מגדל עוז/מכירה/יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ מכירה יא

א

המקנה בין קרקע כו' עד וכבר ביארנו משפטי התנאים בהלכות אישות. במציעא פ' איזהו נשך (דף ס"ו) ופ' המקבל (דף ק"ד) ובבתרא פ' גט פשוט (דף קס"ח) ובנדרים פ"ג דנדרים והביאור פ"ו ופ"ד:

ב

בד"א כשקנה בדרך עד וכן כל כיוצא בזה. פרק איזהו נשך (דף ס"ו):

ג

בד"א כשקנה בדרך עד וכן כל כיוצא בזה. פרק איזהו נשך (דף ס"ו):

ד

לפיכך הנותן ערבון לחבירו וכו' ואם חזר בו המוכר עד ואסמכתא לא קנה: כתב הראב"ד ז"ל אין הכל מודים בזה וכו': ואני אומר הדן דבריו לכף זכות המקום ידינהו לכף זכות אמנם כבר כתבתי כמה פעמים בזה כי דעת ר"מ ז"ל ומנהגו בכל משנה תורה הזה מדרך ארוכה לקצרה והכל ע"פ הגמרא וגם בזה הדין כך הוא מפורש בפ' הזהב (דף מ"ח) והסברות רבות בה לגאונים ולאחרונים ז"ל בנדרים ושאר מקומות שרשמתי בתחלת זה הפרק רשום גם מחוברות אצלנו בשיטותינו:

ה

וכן מי שפרע מקצת חובו והשליש שטרו עד או שמא לא יהיה. עיקר זה הדין פ' גט פשוט (דף קס"ח) ומייתי לה בנדרים פ' ארבעה נדרים והרבה מקומות:

ו

וכן מי שפרע מקצת חובו והשליש שטרו עד או שמא לא יהיה. עיקר זה הדין פ' גט פשוט (דף קס"ח) ומייתי לה בנדרים פ' ארבעה נדרים והרבה מקומות:

ז

כל האומר קנה מעכשיו וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ' איזהו נשך:

ח

מי שמכר חצירו עד כל תנאי בקידושין. פ' האיש מקדש (דף מ"ט) ובכתובות פ' אלמנה ניזונת (דף צ"ו):

לפיכך אם ירד המטר כו' עד ודברים שבלב אינן דברים. תחלת הדין מציעא פ' השוכר את האומנין והביאו ר"י אלפס ז"ל בהלכות פ' אלמנה ניזונית וסופו גם פ' האיש מקדש (דף נ'):

ט

מי שמכר חצירו עד כל תנאי בקידושין. פ' האיש מקדש (דף מ"ט) ובכתובות פ' אלמנה ניזונת (דף צ"ו):

לפיכך אם ירד המטר כו' עד ודברים שבלב אינן דברים. תחלת הדין מציעא פ' השוכר את האומנין והביאו ר"י אלפס ז"ל בהלכות פ' אלמנה ניזונית וסופו גם פ' האיש מקדש (דף נ'):

י

מי שהקנה לחבירו כו' עד שקבע לו לא קנה. בקדושין פ' האומר (דף ס"ג):

וכן המוכר או הלוקח כו' עד וכן כל כיוצא בזה. הכל פ' איזהו נשך (דף ס"ו):

יא

מי שהקנה לחבירו כו' עד שקבע לו לא קנה. בקדושין פ' האומר (דף ס"ג):

וכן המוכר או הלוקח כו' עד וכן כל כיוצא בזה. הכל פ' איזהו נשך (דף ס"ו):

יב

מי שהקנה לחבירו כו' עד שקבע לו לא קנה. בקדושין פ' האומר (דף ס"ג):

וכן המוכר או הלוקח כו' עד וכן כל כיוצא בזה. הכל פ' איזהו נשך (דף ס"ו):

יג

אסמכתא שקנו מידו עליה עד והוא שיהיה בב"ד חשוב. עיקר זאת ההלכה פ' ד' נדרים ורבו הסברות כמ"ש אמנם הגאון ור"ח ז"ל כן הורו:

יד

אסמכתא שקנו מידו עליה עד והוא שיהיה בב"ד חשוב. עיקר זאת ההלכה פ' ד' נדרים ורבו הסברות כמ"ש אמנם הגאון ור"ח ז"ל כן הורו:

טו

המחייב עצמו בממון וכו' עד וכן הורו הגאונים. בכתובות ר"פ הנושא (דף ק"א:) ופ"ק דקידושין (דף ט'):

