתנן בסיפא דמתני' גבי מנודה אני לך ר"ע היה חוכך בזה להחמיר ובגמ' אפיסקא קמייתא דמתני' אמר שמואל בכולן עד שיאמר שאני אוכל לך שאני טועם לך וכולהו משום ידות ואפיסקא בתראה אמר אביי מודה ר"ע לענין מלקות שאינו לוקה דא"כ ליתני ר"ע מחמיר אמר רב פפא נדינא מינך לכ"ע אסור משמתנא מינך דכ"ע שרי במאי קא מפלגי במנודה אני לך דר"ע סבר לישנא דנדויא הוא כלומר והוא יד לנדר ורבנן סברי לישנא דמשמתנא הוא כלומר הריני עמך כאילו אתה משומת דאורחא דאינשי לפרושי מיניה ולא נתכוון זה לאסור נכסיו בשום איסור אלא להרחקה בעלמא ואמרינן ופליגא דר"ח דההוא גברא דאמר משמתנא מנכסי דבריה דרב ירמיה בר אבא אתא לקמיה דר"ח א"ל לית דחש ליה להא דר"ע קסבר במשמתנא פליגין ע"כ. ור"מ ז"ל פוסק כמתני' וכדמפרש לה שמואל ואביי ואם אמר מנודה אני לך או משומת אני לך ולא הזכיר ולא פירש שאני אוכל שאני טועם דכ"ע אסור לישב בתוך ד' אמות שלו ר"ל ובנכסים כדרב חסדא דמעשה רב ולית דחש לדר"ע וסוגיין דשמעתא ה"נ משמע דבהכי מיירי רב פפא מדמייתי עלה דיני נדוי וכן נמי משמע בהאי פיסקא ופירושה בירושלמי דגרסינן ר"ע היה חוכך בזה להחמיר לאסור את כל נכסיו כמה דתימר יחרם כל רכושו והוא יבדל מה עבדין ליה רבנן חומר הוא בנדוי ב"ד ע"כ אלמא ר"ע היה חוכך בין בישיבתו בין בהנאתו ולית דחש לה בנכסים דמשומת או מנודה לחוד אבל ישיבתו אסורה וכמ"ש ר"מ ז"ל, והראב"ד ז"ל והרמב"ן ז"ל יש להם פנים אחרים בהלכה ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם. שוב מצאתי לר"מ ז"ל מקוצי שכתב כן כדבריו של ר"מ ז"ל מדעת רבותינו בעלי התוס' ז"ל:

אמר לו נדינא כו' עד חייב בשבועה. פ"ק דנדרים (דף י"ט)  :

כו[עריכה]

אמר מנודה אני לך וכו' עד לוקה: כתב הראב"ד ז"ל ואפילו בד' אמותיו אסור וכן משמתנא מינך שלא אוכל עכ"ל: ואני אומר גם זה תלמוד ערוך ומחלוקת ישנה פ"ק דנדרים דתנן בסיפא דמתני' גבי מנודה אני לך ר"ע היה חוכך בזה להחמיר ובגמ' אפיסקא קמייתא דמתני' אמר שמואל בכולן עד שיאמר שאני אוכל לך שאני טועם לך וכולהו משום ידות ואפיסקא בתראה אמר אביי מודה ר"ע לענין מלקות שאינו לוקה דא"כ ליתני ר"ע מחמיר אמר רב פפא נדינא מינך לכ"ע אסור משמתנא מינך דכ"ע שרי במאי קא מפלגי במנודה אני לך דר"ע סבר לישנא דנדויא הוא כלומר והוא יד לנדר ורבנן סברי לישנא דמשמתנא הוא כלומר הריני עמך כאילו אתה משומת דאורחא דאינשי לפרושי מיניה ולא נתכוון זה לאסור נכסיו בשום איסור אלא להרחקה בעלמא ואמרינן ופליגא דר"ח דההוא גברא דאמר משמתנא מנכסי דבריה דרב ירמיה בר אבא אתא לקמיה דר"ח א"ל לית דחש ליה להא דר"ע קסבר במשמתנא פליגין ע"כ. ור"מ ז"ל פוסק כמתני' וכדמפרש לה שמואל ואביי ואם אמר מנודה אני לך או משומת אני לך ולא הזכיר ולא פירש שאני אוכל שאני טועם דכ"ע אסור לישב בתוך ד' אמות שלו ר"ל ובנכסים כדרב חסדא דמעשה רב ולית דחש לדר"ע וסוגיין דשמעתא ה"נ משמע דבהכי מיירי רב פפא מדמייתי עלה דיני נדוי וכן נמי משמע בהאי פיסקא ופירושה בירושלמי דגרסינן ר"ע היה חוכך בזה להחמיר לאסור את כל נכסיו כמה דתימר יחרם כל רכושו והוא יבדל מה עבדין ליה רבנן חומר הוא בנדוי ב"ד ע"כ אלמא ר"ע היה חוכך בין בישיבתו בין בהנאתו ולית דחש לה בנכסים דמשומת או מנודה לחוד אבל ישיבתו אסורה וכמ"ש ר"מ ז"ל, והראב"ד ז"ל והרמב"ן ז"ל יש להם פנים אחרים בהלכה ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם. שוב מצאתי לר"מ ז"ל מקוצי שכתב כן כדבריו של ר"מ ז"ל מדעת רבותינו בעלי התוס' ז"ל:

אמר לו נדינא כו' עד חייב בשבועה. פ"ק דנדרים (דף י"ט)  :

כז[עריכה]

הנודר בתורה כגון שאמר פירות כו' עד כתוב בה איסר ונדר וכו' עד במ"ש בה: כתב הראב"ד דומה ששכח ולבסוף נזכר וכו': ואני אומר חס ושלום ואם שכח ולבסוף נזכר למה לא הגיהו שם פי"ב כי לא רב הדרך ביניהם אלא ודאי לדעת כתב כן ובכוונה שלימה וכמ"ש שם דהא ברייתא בנדרים מיתניא בפ' ואלו מותרין (דף י"ד) ודין חדש הוא וכן מצאתיהו בירושלמי והסוגיא מוכחת וכמ"ש למעלה פי"ב. שוב מצאתי לר"מ ז"ל מקוצי שכתב כן מדעת רבותינו בעלי התוס' ז"ל:

כח[עריכה]

הנודר בתורה כגון שאמר פירות כו' עד כתוב בה איסר ונדר וכו' עד במ"ש בה: כתב הראב"ד דומה ששכח ולבסוף נזכר וכו': ואני אומר חס ושלום ואם שכח ולבסוף נזכר למה לא הגיהו שם פי"ב כי לא רב הדרך ביניהם אלא ודאי לדעת כתב כן ובכוונה שלימה וכמ"ש שם דהא ברייתא בנדרים מיתניא בפ' ואלו מותרין (דף י"ד) ודין חדש הוא וכן מצאתיהו בירושלמי והסוגיא מוכחת וכמ"ש למעלה פי"ב. שוב מצאתי לר"מ ז"ל מקוצי שכתב כן מדעת רבותינו בעלי התוס' ז"ל:

כט[עריכה]

האומר לחבירו נשכים וכו' עד כלשון נדר. פ"ק דנדרים (דף ח')  :

ל[עריכה]

האומר לאשתו עד סוף הפרק. פ"ב דנדרים (דף י"ד)  :


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.