מגדל עוז/גירושין/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מגדל עוזTriangleArrow-Left.png גירושין TriangleArrow-Left.png א

הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
בני אהובה
חידושים ומקורים ר"ז מווילנא
יצחק ירנן
מעשה רקח
קובץ על יד החזקה
קרית ספר
שער המלך


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


א[עריכה]

אין האשה מתגרשת כו' עד ושלחה מביתו. הכל הקדמה למה שעתיד לחבר כדרך המחברים: אם לא תמצא חן בעיניו מלמד עד ושלא ברצונה. במסכת גיטין פרק הניזקין (דף מט) :

ב[עריכה]

אין האשה מתגרשת כו' עד ושלחה מביתו. הכל הקדמה למה שעתיד לחבר כדרך המחברים: אם לא תמצא חן בעיניו מלמד עד ושלא ברצונה. במסכת גיטין פרק הניזקין (דף מט) :

ג[עריכה]

וכתב מלמד שאינו כו' עד כמו שיתבאר. פ"ג דגיטין (דף כ"ו.) :

ונתן בידה מלמד עד כמו שיתבאר. פ"ב דגיטין וריש פרק הזורק (דף ע"ז) :

ושלחה שיהיה עד עצמו ממנה. פ"ק דקידושין (דף ה') :

ד[עריכה]

כיצד כתב לה כו'. עד לכל אדם. פ"ק דקידושין ופרק המגרש (דף פ"ה) :

אבל אם כתב לה עד את עצמו. פ"ק דקידושין (דף ה') ובגיטין פרק השולח ופרק המגרש:

ה[עריכה]

כיצד כתב לה כו'. עד לכל אדם. פ"ק דקידושין ופרק המגרש (דף פ"ה) :

אבל אם כתב לה עד את עצמו. פ"ק דקידושין (דף ה') ובגיטין פרק השולח ופרק המגרש:

ו[עריכה]

ומניין שלא יהא מחוסר מעשה עד ונתנו לה אינו גט. פרק ב' דגיטין (דף י"ט) :

ז[עריכה]

אין כותבין במחובר עד ונותנו לה. פ"א ופ"ב דגיטין (דף י"ט כ"א) :

ח[עריכה]

אין כותבין במחובר עד ונותנו לה. פ"א ופ"ב דגיטין (דף י"ט כ"א) :

ט[עריכה]

ומניין שאין נותנו עד ה"ז גט. בגיטין פרק הזורק (דף ע"ח) :

י[עריכה]

אמר לעדים ראו גט שאני עד שנכלם ממנה. פ' הנזקין (דף נ"ה) :

יא[עריכה]

המגרש צריך עד ה"ז כשר. פ"ק דקדושין (דף ה') :

יב[עריכה]

גט שהיה מונח עד הרי זה גט. בגיטין פ' הזורק (דף ע"ח) :

יג[עריכה]

ומניין שיתננו לה עד ופוסל לכהונה. פ"ק דגיטין (דף י"א) :

יד[עריכה]

ומניין שיתננו לה עד ופוסל לכהונה. פ"ק דגיטין (דף י"א) :

טו[עריכה]

תקנת חכמים עד שאין בו עדים עד [בהל' י"ח] בעדי מסירה: כתב הראב"ד ז"ל חוכך אני בזה להחמיר וכו': ואני אומר אם היה לנו לחוש ולהיות חוככין בזה א"כ נחוש שמא מסר מודעא בפני שנים שאין יודעין אותו ואפילו ממקום למקום ומעיר לעיר ואין לדבר סוף לא בעדי חתימה ולא בעדי מסירה אלא ודאי די לנו מה שגזרו חכמים והבו דלא להוסיף עלה וכן הסכימו ר"י אלפס ור"י בעל התוס' ורשב"ם ור"ת ז"ל פ"ק דגיטין ופ' השולח ופ' התקבל ופ' המגרש:

טז[עריכה]

חתמו בו שנים ועבר עד שנמצא כמזוייף. פ' המגרש (דף פ"ו) ובהל' ר"י אלפס ז"ל ביארו:

