מגדל עוז/מכירה/י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ מכירה י

א

מי שאנסוהו עד שמכר ולקח את דמי המקח אפילו תלוהו עד שמכר וכו' עד בפני העדים: כתב הראב"ד ז"ל טעה בזה בדברי הרב ז"ל וכו': ואני אומר ח"ו לומר שיטעה תלמיד בדברי רבו עודנו באבו וכ"ש גדול ורב ממזרח ומערב אלא הא לאו בהכי תליא מלתא אלא בפירושה דגמ' תליא מלתא ועיקר זאת השמועה פ' חזקת הבתים (דף מ"ו) גמ' מתני' דהאומנין אין להם חזקה כו' דמסקינן לדרב הונא דאמר הלכתא תליוה וזבין זביניה זביני ואוקימנא בדארצי ליה זוזי דסברא הוא דאגב אונסיה גמר ומקני. וכבר דקדקתי לשון הגמ' ולשון הרב ז"ל ואין ביניהם כחוט השערה והנה כתובה אות באות בגירסאות המיושרות ומקשי עליה מדרב ביבי דאמר קרקע אין לו אבל מעות יש לו ופרקינן להדיא דרב ביבי מימרא היא ומימרא לרב הונא לא ס"ל והראב"ד ז"ל יפרש השמועה כפרשב"ם ז"ל דקושיא דרב ביבי משום דאמר קרקע אין לו אלמא משמע דתליוה וזבין זביניה לאו זביני, אבל ר"מ ז"ל מפרש מלתא דרב הונא דאמר זביניה זביני אע"ג דלא יהיב זוזי קמי סהדי וקשיא ליה מסוף מלתא דרב דימי דאמר אבל מעות יש לו ופשיטא לן דמעיקרא דרב ביבי לא קאי כרב הונא דהא אמרינן לעיל בשמעתין ורב ביבי מסיים בה ולא איצטריך ליה לאקשויי דמקרקע אין לו אלא אקשי ליה מסוף מלתיה דאמר אבל מעות יש לו משום דמשמע דיהיב ליה זוזי קמי סהדי ואע"ג דלית ליה קרקע והיכי קאמר רב הונא תרתי חדא דאית ליה זוזי ועוד דאית ליה קרקע ואע"ג דלא יהב ליה קמי סהדי דנהי דלא ס"ל כרב ביבי בקרקע ליסבור כוותיה דליהיב ליה דמי קמי סהדי ופריק דרב ביבי מימרא היא ומימרא לא ס"ל לרב הונא בכי הא כמו באידך דלעיל וממילא פשיטא לן דההיא דרב הונא דתליוה וזבין מכירה בדלא יהיב זוזי קמי סהדי כמ"ש ר"מ ז"ל ואע"ג דפריק אליבא דשמואל מודה שמואל היכא דיהיב זוזי הכי פירוש דיהיב זוזי בלא סהדי דעדיפי משטרא בסהדי ולא ארצי זוזי משום טעמא דכתיבנא דכיון דמטי הנאה לידיה סברא הוא דאגב אונסיה גמר ומקני ולהכי אקשי ליה לאלתר מדרב ביבי וכדפרישית דאי ס"ד דיהיב זוזי בעדים קאמר רב הונא א"כ דקארי לה מדשמואל מאי קארי לה והא שמואל גופיה בשטר לא קנה קאמר דמשמע בשטר לחודיה הוא דלא קנה הא בזוזי קנה והיינו טעמא דגזלן לא צריך מודעא ובאונס צריך מודעא משום דגזלן לא יהיב דמי ואונס יהיב דמי כדאיתא בכולי תלמודא מה בין גזלן לחמסן גזלן לא יהיב דמי חמסן יהיב דמי וכי דייקת לשון ר"מ ז"ל לקמן בהאי פירקא הכי משכחת לה דקרי ליה ומפרש אונס שהוא חמסן ומלתא דפשיטא היא דכיון דזוזי קא מקנו אע"ג דלא יהבינהו קמי סהדי כיון דמודה דקביל אמרינן ודאי גמר ומקני כיון דמטא ליה הנאה מזוזי ואגב אונסיה אא"כ מסר מודעא קמי סהדי ובזה עלו דברי ר"מ ז"ל על מכונם וזה נכון דאי ס"ד לפרושי דאונס וגזלן חד הוא ובחדא גוונא נינהו דתרוייהו יהבי זוזי א"כ קשיא דרב הונא אדרב הונא דרב הונא אמר לעיל בשמעתין גזלן אין לו ראיה והכא קאמר בתליוה וזבין זביניה זביני אלא ודאי על כרחין כדפרישית דגזלן לחוד דלא יהיב דמי ואונס לחוד דהיינו חמסן ויהיב דמי אישתכח דגזלן סתם ושלא מדעת בחמסן אפילו בדמי אי מסר מודעא וה"נ משמע בב"ק פרק הכונס צאן לדיר:

לפיכך אם מסר מודעא כו' עד ה"ז אונס. פרק חזקת הבתים (דף מ"ז):

ומעשה באחד ששכר פרדס וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. במציעא פרק איזהו נשך ובבתרא פרק חזקת הבתים:

ב

מי שאנסוהו עד שמכר ולקח את דמי המקח אפילו תלוהו עד שמכר וכו' עד בפני העדים: כתב הראב"ד ז"ל טעה בזה בדברי הרב ז"ל וכו': ואני אומר ח"ו לומר שיטעה תלמיד בדברי רבו עודנו באבו וכ"ש גדול ורב ממזרח ומערב אלא הא לאו בהכי תליא מלתא אלא בפירושה דגמ' תליא מלתא ועיקר זאת השמועה פ' חזקת הבתים (דף מ"ו) גמ' מתני' דהאומנין אין להם חזקה כו' דמסקינן לדרב הונא דאמר הלכתא תליוה וזבין זביניה זביני ואוקימנא בדארצי ליה זוזי דסברא הוא דאגב אונסיה גמר ומקני. וכבר דקדקתי לשון הגמ' ולשון הרב ז"ל ואין ביניהם כחוט השערה והנה כתובה אות באות בגירסאות המיושרות ומקשי עליה מדרב ביבי דאמר קרקע אין לו אבל מעות יש לו ופרקינן להדיא דרב ביבי מימרא היא ומימרא לרב הונא לא ס"ל והראב"ד ז"ל יפרש השמועה כפרשב"ם ז"ל דקושיא דרב ביבי משום דאמר קרקע אין לו אלמא משמע דתליוה וזבין זביניה לאו זביני, אבל ר"מ ז"ל מפרש מלתא דרב הונא דאמר זביניה זביני אע"ג דלא יהיב זוזי קמי סהדי וקשיא ליה מסוף מלתא דרב דימי דאמר אבל מעות יש לו ופשיטא לן דמעיקרא דרב ביבי לא קאי כרב הונא דהא אמרינן לעיל בשמעתין ורב ביבי מסיים בה ולא איצטריך ליה לאקשויי דמקרקע אין לו אלא אקשי ליה מסוף מלתיה דאמר אבל מעות יש לו משום דמשמע דיהיב ליה זוזי קמי סהדי ואע"ג דלית ליה קרקע והיכי קאמר רב הונא תרתי חדא דאית ליה זוזי ועוד דאית ליה קרקע ואע"ג דלא יהב ליה קמי סהדי דנהי דלא ס"ל כרב ביבי בקרקע ליסבור כוותיה דליהיב ליה דמי קמי סהדי ופריק דרב ביבי מימרא היא ומימרא לא ס"ל לרב הונא בכי הא כמו באידך דלעיל וממילא פשיטא לן דההיא דרב הונא דתליוה וזבין מכירה בדלא יהיב זוזי קמי סהדי כמ"ש ר"מ ז"ל ואע"ג דפריק אליבא דשמואל מודה שמואל היכא דיהיב זוזי הכי פירוש דיהיב זוזי בלא סהדי דעדיפי משטרא בסהדי ולא ארצי זוזי משום טעמא דכתיבנא דכיון דמטי הנאה לידיה סברא הוא דאגב אונסיה גמר ומקני ולהכי אקשי ליה לאלתר מדרב ביבי וכדפרישית דאי ס"ד דיהיב זוזי בעדים קאמר רב הונא א"כ דקארי לה מדשמואל מאי קארי לה והא שמואל גופיה בשטר לא קנה קאמר דמשמע בשטר לחודיה הוא דלא קנה הא בזוזי קנה והיינו טעמא דגזלן לא צריך מודעא ובאונס צריך מודעא משום דגזלן לא יהיב דמי ואונס יהיב דמי כדאיתא בכולי תלמודא מה בין גזלן לחמסן גזלן לא יהיב דמי חמסן יהיב דמי וכי דייקת לשון ר"מ ז"ל לקמן בהאי פירקא הכי משכחת לה דקרי ליה ומפרש אונס שהוא חמסן ומלתא דפשיטא היא דכיון דזוזי קא מקנו אע"ג דלא יהבינהו קמי סהדי כיון דמודה דקביל אמרינן ודאי גמר ומקני כיון דמטא ליה הנאה מזוזי ואגב אונסיה אא"כ מסר מודעא קמי סהדי ובזה עלו דברי ר"מ ז"ל על מכונם וזה נכון דאי ס"ד לפרושי דאונס וגזלן חד הוא ובחדא גוונא נינהו דתרוייהו יהבי זוזי א"כ קשיא דרב הונא אדרב הונא דרב הונא אמר לעיל בשמעתין גזלן אין לו ראיה והכא קאמר בתליוה וזבין זביניה זביני אלא ודאי על כרחין כדפרישית דגזלן לחוד דלא יהיב דמי ואונס לחוד דהיינו חמסן ויהיב דמי אישתכח דגזלן סתם ושלא מדעת בחמסן אפילו בדמי אי מסר מודעא וה"נ משמע בב"ק פרק הכונס צאן לדיר:

לפיכך אם מסר מודעא כו' עד ה"ז אונס. פרק חזקת הבתים (דף מ"ז):

ומעשה באחד ששכר פרדס וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. במציעא פרק איזהו נשך ובבתרא פרק חזקת הבתים:

ג

מי שאנסוהו עד שמכר ולקח את דמי המקח אפילו תלוהו עד שמכר וכו' עד בפני העדים: כתב הראב"ד ז"ל טעה בזה בדברי הרב ז"ל וכו': ואני אומר ח"ו לומר שיטעה תלמיד בדברי רבו עודנו באבו וכ"ש גדול ורב ממזרח ומערב אלא הא לאו בהכי תליא מלתא אלא בפירושה דגמ' תליא מלתא ועיקר זאת השמועה פ' חזקת הבתים (דף מ"ו) גמ' מתני' דהאומנין אין להם חזקה כו' דמסקינן לדרב הונא דאמר הלכתא תליוה וזבין זביניה זביני ואוקימנא בדארצי ליה זוזי דסברא הוא דאגב אונסיה גמר ומקני. וכבר דקדקתי לשון הגמ' ולשון הרב ז"ל ואין ביניהם כחוט השערה והנה כתובה אות באות בגירסאות המיושרות ומקשי עליה מדרב ביבי דאמר קרקע אין לו אבל מעות יש לו ופרקינן להדיא דרב ביבי מימרא היא ומימרא לרב הונא לא ס"ל והראב"ד ז"ל יפרש השמועה כפרשב"ם ז"ל דקושיא דרב ביבי משום דאמר קרקע אין לו אלמא משמע דתליוה וזבין זביניה לאו זביני, אבל ר"מ ז"ל מפרש מלתא דרב הונא דאמר זביניה זביני אע"ג דלא יהיב זוזי קמי סהדי וקשיא ליה מסוף מלתא דרב דימי דאמר אבל מעות יש לו ופשיטא לן דמעיקרא דרב ביבי לא קאי כרב הונא דהא אמרינן לעיל בשמעתין ורב ביבי מסיים בה ולא איצטריך ליה לאקשויי דמקרקע אין לו אלא אקשי ליה מסוף מלתיה דאמר אבל מעות יש לו משום דמשמע דיהיב ליה זוזי קמי סהדי ואע"ג דלית ליה קרקע והיכי קאמר רב הונא תרתי חדא דאית ליה זוזי ועוד דאית ליה קרקע ואע"ג דלא יהב ליה קמי סהדי דנהי דלא ס"ל כרב ביבי בקרקע ליסבור כוותיה דליהיב ליה דמי קמי סהדי ופריק דרב ביבי מימרא היא ומימרא לא ס"ל לרב הונא בכי הא כמו באידך דלעיל וממילא פשיטא לן דההיא דרב הונא דתליוה וזבין מכירה בדלא יהיב זוזי קמי סהדי כמ"ש ר"מ ז"ל ואע"ג דפריק אליבא דשמואל מודה שמואל היכא דיהיב זוזי הכי פירוש דיהיב זוזי בלא סהדי דעדיפי משטרא בסהדי ולא ארצי זוזי משום טעמא דכתיבנא דכיון דמטי הנאה לידיה סברא הוא דאגב אונסיה גמר ומקני ולהכי אקשי ליה לאלתר מדרב ביבי וכדפרישית דאי ס"ד דיהיב זוזי בעדים קאמר רב הונא א"כ דקארי לה מדשמואל מאי קארי לה והא שמואל גופיה בשטר לא קנה קאמר דמשמע בשטר לחודיה הוא דלא קנה הא בזוזי קנה והיינו טעמא דגזלן לא צריך מודעא ובאונס צריך מודעא משום דגזלן לא יהיב דמי ואונס יהיב דמי כדאיתא בכולי תלמודא מה בין גזלן לחמסן גזלן לא יהיב דמי חמסן יהיב דמי וכי דייקת לשון ר"מ ז"ל לקמן בהאי פירקא הכי משכחת לה דקרי ליה ומפרש אונס שהוא חמסן ומלתא דפשיטא היא דכיון דזוזי קא מקנו אע"ג דלא יהבינהו קמי סהדי כיון דמודה דקביל אמרינן ודאי גמר ומקני כיון דמטא ליה הנאה מזוזי ואגב אונסיה אא"כ מסר מודעא קמי סהדי ובזה עלו דברי ר"מ ז"ל על מכונם וזה נכון דאי ס"ד לפרושי דאונס וגזלן חד הוא ובחדא גוונא נינהו דתרוייהו יהבי זוזי א"כ קשיא דרב הונא אדרב הונא דרב הונא אמר לעיל בשמעתין גזלן אין לו ראיה והכא קאמר בתליוה וזבין זביניה זביני אלא ודאי על כרחין כדפרישית דגזלן לחוד דלא יהיב דמי ואונס לחוד דהיינו חמסן ויהיב דמי אישתכח דגזלן סתם ושלא מדעת בחמסן אפילו בדמי אי מסר מודעא וה"נ משמע בב"ק פרק הכונס צאן לדיר:

לפיכך אם מסר מודעא כו' עד ה"ז אונס. פרק חזקת הבתים (דף מ"ז):

ומעשה באחד ששכר פרדס וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. במציעא פרק איזהו נשך ובבתרא פרק חזקת הבתים:

ד

מי שאנסוהו עד שמכר ולקח את דמי המקח אפילו תלוהו עד שמכר וכו' עד בפני העדים: כתב הראב"ד ז"ל טעה בזה בדברי הרב ז"ל וכו': ואני אומר ח"ו לומר שיטעה תלמיד בדברי רבו עודנו באבו וכ"ש גדול ורב ממזרח ומערב אלא הא לאו בהכי תליא מלתא אלא בפירושה דגמ' תליא מלתא ועיקר זאת השמועה פ' חזקת הבתים (דף מ"ו) גמ' מתני' דהאומנין אין להם חזקה כו' דמסקינן לדרב הונא דאמר הלכתא תליוה וזבין זביניה זביני ואוקימנא בדארצי ליה זוזי דסברא הוא דאגב אונסיה גמר ומקני. וכבר דקדקתי לשון הגמ' ולשון הרב ז"ל ואין ביניהם כחוט השערה והנה כתובה אות באות בגירסאות המיושרות ומקשי עליה מדרב ביבי דאמר קרקע אין לו אבל מעות יש לו ופרקינן להדיא דרב ביבי מימרא היא ומימרא לרב הונא לא ס"ל והראב"ד ז"ל יפרש השמועה כפרשב"ם ז"ל דקושיא דרב ביבי משום דאמר קרקע אין לו אלמא משמע דתליוה וזבין זביניה לאו זביני, אבל ר"מ ז"ל מפרש מלתא דרב הונא דאמר זביניה זביני אע"ג דלא יהיב זוזי קמי סהדי וקשיא ליה מסוף מלתא דרב דימי דאמר אבל מעות יש לו ופשיטא לן דמעיקרא דרב ביבי לא קאי כרב הונא דהא אמרינן לעיל בשמעתין ורב ביבי מסיים בה ולא איצטריך ליה לאקשויי דמקרקע אין לו אלא אקשי ליה מסוף מלתיה דאמר אבל מעות יש לו משום דמשמע דיהיב ליה זוזי קמי סהדי ואע"ג דלית ליה קרקע והיכי קאמר רב הונא תרתי חדא דאית ליה זוזי ועוד דאית ליה קרקע ואע"ג דלא יהב ליה קמי סהדי דנהי דלא ס"ל כרב ביבי בקרקע ליסבור כוותיה דליהיב ליה דמי קמי סהדי ופריק דרב ביבי מימרא היא ומימרא לא ס"ל לרב הונא בכי הא כמו באידך דלעיל וממילא פשיטא לן דההיא דרב הונא דתליוה וזבין מכירה בדלא יהיב זוזי קמי סהדי כמ"ש ר"מ ז"ל ואע"ג דפריק אליבא דשמואל מודה שמואל היכא דיהיב זוזי הכי פירוש דיהיב זוזי בלא סהדי דעדיפי משטרא בסהדי ולא ארצי זוזי משום טעמא דכתיבנא