טז

חייב עצמו בדבר שאינו קצוב כגון שאמר וכו' וכן הורו רבותי ומפני מה הפוסק וכו' עד הנקנים באמירה: כתב הראב"ד ז"ל רבותיו הורו וכו': ואני אומר ידוע ומפורסם לכל כי הוא יודע אבל ר"ל שאין דעתו מתיישב בכך ולא ס"ל וגם מה שכתב וכשתעיין יפה הכל דרך אחד ר"ל שטרי פסיקאתא ודברים הנקנין באמירה דרך אחד הוא. ואתה עתה דע לך כי עיקר הלכה זו בכתובות (דף ק"א) ריש פרק הנושא גבי פלוגתא דר"י ור"ל בהאומר לחבירו חייב אני לך מנה דר"י אמר חייב ור"ל אמר פטור ושקיל וטרי אפלוגתייהו ואקשינן עליה דר"ל ממתני' דהנושא את האשה ופסקה עמו שיהא זן את בתה ה' שנים ואוקמא ריש לקיש בשטרי פסיקאתא וכדר' גידל אמר רב דאר"ג א"ר כמה אתה נותן לבנך כך וכך כמה אתה נותן לבתך כך וכך עמדו וקדשו קנו הן הן הדברים הנקנין באמירה ודעת ר"י אלפס וישיבתו הקדושה רבינו יהוסף הלוי אבן מיג"ש ור"מ במז"ל דלית הלכתא כר"ל לגבי ר' יוחנן בעיקר פלוגתייהו מ"מ מתניתין הכי איתא כדאוקמה ר"ל ולפיכך כתבה ר"מ ז"ל בזה הדרך שלא תקשה עליך ועשה כדרך הגמרא כי כן דרכו מוכחת ויש לי ראיה גדולה בגיטין פרק הניזקין גמרא מתני' דאין מוציאין לאכילת פירות כו' וא"ר חנינא טעמיה לפי שאין קצובין ואותביה רב הונא בר מנוח מהא מתו בנותיהן ניזונות מנכסים ב"ח והיא ניזונת מנכסים משועבדין מפני שהיא כבעלת חוב ופרקינן הכא במאי עסקינן בשקנו מידו ואקשינן תו אי הכי בנות נמי ופרקינן בשקנו לזו ולא קנו לזו ופרקינן מאי פסקה ומהדרינן בת אשתו דהואי בשעת קניין מהני לה קניין בתו דלא הואי בשעת קניין לא מהני לה קניין ומהדר תלמודא תו לאוקומה בטעמי אחריני ומיהו לכולה סוגיין בת אשתו מיירי בקניין ודומיא דבתו דזכתה בשעת נשואין למיכל בתנאי ב"ד שהן הן הדברים הנקנין באמירה א"כ הם הם שטרי פסיקאתא והם הם שטרי אקנייתא לענין זה. גם רואה אני ר"ח ז"ל שפירש שם תיובתא דרב הונא בר מנוח לכולהו ועמד גם בשיטת ר"מ ורבותינו ראשונים ואחרונים נ"ע עמדו בשיטתם למדנו שדברי ר"מ ז"ל ורבותינו נ"ע מפורסמים אמתיים וכמ"ש ר"י אלפס ריש פ' הנושא וקורא לו גודר פרץ נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ:

יז

חייב עצמו בדבר שאינו קצוב כגון שאמר וכו' וכן הורו רבותי ומפני מה הפוסק וכו' עד הנקנים באמירה: כתב הראב"ד ז"ל רבותיו הורו וכו': ואני אומר ידוע ומפורסם לכל כי הוא יודע אבל ר"ל שאין דעתו מתיישב בכך ולא ס"ל וגם מה שכתב וכשתעיין יפה הכל דרך אחד ר"ל שטרי פסיקאתא ודברים הנקנין באמירה דרך אחד הוא. ואתה עתה דע לך כי עיקר הלכה זו בכתובות (דף ק"א) ריש פרק הנושא גבי פלוגתא דר"י ור"ל בהאומר לחבירו חייב אני לך מנה דר"י אמר חייב ור"ל אמר פטור ושקיל וטרי אפלוגתייהו ואקשינן עליה דר"ל ממתני' דהנושא את האשה ופסקה עמו שיהא זן את בתה ה' שנים ואוקמא ריש לקיש בשטרי פסיקאתא וכדר' גידל אמר רב דאר"ג א"ר כמה אתה נותן לבנך כך וכך כמה אתה נותן לבתך כך וכך עמדו וקדשו קנו הן הן הדברים הנקנין באמירה ודעת ר"י אלפס וישיבתו הקדושה רבינו יהוסף הלוי אבן מיג"ש ור"מ במז"ל דלית הלכתא כר"ל לגבי ר' יוחנן בעיקר פלוגתייהו מ"מ מתניתין הכי איתא כדאוקמה ר"ל ולפיכך כתבה ר"מ ז"ל בזה הדרך שלא תקשה עליך ועשה כדרך הגמרא כי כן דרכו מוכחת ויש לי ראיה גדולה בגיטין פרק הניזקין גמרא מתני' דאין מוציאין לאכילת פירות כו' וא"ר חנינא טעמיה לפי שאין קצובין ואותביה רב הונא בר מנוח מהא מתו בנותיהן ניזונות מנכסים ב"ח והיא ניזונת מנכסים משועבדין מפני שהיא כבעלת חוב ופרקינן הכא במאי עסקינן בשקנו מידו ואקשינן תו אי הכי בנות נמי ופרקינן בשקנו לזו ולא קנו לזו ופרקינן מאי פסקה ומהדרינן בת אשתו דהואי בשעת קניין מהני לה קניין בתו דלא הואי בשעת קניין לא מהני לה קניין ומהדר תלמודא תו לאוקומה בטעמי אחריני ומיהו לכולה סוגיין בת אשתו מיירי בקניין ודומיא דבתו דזכתה בשעת נשואין למיכל בתנאי ב"ד שהן הן הדברים הנקנין באמירה א"כ הם הם שטרי פסיקאתא והם הם שטרי אקנייתא לענין זה. גם רואה אני ר"ח ז"ל שפירש שם תיובתא דרב הונא בר מנוח לכולהו ועמד גם בשיטת ר"מ ורבותינו ראשונים ואחרונים נ"ע עמדו בשיטתם למדנו שדברי ר"מ ז"ל ורבותינו נ"ע מפורסמים אמתיים וכמ"ש ר"י אלפס ריש פ' הנושא וקורא לו גודר פרץ נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ:

יח

בשהיו חכמי ספרד כו' עד סוף הפרק. הלכה למעשה אתא לאשמועינן כי זה הדרך ישכן אור:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.