יז[עריכה]

חתמו בו שנים ועבר עד שנמצא כמזוייף. פ' המגרש (דף פ"ו) ובהל' ר"י אלפס ז"ל ביארו:

יח[עריכה]

הרחיק את העדים מן הכתב כו' בד"א בשהיה הגט וכו' עד עיקר גירושין בעדי מסירה. תחלת זה הפסק פ' גט פשוט (ק"ס קס"ב) בתחלתו והביאו ר"י אלפס בה' וענין עדי מסירה כתב בגיטין פ' בתרא (דף פ"ו) גמרא מתני' דג' גיטין פסולין. וענין יוצא מתחת ידה נתברר פ"ק דמציעא (דף י"ז) ופ' אלו מציאות:

יט[עריכה]

העדים שנותן הגט כו' עד והרי זו ספק מגורשת. פ"ב דמס' גיטין (דף י"ט) וראה והבן שחילק בקריאות כמו שחילק ר"ת ז"ל גבי מימרא דאמימר:

כ[עריכה]

העדים שנותן הגט כו' עד והרי זו ספק מגורשת. פ"ב דמס' גיטין (דף י"ט) וראה והבן שחילק בקריאות כמו שחילק ר"ת ז"ל גבי מימרא דאמימר:

כא[עריכה]

העדים שנותן הגט כו' עד והרי זו ספק מגורשת. פ"ב דמס' גיטין (דף י"ט) וראה והבן שחילק בקריאות כמו שחילק ר"ת ז"ל גבי מימרא דאמימר:

כב[עריכה]

העדים שנותן הגט כו' עד והרי זו ספק מגורשת. פ"ב דמס' גיטין (דף י"ט) וראה והבן שחילק בקריאות כמו שחילק ר"ת ז"ל גבי מימרא דאמימר:

כג[עריכה]

העדים שחותמין על הגט עד בגט מדבריהם כמו שביארנו. פ"א ופ"ב דגיטין (דף ט' י"ט) :

כד[עריכה]

אע"פ שחתימת עד הרי זה גט פסול. פרק המגרש (דף פ"ז) :

וכן תקנו חכמים עד זמן בגיטין. פ"א ופ"ב דגיטין (דף י"ז) :

כה[עריכה]