דכיון דמטי הנאה לידיה סברא הוא דאגב אונסיה גמר ומקני ולהכי אקשי ליה לאלתר מדרב ביבי וכדפרישית דאי ס"ד דיהיב זוזי בעדים קאמר רב הונא א"כ דקארי לה מדשמואל מאי קארי לה והא שמואל גופיה בשטר לא קנה קאמר דמשמע בשטר לחודיה הוא דלא קנה הא בזוזי קנה והיינו טעמא דגזלן לא צריך מודעא ובאונס צריך מודעא משום דגזלן לא יהיב דמי ואונס יהיב דמי כדאיתא בכולי תלמודא מה בין גזלן לחמסן גזלן לא יהיב דמי חמסן יהיב דמי וכי דייקת לשון ר"מ ז"ל לקמן בהאי פירקא הכי משכחת לה דקרי ליה ומפרש אונס שהוא חמסן ומלתא דפשיטא היא דכיון דזוזי קא מקנו אע"ג דלא יהבינהו קמי סהדי כיון דמודה דקביל אמרינן ודאי גמר ומקני כיון דמטא ליה הנאה מזוזי ואגב אונסיה אא"כ מסר מודעא קמי סהדי ובזה עלו דברי ר"מ ז"ל על מכונם וזה נכון דאי ס"ד לפרושי דאונס וגזלן חד הוא ובחדא גוונא נינהו דתרוייהו יהבי זוזי א"כ קשיא דרב הונא אדרב הונא דרב הונא אמר לעיל בשמעתין גזלן אין לו ראיה והכא קאמר בתליוה וזבין זביניה זביני אלא ודאי על כרחין כדפרישית דגזלן לחוד דלא יהיב דמי ואונס לחוד דהיינו חמסן ויהיב דמי אישתכח דגזלן סתם ושלא מדעת בחמסן אפילו בדמי אי מסר מודעא וה"נ משמע בב"ק פרק הכונס צאן לדיר:

לפיכך אם מסר מודעא כו' עד ה"ז אונס. פרק חזקת הבתים (דף מ"ז):

ומעשה באחד ששכר פרדס וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. במציעא פרק איזהו נשך ובבתרא פרק חזקת הבתים:

ה

בד"א באנס וכו' עד כמו שביארנו בהל' גזילה. בנזיקין פ' הכונס צאן לדיר (דף ס"ב) והביאור פרק י"א:

ו

עדי המודעא יש להם עד סוף הפרק. פרק חזקת הבתים והביאור פ"ה:

ז

עדי המודעא יש להם עד סוף הפרק. פרק חזקת הבתים והביאור פ"ה:

ח

עדי המודעא יש להם עד סוף הפרק. פרק חזקת הבתים והביאור פ"ה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.