שרשי הים/מכירה/יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שרשי הים ‏ מכירה יא

טז

שורש מתחייב בדבר שאינו קצוב

המתחייב עצמו בדבר שאינו קצוב כו' אע"פ שקנו מידו שלא נשתעבד כיון שאין כאן דבר ידוע ומצוי. והראב"ד השיג עליו מן הסוגיא שבר"פ הנושא דק"א ע"ב עלה דאיפליגו ר"י ור"ל באומר לחבירו חייב אני לך מנה בשטר דר"י אמר חייב ור"ל אמר פטור ומקשה ליה ר"י לר"ל ממתני' הנושא את האשה ופסקה עמה לזון את בתה ג' שנים דחייב לזונה דאע"ג דאין שם לא קנין ולא חתימה בדיבורא בעלמא מיחייב ומשני ר"ל בשטרי פסיקתא וכדרב גידל כו' יע"ש והשתא אם איתא דהמתחייב בדבר שאינו קצוב לא קנה לר"י נמי תיקשי מתני' שהרי מזונות דחמש שנים אינן קצובים ואפי"ה קתני מתני' דחייב לזונה וע"כ לשנויי כדשני ר"ל בשטרי פסיקתא וה"ה תירץ דה"ן מצי למימר ולטעמיך יע"ש : ועיין להב"ח ז"ל בא"ה סי' קי"ד שכתב דדעת רבינו ז"ל הוא לחלק בין כשהתנאי היה בין קדושין לנשואין לכשהיה בזמן אחר דכל שהתנאי היה בין קדושין לנשואין אם היה שם קנין מהני דוקא לבת אשתו דאגב דמחתני כו' ובשאר אינשי אפי' ע"י קנין לא מהני בדבר שאינו קצוב ואמטו להכי לא ק"ל מתני' לר"י דאיהו מפרש לה למתני' בשטר קנין ובין קדושי' לנשואין וכיון דהוי לבת אשתו מהני לה תנאה יע"ש: ודבריו הם דברי תימה דא"כ גם לר"ל נמי ניחא ומאי ק"ל לדידיה מהך מתני' ועיין להש"ך בח"מ סי' ס' שדחה דברי הב"ח הלזו ממ"ש רבינו בפ"ו מה' זכיה ולא קשיא מידי דהתם מיירי באמירה בעלמא ומשו"ה כתב דצריך שעת נשואין יע"ש ויש ליישב אמנם עיקר קושיית הראב"ד אפשר ליישב ע"פ מ"ש הרב בני שמואל בתשו' סי' ט"ו ליישב דעת רבינו הסוגייא שבפ' עשרה יוחסין דלר"מ יכול ליתן במתנה נכסים שיפלו לו לאחר מכאן אע"ג דאינו יודע כמה יפול כמו שהוק' הר"ן ז"ל הביא דבריו מרן בכ"מ יע"ש.
והרב הנז' תירץ דלר"מ דס"ל דאדם מקנה דשב"ל ה"נ יכול להקנו' דבר שאינו קצוב וכ"כ הרב גד"ת בשער ס"ד ח"א דשמ"א ע"ב ד"ה ועוד כו' יע"ש והשתא משו"ה לא הק"ל לר"י מתני' אע"ג דהוי דבר שאינו קצוב דאיכא למימר הא מני ר"מ וכ"ש דהוי סתמא וסתם משנה ר"מ תנא לה אבל לר"ל דאמר דכל שאין עדים בשטר הו"ל חספא בעלמא הוק' לו שפיר מההיא מתני' ודוק אבל בעיקר דברי הרבנים הנז' איכא למידק דבפ' הזהב דנ"א עלה דאיפליגו רב ושמואל באומר לחבירו ע"מ שאין לך עלי אונאה דרב אמר יש לו עליו אונאה ושמואל אמר אין לו עליו אונאה ושקיל וטרי תלמודא לאוקומי לרב ושמואל אליבא דר"י ור"מ דאיפליגו בעלמא גבי מתנה עמ"ש בתורה בתנאי שבממון וקאמר רב ענן לדידי מפרשה לי מיניה הא דמר שמואל באומר ע"מ שאין לך עלי אונאה אבל באומר שאין בו אונאה יש בו אונאה ואקשינן לרב דאמר דאפי' באין לך עלי אונאה דיש לו אונאה מהברייתא דאמר' דאין בו אונאה ושני רבא כאן בסתם כאן במפרש ולפי שיטת רבינו בפי"ב מה' אלו ה"ג הכי פירושו בסתם שאינו יודע כמה אונאה יש בו כדי שימחול אבל במפרש היינו שאומר בפי' חפץ זה אני נותנו לך במאתים יודע אני שאינו שוה אלא מנה כו' יע"ש:
הרי דאפילו לר"מ כל דלא הוי דבר קצוב אין כאן מחילה ואין לומר דהשתא מוקים לרב כר"י ואה"נ דלר"מ מהני אפילו בסתם דהא רבא לא הוצרך לזה אלא לאוקמיה לרב אליבא דכ"ע ודלא כאביי ואם כן היכי הדר מוקים ליה כיחידאה ועוד שהרי רב ס"ל בעלמא כר"מ דאין אדם מקנה דשלב"ל כדאיתא פרק האשה רבה דצ"ג ואין לומר דשאני אונאה דגזירת הכתוב הוא דאפי' בסתם איכא מחילה ורחמנא אמר דלא תיהוי מחילה עד שיראה לתגר או לקרובו כמו שדחה הרמב"ן ז"ל והביא דבריו הר"ב התרומות בשער ס"ד ח"א (דף שמ"ז ע"ב) הא ליתא שהרי רבינו יליף מינה לדין אחר כמ"ש בפרק ט"ו מה' אלו הל' ו' יע"ש וכדברי ה"ה ז"ל ואולי אפשר דמש"ה הטור ז"ל בח"מ סי' רל"ב כתב דאזיל לשיטתו דס"ל בעלמא דאין אדם מקנה לחבירו דבר שאינו קצוב וע"ש בדברי מרן ב"י ז"ל ודוק:

· מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.