גט שיש עליו עדים עד שעסוקין באותו ענין: כתב הראב"ד ז"ל טעה במאוחר דכשר להנשא בו וכו': ואני אומר מחלוקת ישנה פ"ב דמס' גיטין (דף י"ז) גבי מתני' דנכתב ביום ונחתם בלילה כו' דגרסינן בגמרא דילה מפני מה תקנו זמן בגיטין ר"י אמר משום בת אחותו ור"ל אמר משום פירות ופירש"י ז"ל כדי שלא תפסיד האשה פירות נכסי מלוג שלה משעת כתיבה עד שעת נתינה דפעמים שלא יתננו לה בשעת כתיבתו והיא לא תדע מתי נכתב והיא לא תגבה אותן אלא משעת נתינה ומדינא הוה לה למגבי משעת כתיבה דקסבר כיון שנתן עיניו לגרשה שוב אין לבעל פירות. והקשו רבותינו בעלי התוס' ז"ל לר"ל גט מאוחר ליפסל דהא מפסדא פירות משעת כתיבת גט עד הזמן הכתוב בתוכו וגט מאוחר ודאי כשר מדקתני בתוספתא דפ"ק דחולין הכשר בגט פסול בפרוזבול הכשר בפרוזבול פסול בגט גט מאוחר כשר ובפרוזבול פסול. ועוד ריש פ' גט פשוט (ב"ב ק"ס) גט פשוט עדיו מתוכו מקושר עדיו מאחוריו פשוט שכתבו עדיו מאחוריו ומקושר שכתבו עדיו מתוכו שניהם פסולין ר' חנינא ב"ג אומר מקושר שכתבו עדיו מתוכו כשר מפני שיכול לעשותו פשוט ואמרינן בגמרא השיב רבי לדברי ר' חנינא ב"ג והא אינו דומה שטרו של זה לשטרו של זה פשוט מלך שנה מונין לו שנה שתים מונין לו שתים (ואילו) מקושר מלך שנה מונין לו שתים שתים מונין לו ג' וזמנין דיזיף מיניה זוזי במקושר ומתרמי ליה זוזי ביני ביני ופרע ליה ואמר ליה הב לי שטראי ואמר ליה אירכס לי וכתב ליה תברא וכי מטי זמניה משוי ליה פשוט (ומפיק ליה) ואמר ליה הדרת ומיזפת מינאי ופרקינן קסבר (רבי חנינא ב"נ) אין כותבין שובר ע"כ. אלמא כי פשיט ליה הכי נעשה מאוחר ואפ"ה מכשיר לכך פר"י ז"ל דבמאוחר אין הבעל מפסיד פירות מן הדין עד זמנו של גט לפי שאינו ראוי לגרש בו מעתה שאע"פ שנתנו בידה אינה מתגרשה בו עד זמנו גט ובזה הדרך דרך הראב"ד ז"ל וכתב מה שכתב ועל דרכים אלו פירשו כל הסוגיא (גיטין דף י"ז) דשקלינן וטרינן עלה דשיילינן ר"י מ"ט לא אמר כר"ל ומהדרינן קסבר ר"י יש לבעל פירות עד שעת נתינה כלומר ור"ל סבר עד שעת כתיבה ואקשינן והא אפכא שמעינן להו דאתמר מאימתי מוציאין לפירות ר"י אמר משעת כתיבה ור"ל אמר משעת נתינה ופרקינן איפוך כלומר בתרייתא ואימא ר"י אמר משעת נתינה ור"ל אמר משעת כתיבה וכך פי' הגאון ור"ח ור"י אלפס ור"מ ז"ל ופסקו הלכה משעת נתינה כר"י בכוליה תלמודא בר מהני תלת דפ' החולץ וכפי מה שפירש"י ז"ל. ויש מי שאומר משעת כתיבה כמו מנין ג' חדשים שהיא צריכה להמתין אחר גיטה עד שתנשא לאחר דפסקינן בההיא שמעתא להדיא והלכתא משעת כתיבה וכתב ר"י אלפס דאינו דומה לענין שלשה חדשים דהתם מאימתי מונין לגט בייחוד תליא מילתא וכיון דאינו מתיחד עמה משעת כתיבה מונין משעת כתיבה אבל הכא לענין פירי בפרקונה תליא מלתא כדאמרינן תקנו פרקונה תחת פירותיה וקמ"ל דלא פקעה פרקונה מיניה עד דמטי גיטא לידה הלכך כל כמה דמיחייב בפרקונה אית ליה פירי ושמעינן מינה דהלכתא כר"י דאמר יש לבעל פירות עד שעת נתינה ע"כ. ובעל העיטור ז"ל כתב מסתברא מדגרסינן בירושלמי ר"י אמר משום אכילת פירות שמע מינה דקמייתא אפכינן ור"י ור"ל קי"ל כר"י דאמר זמן משום פירות מדגרסינן בפ' כל הגט (דף כ"ז:) מקום הזמן קא פסיק ותני ול"ש מן הנשואין ול"ש מן האירוסין ואסיקנא דעולא ס"ל משום תקנת ולד ולא משום בת אחותו ולפירושא דרבוותא [נ"ל דצ"ל רב עמרם] רמי בר חמא הכי ס"ל אלמא רמי בר חמא לא ס"ל משום בת אחותו והילכך עולא ורמי בר חמא ור"ל קיימו בחדא שיטתא ור"י אי לא תיפוך קמייתא יחיד ולית הלכתא כוותיה ועוד דר"ש דמתני' הכי ס"ל משום פירות הוא וכן הלכתא עכ"ל. ומורי הרשב"א ז"ל חלק עליו ואמר שאין סוגית פ' כל הגט אלא למ"ד בלחוד ולאו סתמא דתלמודא היא ועל הירושלמי אין לסמוך לפי שהוא בהפך הבבלי דגרסינן ביה איפוך ולא גרסינן ביה לא איפוך והאריך בזה בשיטתו. למדנו מכל אלו הדברים והמחלוקות כי יש תולין מחלוקת ר"י ור"ל דטעם זמן הגט במחלוקת שנחלקו באכילת פירות דנכסי מלוג וראיתי כי ר"מ ז"ל עמד בשיטת הגאון ורש"י ז"ל ופסק בפיסקא זו בזמן הגט כר"י דאמר משום בת אחותו והוא הנכון דהא סתמא דתלמודא הכי בכל דוכתא וירושלמי נמי כך סובר דגרסינן מעשה באחד שהיה נשוי בת אחותו וזינתה עד שהיא אשתו (וגירשה) הלך והקדים זמן הגט אמר מוטב שתדון כפנויה ולא תדון כאשת איש ע"כ. והביאו ר"י אלפס ז"ל בה' בשמועה זו והא ודאי מעשה רב בכ"מ וגם רש"י ור"ת ורוב בעלי התוס' כן דעתם ובגט מאוחר ג"כ פסלו על נכון חדא דכיון דתיקנו זמן בגט אי כר"י אי כר"ל כיון ששינו זמנו שינה מטבע שטבעו חכמים וקי"ל כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין פסול הולד וכ"כ רשב"ם ז"ל פ' גט פשוט ועוד דהא התם באותה משנה עצמה שנסחתי לגלות מטמון הראב"ד ז"ל רבנן פליגי עליה דרבי חנינא ב"ג ורבי השיב על דבריו מכלל דקאי רבי כרבנן דפסלי מקושר שעשאו פשוט משום דהוי מאוחר וקי"ל יחיד ורבים הלכה כרבים ועוד דהלכה כרבי מחבירו ושנויא דשני אין כותבין שובר לא קאי לפום הלכתא דהא אסיק בההוא פירקא (דף קע"ג ע"ב) סוף גמרא מתני' דמי שפרע מקצת חובו כותבין שובר וממילא נסתלק בזה קושית הראב"ד ז"ל דהא ודאי מגט קא מקשי ליה דבין לגיטי נשים בין לשאר שטרות קרינן גיטין לפי' רשב"ם ומקצת רבותינו ובעלי התוס' ז"ל וכ"ש דעיקר מחלוקתן בגט הוא ועוד דהגט עצמו שייך ביה דין שטר חוב באותו ענין כדאיתא פ' הכותב הוציאה גט ואין עמו כתובה גובה כתובתה וכן בשני גיטין ומדמינן לה התם לשני שטרות היוצאים ביום אחד ועוד שאם אתה מכשיר גט מאוחר בטלת ממנו דין עדות דקי"ל כל עדות שאין אתה יכול להזימה לא שמה עדות חוץ משטרי חוב המאוחרין כדי שלא תנעול דלת בפני לוין וכמ"ש ר"מ ז"ל פי"ז דה' מלוה ולוה וריש פכ"ג אלמא דוקא כדי שלא תנעול דלת בפני לווין הא לאו הכי פסול ועוד דהא מטונא דהא לא משכחת הזמה בהאי גיטה ואנן תנן משנה שלימה ריש מס' מכות (דף ג') מעידין אנו באיש פלוני שגירש אשתו ולא נתן לה כתובתה והלא בין היום בין למחר סופו ליתן לה כתובה אומדין כמה אדם רוצה ליתן בכתובתה של זו שאם נתארמלה או נתגרשה ואם מתה יגרשנה ע"כ אלמא שייך בגט הזמה וליתא ועוד דהא פ' גט פשוט (ב"ב קע"א) : בשמעתין קמייתא דגרסינן תנן התם כלומר סוף מס' שביעית שטרי חוב המוקדמין פסולין והמאוחרים כשרים אמר רב המנונא לא שנו אלא בשטרי הלואה אבל שטרי מקח וממכר אפילו מאוחרין נמי פסולים מ"ט זמנין כו' כסוגיין לר' חנינא ב"ג שנסחתי אלמא לא מכשירי במאוחר אלא שטרי חוב בלבד ומשום נעילת דלת כדכתיבנא אבל שאר שטרות פסילי וכ"ש גיטין שמשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין ואע"פ שהיא שנויה בתוספתא להכשיר לא חיישינן לה דהא לא מיתניא בתלמוד שלנו ואילו היתה הלכה היתה מסודרת בתלמוד אלא ודאי לאו דסמכא היא וגם בשיטות אחרונות של רבותינו בעלי התוס' ז"ל לא הוזכרה מכלל דלא סמכינן עלה. הרי שעלו דברי ר"מ ז"ל כהוגן ואין בם טעות:

כתב הגט בירושלים עד במקום כתיבתו. במסכת גיטין פ' הזורק:

כו[עריכה]

חתך ממנו הזמן עד כשר וכן עד שיצא בו הגט: כתב הראב"ד ז"ל חתך ממנו הזמן וכו': ואני אומר גם זה מחלוקת ישנה היא פ"ב דגיטין (דף י"ז) בגמרא מתני' דנכתב ביום ונחתם בלילה בשמעתין שכתבתי בסמוך דמפני מה תקנו זמן בגיטין דגרסינן א"ל אביי לרב יוסף (הא דתנן) ג' גיטין פסולין כלומר דתנן פ' המגרש סוף מס' גיטין (דף פ"ו) ג' גיטין פסולין ואם נשאת הולד כשר כתב בכתב ידו ואין עליו עדים יש עליו עדים ואין בו זמן יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד הרי אלו ג' גיטין פסולין ואם נשאת הולד כשר א"כ מה הועילו חכמים בתקנתן אמר לו אהני דלכתחלה לא תנשא גזייה לזמן ויהביה ניהלה מאי א"ל לרמאי לא חיישינן ע"כ. ופירוש לרמאי לא חיישינן וכשר הוא לדעת ר"מ ז"ל ולדעתי שלכך חיברו עם האחרים הסמוכין בגמ' שהן לכשרות ותנשא בו לכתחלה דאי לכתחלה לא תנשא מה בינו לג' גיטין כו' דאמרינן מעיקרא ועוד אמאי שני לישניה למימר לרמאי לא חיישינן ולא אהדר ליה כמעיקרא או לימא ליה היינו הא או ליתמה עליה וליהדר ליה בנזיפותא מאי קא מבעיא לך אלא ודאי שאני שהרי הוכשר קודם שחתכו ואינו דומה למזייף מתוכו כלל וכיון שיש עדי מסירה וקי"ל בההיא שמעתא בפ' המגרש כר"א דאמר עדי מסירה כרתי וסהדי ידעי זמנא דגיטא לא חיישינן לרמאי כי מה הועילו ברמאותן לא משום בת אחותו איכא ולא משום פירות איכא. ואם הראב"ד נגרר אחר דעתו ומקצת פירש"י ז"ל כדי הוא וגם מורי הרשב"א ז"ל נטה דעתו אליו אבל ר"מ ז"ל דבריו דברי קבלה וכפי הטעמים שכתבתי:

וכן תקנו שיהו מונין עד סוף הפ'. הכל פרק הזורק דמס' גיטין (דף ע"ט) :

כז[עריכה]

חתך ממנו הזמן עד כשר וכן עד שיצא בו הגט: כתב הראב"ד ז"ל חתך ממנו הזמן וכו': ואני אומר גם זה מחלוקת ישנה היא פ"ב דגיטין (דף י"ז) בגמרא מתני' דנכתב ביום ונחתם בלילה בשמעתין שכתבתי בסמוך דמפני מה תקנו זמן בגיטין דגרסינן א"ל אביי לרב יוסף (הא דתנן) ג' גיטין פסולין כלומר דתנן פ' המגרש סוף מס' גיטין (דף פ"ו) ג' גיטין פסולין ואם נשאת הולד כשר כתב בכתב ידו ואין עליו עדים יש עליו עדים ואין בו זמן יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד הרי אלו ג' גיטין פסולין ואם נשאת הולד כשר א"כ מה הועילו חכמים בתקנתן אמר לו אהני דלכתחלה לא תנשא גזייה לזמן ויהביה ניהלה מאי א"ל לרמאי לא חיישינן ע"כ. ופירוש לרמאי לא חיישינן וכשר הוא לדעת ר"מ ז"ל ולדעתי שלכך חיברו עם האחרים הסמוכין בגמ' שהן לכשרות ותנשא בו לכתחלה דאי לכתחלה לא תנשא מה בינו לג' גיטין כו' דאמרינן מעיקרא ועוד אמאי שני לישניה למימר לרמאי לא חיישינן ולא אהדר ליה כמעיקרא או לימא ליה היינו הא או ליתמה עליה וליהדר ליה בנזיפותא מאי קא מבעיא לך אלא ודאי שאני שהרי הוכשר קודם שחתכו ואינו דומה למזייף מתוכו כלל וכיון שיש עדי מסירה וקי"ל בההיא שמעתא בפ' המגרש כר"א דאמר עדי מסירה כרתי וסהדי ידעי זמנא דגיטא לא חיישינן לרמאי כי מה הועילו ברמאותן לא משום בת אחותו איכא ולא משום פירות איכא. ואם הראב"ד נגרר אחר דעתו ומקצת פירש"י ז"ל כדי הוא וגם מורי הרשב"א ז"ל נטה דעתו אליו אבל ר"מ ז"ל דבריו דברי קבלה וכפי הטעמים שכתבתי:

וכן תקנו שיהו מונין עד סוף הפ'. הכל פרק הזורק דמס' גיטין (דף ע"ט) :

כח[עריכה]

חתך ממנו הזמן עד כשר וכן עד שיצא בו הגט: כתב הראב"ד ז"ל חתך ממנו הזמן וכו': ואני אומר גם זה מחלוקת ישנה היא פ"ב דגיטין (דף י"ז) בגמרא מתני' דנכתב ביום ונחתם בלילה בשמעתין שכתבתי בסמוך דמפני מה תקנו זמן בגיטין דגרסינן א"ל אביי לרב יוסף (הא דתנן) ג' גיטין פסולין כלומר דתנן פ' המגרש סוף מס' גיטין (דף פ"ו) ג' גיטין פסולין ואם נשאת הולד כשר כתב בכתב ידו ואין עליו עדים יש עליו עדים ואין בו זמן יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד הרי אלו ג' גיטין פסולין ואם נשאת הולד כשר א"כ מה הועילו חכמים בתקנתן אמר לו אהני דלכתחלה לא תנשא גזייה לזמן ויהביה ניהלה מאי א"ל לרמאי לא חיישינן ע"כ. ופירוש לרמאי לא חיישינן וכשר הוא לדעת ר"מ ז"ל ולדעתי שלכך חיברו עם האחרים הסמוכין בגמ' שהן לכשרות ותנשא בו לכתחלה דאי לכתחלה לא תנשא מה בינו לג' גיטין כו' דאמרינן מעיקרא ועוד אמאי שני לישניה למימר לרמאי לא חיישינן ולא אהדר ליה כמעיקרא או לימא ליה היינו הא או ליתמה עליה וליהדר ליה בנזיפותא מאי קא מבעיא לך אלא ודאי שאני שהרי הוכשר קודם שחתכו ואינו דומה למזייף מתוכו כלל וכיון שיש עדי מסירה וקי"ל בההיא שמעתא בפ' המגרש כר"א דאמר עדי מסירה כרתי וסהדי ידעי זמנא דגיטא לא חיישינן לרמאי כי מה הועילו ברמאותן לא משום בת אחותו איכא ולא משום פירות איכא. ואם הראב"ד נגרר אחר דעתו ומקצת פירש"י ז"ל כדי הוא וגם מורי הרשב"א ז"ל נטה דעתו אליו אבל ר"מ ז"ל דבריו דברי קבלה וכפי הטעמים שכתבתי:

וכן תקנו שיהו מונין עד סוף הפ'. הכל פרק הזורק דמס' גיטין (דף ע"ט) :


· הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.